פינוקיו – סיפר ההמשך האבוד

כולם מכירים את סיפורו של פינוקיו – הבובה שנוצרה ע"י ג'פטו הנגר הבודד ולאחר תלאות רבות הפך לילד אמיתי.

רוב הילדים – וגם רוב המבוגרים – חושבים כי בכך הסתיים הסיפור והכל בא על מקומו בשלום.

לאחרונה גיליתי באופן כמעט מקרי ולאחר מאמץ מחשבתי מסוים את ההמשך האמיתי של הסיפור.

לכן, ללא הקדמות נוספות, אמשיך את הסיפור מהנקודה בה פינוקיו הפך לילד אמיתי.

היום הראשון בחייו החדשים של פינוקיו היה יום שבת. כל היום הוקדש לחגיגות. ג'פטו לקח את פינוקיו לפארק, שיחק איתו כדורגל, קנה לו פיצה וגלידה והם חיו באושר ובאושר כל אותו יום.

להמשיך לקרוא פינוקיו – סיפר ההמשך האבוד

כיפה אדומה (סיפור לשבת)

פעם אחת, לפני שנים לא רבות כלל (או אולי רק כמה חודשים), בארץ לא רחוקה כלל (בעצם בארץ שלנו) גרה ילדה קטנה (ששמה הבדוי שמור במערכת).

הילדה הייתה ילדה ככל הילדות, פרט לכך שהיא ומשפחתה השתייכו לזרם הקונסרבטיווי ביהדות – למעשה אימה הייתה רב הקהילה בישוב בו הם גרו.

מכיוון שכך, בניגוד לרוב הילדות בנות גילה (תשע שנים ושלושה חודשים) הילדה המדוברת חבשה תמיד כיפה סרוגה. ובעיקר היא אהבה כיפות בצבע אדום – על כן הכינוי שלה בפי כל היה "כיפה אדומה".

להמשיך לקרוא כיפה אדומה (סיפור לשבת)

גלגול נשמות – סיפור לשבת

נתן (שם בדוי) האמין בגלגול נשמות. (לא! זה לא סוף הסיפור – תקראו הלאה).

למרות שהוא לא היה בודהיסטי וגם לא דרוזי (אלא יהודי טוב, אבל אתיאיסט) הוא האמין שלא ייתכן כי המוות הוא פשוט הסוף.

הגוף הוא רק מכונה – אבל היכן הנשמה?

לנתן היה קשה להאמין ברעיון של גן עדן וגיהינום – בתור צמחוני הוא לא יכול היה להאמין שאם הוא יעשה מעשים טובים הוא ייאלץ לאכול את בשר שור הבר והלוויתן. ומצד שני, בתור פירומן, הוא לא היה יכול להאמין שאם יעשה מעשים רעים הוא יזכה להיות מוקף באש ולהבות.

וכך, כשיום אחד הוא התוודע לרעיון של גלגול נשמות, הוא הבין מיד שהרעיון חייב להיות נכון. הנשמה נוטשת את הגוף ופשוט עוברת לגוף הבא.

להמשיך לקרוא גלגול נשמות – סיפור לשבת

איך להצליח בחיים

הרבה אנשים רוצים להצליח בחיים. מסקר מקיף ופיקטיבי שנערך בשנים האחרונות עולה כי 97% מהאנשים רוצים להצליח בחיים, 1% מעדיף להיכשל בחיים ו-2% מעדיפים להצליח במוות.

למען האמת, הרצון להצליח בחיים בהחלט מובן. אנו חיים בחברה המקדשת את ההצלחה (ואת החיים) ולומדים מגיל צעיר להסתכל על הנכשלים כעל לוזרים (ולהיפך).

לפני שאוכל לחלוק אתכם את הטיפים המוכחים שלי להצלחה בחיים, יש תחילה להגדיר מהי הצלחה. (אני מניח שאין צורך להגדיר מהם חיים. אם אתם קוראים את הרשומה אין ספק שאתם חיים).

להמשיך לקרוא איך להצליח בחיים

הזבוב שחשב שהוא סוס (סיפור לשבת)

כשזומזום הזבוב (שם בדוי) בקע מהביצה הוא היה הרימה היחידה על גבו של אמיץ הסוס (גם כן שם בדוי). מכיוון שמוחו לא היה ממש מפותח (בכל זאת, הוא היה רק רימה) והוא ראה סביבו רק סוסים (אמיץ חי בגדרה קטנה יחד עוד כעשרה סוסים) החליט זומזום כי הוא סוס.

ומכיוון שהוא חי על גבו של אמיץ – שגם סיפק לו את כל מחסורו – די מובן שזומזום החליט שאמיץ הוא בעצם אימו.

ימי ילדותו של זומזום היו מאושרים. הוא אהב לדהור על גבו של אמיץ ולהרגיש שהוא (או אימו) הוא הסוס המהיר ביותר בעולם (או בגדרה), היה לו מזון ככל צרכו, לא היו לו חובות… בקיצור, החיים חייכו אליו.

להמשיך לקרוא הזבוב שחשב שהוא סוס (סיפור לשבת)

איך להיות מאושר

במסגרת סדרת המדריכים המקיפה שלי "איך לעשות מה" החלטתי הפעם להתמודד עם הנושא החשוב שהרבה בני אדם התמודדו, מתמודדים ויתמודדו אתו באופן יום-יומי: איך להיות מאושר.

