הארוע לימד אותי מעט דברים חדשים על שוקולד הביא אותי למחשבות קיומיות בנושא. מהו שוקולד? למה הוא טעים כל כך? למה אנשים מתמכרים אליו? ולמה הוא גורם לי להרגיש טוב?
רשומה זו אולי תענה על חלק מהשאלות.
אבל נפתח בשתי אזהרות:
– אכילת שוקולד מופרזת עלולה להוביל להשמנה, חורים בשיניים ולכלוך
– ציטוטים מרשימה זו ו/או מתן אמון במידע המובא בה עלול לפגוע בתדמית האנשים האינטליגנטיים שהצלחתם להנחיל לעצמכם בשנים האחרונות
(ולא שאני מנסה לרמוז שאתם לא אנשים אינטליגנטיים! להיפך! עצם העובדה שאתם קוראים את הבלוג שלי מראה שאתם אנשים מאוד אינטליגנטיים. למעשה את/ה אינטליגנטי/ת יותר ב-20% ממוצע הגולשים בתפוז.)
וכעת, אחרי האזהרות נעבור לנושא הרשומה.
תמיד ידעתי שמקורו של השוקולד באמריקה. לטענת אחד האורחים שלנו השוויצרים משוכנעים כי הם המציאו את השוקולד. אם תשוו את טעמו של שוקולד לינדט תוצרת שוויץ לטעמו של שוקולד הרשי תוצרת ארה"ב, אני מניח שתבינו את מקור הטענה. מדהים שהיבשת שנתנה לנו את השוקולד לא מסוגלת להפיק שוקולד טעים. (אני יודע ש"על טעם ועל ריח אין להתווכח" אבל אני חושב שגם קשה להתווכח ש"שוקולד" הרשי ממולא בחמאת בוטנים הוא מין יצור בעל טעם אקזוטי שלא הייתם מאחלים לאף אחד).
השוֹקוֹלָטְיֶיה שהעביר את הסדנא אצלנו סיפר כי האינדיאנים האמינו ששוקולד הוא תרופה למחלות רבות. דבר זה שימח מאוד את הילדים שהתחילו לדמיין את הביקור הבא אצל הרופא: "תנשום עמוק… תנשוף… כן, זו שפעת. אני ארשום לך 200 ג` שוקולד חלב".
מה שהוא שכח לציין שהשוקולד של האינדיאנים לא הכיל סוכר. לעומת זאת הוא הכיל פלפל צ`ילי… אני באופן אישי מאמין שפלפל צ`ילי באמת יכול לרפא מחלות רבות (הכל תלוי במינון) אבל בויקיפדיה למדתי שהמרכיב הפעיל בשוקולד – התאוברומין – הוא באמת תרופה טובה נגד שיעול.
נראה לי שבפעם הבאה שאותקף בשיעול אנסה ליקר שוקולד מתובל בצ`ילי. אם זה לא יפסיק את השיעול זה בודאי יחסן אותי מפני מחלות עתידיות.
השוקולד מגיע בארבעה סוגים עיקריים. כולם מכירים את החלב, המריר והלבן. לפי ויקיפדיה הסוג הרביעי הוא "שוקולד כהה" שהוא למעשה שוקולד חלב עם פחות סוכר. אבל אני יכול לדמיין כמה מועמדים אחרים לתואר "השוקולד הרביעי":
– צימקאו – כי בכל זאת הוא מופיע ביותר מדי מאכלים שבעצם דורשים שוקולד
– שוקולד למריחה "השחר העולה" -אצל רבים מאיתנו זה השוקולד של ילדותנו
– שוקולד פרה – כי אצל לא פחות רבים הוא השוקולד
– שוקולד מרוח סביב הפה – השוקולד הנפוץ ביותר אצל ילדים
לסיום, אני חייב לציין את הדבר החשוב ביותר שלמדתי בסדנת השוקולד: בניגוד לאמונה הותיקה שלי, אפשר לאכול יותר מדי שוקולד. ויותר מדי שוקולד גורם לבחילה. זה לא נעים.
הלכתי לרופא לטפל בזה והוא רשם לי 100 ג` שוקולד בלגי משובח.
החיים שלי (או של אחרים) 
אם כבר ילדות ושוקולד, הזכרת לי כי כשהייתי כל כך קטנה עד כי טרם למדתי מספיק מילים, ההורים שלי חשבו להגביל את צריכת השוקולד שלי. לכן אמנם הניחו שוקולד (פרה, כמובן) במגירה אליה הייתה לי גישה, אבל הודיעו לי שמותר לי רק שתי קוביות ליום. אין לי מושג כמה פעמים ביום אבא שלי קלט אותי מתגנבת אל המגירה, שאל אותי מה אני עושה, עניתי לו "שוקולד שתיים?" בתקווה והניח לי להמשיך בדרכי, רק כי הצחקתי אותו. אם כי מוזר, כבוגרת, איבדתי עניין בשוקולד…
באמת סיפור משעשע. אני זוכר שאנחנו כילדים הוגבלנו לקוביה ביום לכל היותר. הלוואי שהייתי נשאר עם המגבלה הזאת…
תודה, שבת שלום ושנה טובה!
אישתי המירה את דתי, בכל הקשור לשוקולד.
לפני שפגשתי אותה: לא אוהב שוקולד, ואם כבר, אז שוקולד חלב.
אחרי שפגשתי אותה: שוקולד! יאאאאמי!!!! מריר….!!! :)))
אין כמו שוקולד מריר איכותי 🙂
תודה!