המגדל העקום

כשבונאנו פיזאנו (שם כלל לא בדוי) התחיל לבנות את מגדל הפעמונים המפואר, הייתה לו הרגשה ממש טובה בקשר לעתידו (של המגדל. וגם של בונאנו).
זה היה יום אוגוסט יפה בפיזה. מזג האוויר האיר פנים לבנאים – היום לא היה חם מדי וגם גשם לא ירד.

העבודה התקדמה בקצב יפה ותוך כמה שעות כבר סומנו פינות המגדל והחל דיון בשאלה החשובה מי יתחיל לחפור את היסודות.
בונאנו היה סבלני. הוא העריך שבכל מקרה בניית המגדל תארך בין שנה לשנה וחצי ולכן עיכוב של כמה דקות בחפירת היסודות לא יכול היה להיות משמעותי.

לאחר שעה הוחלט כי השאלה החשובה תוכרע בהטלת מטבע. למרבה הצער פרץ ויכוח חדש בשאלה מי יטיל את המטבע ובאיזה מטבע יש להשתמש. כאן החלה להתקצר סבלנותו המפורסמת של בונאנו והוא הציע לבנאים כי כולם יתחילו לחפור את היסודות בו-זמנית. הבנאים נטו לקבל את ההצעה, אך מנהל העבודה ציין כי השמש עומדת לשקוע תוך שעתיים ולכן כדאי לדחות את תחילת העבודה ליום המחרת.

למחרת גם היה יום יפה. בונאנו היה אופטימי לגבי התקדמות העבודה שהחלה כבר בתשע בבוקר בקצב מהיר. הבנאים (בעצם הם עוד היו בסטאטוס של חופרים) חפרו את היסודות בזריזות וביעילות במשך כעשר דקות ואז יצאו להפסקה של שעה (לארוחת בוקר).

אוגוסט חלף עבר לו וגם ספטמבר בעקבותיו. למרות ההתחלה המקרטעת, העבודה נכנסה לקצב יפה. אמנם בונאנו עדכן את התחזית לסיום הבנייה לשנתיים (מספטמבר ולא מתחילת העבודות), אבל הוא עדיין היה מאוד אופטימי ובטוח ביכולתו להשלים מגדל של שבע קומות בתקופה זאת.

ואכן לאחר שנתיים (מאוגוסט ולא מספטמבר – כך שההתקדמות הייתה מהירה מהתחזיות) התקיים טקס חגיגי לחנוכת הקומה הראשונה של המגדל שהייתה ממש מושלמת. האורחים המכובדים התפעלו מאוד מאיכות הבנייה מהפאר וההדר ומהמיקום, אבל ראש העיר קלקל במעט את החגיגה כאשר הוא תהה בקול רם כיצד ייתכן "מגדל" בעל קומה אחת בלבד.

בונאנו מיהר להרגיעו ולהסביר שבימים הקרובים ייבנו שש קומות נוספות שיהפכו את המגדל למגדל ראוי לשמו. ראש העיר תהה איך יושלמו שש קומות בימים הקרובים כאשר את הקומה הראשונה לקח שנתיים  (פחות חודש) לבנות. בונאנו פתח בהרצאה על שיטות הבניה המתקדמות של המאה ה-12 והדגיש כי האתגר הגדול ביותר הוא השלמת הקומה התחתונה. לאחר שהקומה התחתונה עומדת בצורה מושלמת כל כך, הוספת קומות מעליה הינה משחק ילדים.

הוא באמת שכר ילדים להמשיך בעבודה ולאחר ארבע שנים נוספות הושלמה הקומה השלישית שהייתה (לדעתו של בונאנו) לא רק הקומה היפה ביותר של המגדל אלא גם הקומה היפה ביותר מבין כל הקומות של כל המגדלים באיטליה בפרט ובאירופה בכלל.

בטקס חנוכת הקומה השלישית – שהיה, כמתבקש, מפואר פי שלושה מטקס חנוכת הקומה הראשונה – אירעה תקרית לא נעימה. אחד האורחים האצילים העיר בשקט  אך בקול רם  מספיק כי כל המגדל בן שלוש הקומות נראה עקום.

בונאנו הורה לשומרים לזרוק את האורח תוך הערות על כך שהוא עצמו (האורח) עקום וכך גם אשתו וילדיו (של האורח), אבל למחרת הוא מיהר לבדוק את העניין ונחרד לגלות שהמגדל המפואר אכן התעקם קלות.

למרבה הצער בניית המגדל הוקפאה עד שיימצא פתרון טכנולוגי הולם לעקמומיותו.  בונאנו הלך לעולמו בשיבה טובה בלי לחזות בהשלמת המגדל. רק כמעט מאה שנים אחר כך – ב-1272 – נמשכה הבנייה ונוספו עוד ארבע קומות ורק ב-1372 נחנך סוף סוף המגדל (בטקס פחות מפואר מטקס חנוכת הקומה הראשונה). את העקמומיות שלו לא הצליחו ממש לפתור, אבל בשלב מסוים הוחלט שזהו הייחוד של המגדל וכך הוא התפרסם בעולם כמגדל הנטוי של פיזה.

 

מוסר השכל: גם להיגיון עקום יכול להיות יתרון

שבת שלום!

 

 

והרשומה המומלצת היא –ארתור שיק – מריאליזם לתקומה – בבלוג של דני קרמן

 

היום – ה- 9.8 – לפני 845  שנים החלה בניית המגדל המפורסם של פיזה. הבנייה נמשכה למעלה מ-200 שנים!

 

התמונה באדיבות pixabay