כולנו (כולל משה כחלון) רוצים להיות מאושרים. מסיבות לא ברורות קיים בחברה המערבית (וכנראה גם במזרחית, בצפונית ובדרומית) אידיאל האומר שעדיף להיות מאושר מאומלל (וגם עדיף להיות בריא מאשר חולה ועשיר מאשר עני).

הבעיה היא שרבים מאתנו אינם מאושרים. בכל אופן לא מאושרים כל הזמן ואולי אפילו לא מאושרים רוב הזמן.

זה לא אומר שאנחנו אומללים כל הזמן, אבל עצם העובדה שאנחנו לא מאושרים כל הזמן גורמת לנו לתחושת החמצה מסוימת ("יכולתי להיות כעת מאושר במקום סתם לנסוע לדיסנילנד!") שבעצמה גורמת להחרפה בתחושת חוסר האושר.

על רקע זה אנשים לא מעטים (חלקם אולי אפילו נוכלים) כתבו מדריכים, העבירו קורסים, הרצאות וסדנאות ופיתחו כלים שונים ומשונים שמטרתם העיקרית להפוך אותנו למאושרים.

להמשיך לקרוא איך להיות מאושר

עצות ניהוליות יקרות ערך

עד לפני חמש שנים בערך, עבדתי כמנהל פרוייקטים בהייטק בחברות בינלאומיות. עבדתי הרבה עם לקוחות ועמיתים בחו"ל, נסעתי בעולם, הרווחתי יפה והעבודה שלי הייתה לחוצה מאוד.
עד לפני שנתיים בערך היה לי בלוג בתפוז. עד לפני 4 חודשים בערך עוד היה אפשר לקרוא את הרשומות בו.
כעת כשהבלוגיה בתפוז נמצאת במצב סופני בהחלט מספר בלוגרים פרסמו שם רשומות פרידה. ברשומת הפרידה של טל הגיב לי הבלוגר (לשעבר?) חיים חפר והזכיר סיפור ישן שלי מימי "הזוהר" – סיפור על ניהול פרוייקטים.
מכיוון שבכל מקרה הבלוג שלי בתפוז הושחת והתחלתי לפרסם רשומות ישנות משם בבלוג הנוכחי, החלטתי לפרסם מחדש גם את הסיפור הזה.
ללא הקדמות נוספות קבלו את: עצות ניהוליות יקרות ערך

להמשיך לקרוא עצות ניהוליות יקרות ערך

איך לכתוב שיר

פתאום קם אדם בבוקר

ומרגיש צורך לכתוב שיר

או שמא יש לומר במליצה

כי נפשו אומרת שירה

אך מה יעשה האדם הנועז

שלמרות רצונו העז

למעשה אין הוא יודע היכן להתחיל

ועצם הרעיון מטיל עליו רעד וחיל?

כמובן שאין צורך לחשוש

ולא לגרד יותר מדי את הראש

כי כל מה שצריך לעשות בחכמה

הוא לפנות למדור "איך לעשות מה"

להמשיך לקרוא איך לכתוב שיר

הסיפור (לשבת) על מחדש השפה העברית

אליעזר (שם בדוי, ולמען הסר ספק אדגיש מיד ששם המשפחה הבדוי שלו לא היה ולא יהיה בן יהודה) היה אדם רגיל לחלוטין – עד שפרץ האינטרנט לחייו.

אפשר אפילו לומר שהוא היה אדם רגיל לחלוטין עד שהוא פרץ לחיי האינטרנט…

אליעזר נולד, גדל, למד, עבד ואז – בסביבות אמצע שנות התשעים של המאה שעברה – גילה כי יש ברשת האינטרנט משהו שנקרא "פורומים".

זה התחיל בצורה תמימה. מזה כמה ימים התלבט אליעזר איזה טלוויזיה כדאי לו לקנות. הוא פנה לאחד ממכריו בשאלות וזה המליץ לו לשאול ב"פורום חשמל ואלקטרוניקה לבית".

אליעזר תהה מה זה ה"פורום" הזה וכיצד מצטרפים אליו – החבר נתן לו את הכתובת ואליעזר הציץ ונפגע.

להמשיך לקרוא הסיפור (לשבת) על מחדש השפה העברית

איך לקום בבוקר

כשפרסמתי במקור את המדריך המאוד (לא) שימושי שלי בנושא "איך להירדם מהר" אחת התגובות הייתה ממישהי שהסבירה שלה אין בעיה להירדם אבל יש לה בעיה לקום בבוקר והיא תשמח לקבל ממני עצה או שתיים בנושא.

מאז אותו יום רחוק (זה היה עוד בבלוג הקודם!) התלבטתי ביני לבין עצמי בשאלה זאת: האם יש לי עצות בנושא? האם אני מהווה סמכות ראויה למתן עצות בנושא קריטי זה?

לאחר ההתלבטויות, אני נוטה לחשוב שאני באמת סמכות ראויה –  ללא ספק בשנים האחרונות הצלחתי לקום בלא פחות מ-100% מהבקרים – שזוהי לכל הדעות תוצאה מושלמת.

להמשיך לקרוא איך לקום בבוקר