הלך הזרזיר אצל העורב – סיפור לשבת

זורו (שם בדוי) היה זרזיר צעיר וחביב שגר לו ביער אלונים גדול אי שם באירופה.

אני רוצה להבהיר כבר בנקודה זאת בסיפור כי זורו לא היה סייף אמן, לא לוחם חופש ולא הרפתקן. הוא היה רק זרזיר שבמקרה נקרא באותו שם כמו הזורו המפורסם.  למעשה, כשהוא בקע מהביצה אמו קראה לו "זירו" אבל כשהוא גדל הוא גילה שהרבה צוחקים עליו בגלל השם הזה (בעיקר מי שידע אנגלית) ולכן הוא שינה את שמו לזורו.

בעצם, הוא שינה את השם דווקא לזורו כי הוא היה מעריץ גדול של הזורו המפורסם, כך שאמירתי על כך שהשמות דומים רק במקרה אינה מדויקת, אבל אני עומד בתוקף על כך שזורו מהסיפור שלי היה רק זרזיר ולא סייף, גיבור או הרפתקן.

יום אחד נתקל זורו בבעיה קטנה. אולי לא כל כך קטנה, אבל ודאי לא גדולה. לא בעיה גדולה שתשפיע על החיים של כולנו לנצח, אבל גם לא בעיה קטנה שלא שווה להזכיר אותה כלל בסיפור: המחשב שלו נתקע לעיתים מאוד קרובות.

זורו ניסה בהתחלה לפתור את הבעיה בכוחות עצמו. הוא הפעיל את המחשב מחדש מספר פעמים, התקין את הדפדפן מחדש ואפילו כיבה את המחשב לחלוטין, אבל המחשב המשיך להתקע.

בצר לו פנה זורו לחברו הטוב – דרור הדרור – שהיה ידוע כמומחה למחשבים. דרור העיף מבט במחשב התקוע ופסק: "לך אל העורב!"
זורו ניסה להבין את פשר העצה המשונה הזאת אבל דרור סירב להרחיב וטען בתוקף שהאפשרות היחידה לפתרון הבעיה היא ללכת אצל העורב.

זורו לא ממש רצה ללכת אל העורב. העורב גר רחוק וגם לא היה נחמד במיוחד. זורו גם לא אהב ללכת באופן כללי. הוא העדיף לעוף, אבל דרור בפירוש ייעץ לו ללכת אל העורב.

מהסיבות הנ"ל זורו לא הלך אל העורב אלא התקשר לתמיכה הטכנית של החברה בה הוא קנה את המחשב. אנשי (או ציפורי) התמיכה האשימו את ספק האינטרנט בבעיות והציעו לזורו ללכת אל העורב.
זורו התקשר לספק האינטרנט, שם הובהר לו חד משמעית כי מקור הבעיה דווקא בספק התשתית. הומלץ לו לדבר עם ספק התשתית או לחילופין ללכת אל העורב.

זורו לא התייאש ומיהר להתקשר לספק התשתית. לאחר המתנה ארוכה על הקו וביצוע בדיקות מקיפות הסתבר שהבעיה היא במערכת ההפעלה של המחשב שלו ויש לו שתי אפשרויות עקרוניות: לשדרג את מערכת ההפעלה או לקנות מחשב חדש.

זורו היה קצת המום לשמע התשובות המוזרות. הוא שאל את איש (ציפור) התמיכה האם הליכה לעורב לא תעזור. ציפור (איש) התמיכה התפלא מאוד לשמע השאלה המוזרה וענה בשאלה: "ללכת אל העורב? האם אתה זרזיר?"
זורו אישר שהוא אכן זרזיר ואיש (ציפור) התמיכה מיהר לענות שבמקרה זה אכן הליכה לעורב עשויה לעזור.

זורו נאנח והחליט בלב כבד ללכת אל העורב. כנראה שאם כולם ממליצים על כך, יש איזה היגיון במעשה המוזר הזה. הוא קם והלך אל העורב.

הדרך אל העורב ארכה זמן רב. זורו התעייף והתחרט על כך שהוא לא עף אל העורב, אבל בסופו של דבר הוא הצליח להגיע.
העורב קצת התפלא לראות אותו אבל מיהר להציע לו כיבוד קל ולאחר מכן שאל אותו לסיבת בואו. זורו הסביר לו על המחשב שכל הזמן נתקע ועל העצה הזהה שהוא קיבל ממקורות שונים.

העורב התפלא מאוד על כך ואמר: "אולי הם התכוונו לעורב אחר? אני לא מבין כלום במחשבים!"
ברגע שהוא סיים את המשפט קפצו מאחורי העצים דרור ואיתו כל ציפורי התמיכה וקראו בקול: "לחינם הלך הזרזיר אצל העורב!"

הסתבר שזה היה סוג של מתיחה… דרור התערב עם חברים שהוא יוכל לשכנע את הזרזיר ללכת אל העורב ולהגשים את הפתגם הידוע.

אבל העורב התעצבן על האירוע… הוא התנפל בחמת זעם על כל ציפורי התמיכה ולא הרפה מהם עד שהם פתרו את הבעיה של זורו.
כך נולד הפתגם: "לא לחינם הלך זרזיר אצל עורב"

 

 

מוסר השכל: בהחלט היה יותר הגיוני לזרזיר לעוף אל העורב.

 

שבת שלום!

 

והרשומה המומלצת היא – יום מיוחד לאנשים מיוחדים – 2018 – בבלוג של גל

 

 

 

התמונה באדיבות pixabay