008 בתעלומת שנת הלימודים

הסוכן החשאי גיא אג"ח בעל תג העובד הקטלני 008 והרישיון לאופנוע קל (עד 125 סמ"ק) התעורר באמצע הלילה מצלצול טלפון טבעת הזרת שלו. הוא מיהר לענות בקולו הסמכותי (אך הסקסי): 'אג"ח מדבר. גיא אג"ח'.  לרגע הוא לא הבין מה קורה. הצלצול (כלומר הרינגטון) לא פסק. בעזרת חושיו המחודדים נזכר גיא כי אין לו טלפון בטבעת והוא עבר לענות למכשיר הטלפון החכם שלו (ששימש גם כמצלמה וקונסולת משחקים זעירה).

לשמחתו של גיא מהצד השני נשמע קול סקסי לא פחות – ועוד של בחורה. גיא כמובן לא הופתע. הוא היה רגיל לטלפונים ממעריצות חטובות וסקסיות בשעות הקטנות של הלילה.

הבחורה הסקסית אמרה: 'הי גיא, תוכל לעשות לי טובה מחר בבוקר? צריך להקפיץ את רועי לבית הספר ואני הולכת עם אורטל ליום הראשון של כיתה א' ומושיק בחו"ל אז חשבתי שאולי אתה תוכל לקחת את רועי'

גיא ניסה לנתח במהירות את ההודעה המשונה בעזרת מוחו האנליטי והאימונים הרבים שעבר. ודאי היה מדובר בקוד כלשהו. "להקפיץ את רועי לבית הספר" יכול היה להיות קוד להטמנת פצצה במשרדו של נשיא סוריה, או ראש ממשלת עיראק. עיראק יותר התאימה בזכות השם "רועי" שהכיל את האותיות ר' ו-ע'.

בעצם, אם "רועי" זה שם קוד לעיראק, הרי מדובר בהקפצת עיראק עצמה למשהו ששם הקוד שלו "בית ספר".ידוע שהנשיא לשעבר פרס הוא חובב ספר ולכן ייתכן שהמשימה החשאית היא להביא מנת סביח עיראקי למר פרס.  אבל בהתחשב בכך שמר פרס לא אהב סביח ולא היה בין החיים, אולי מדובר בנשיא אחר כמו לדוגמא טראמפ שאולי גם הוא אוהב ספר, או את עם הספר.

קולה של הבחורה הבלתי מזוהה קטע אותו בגסות בדיוק כשהוא התחיל לחשוב מה מסמלים שמות הקוד "אורטל" ו"מושיק": 'גיא? אתה שם? נרדמת שוב באמצע השיחה? כעת רק שבע בערב!'

משהו בנימת הקול צלצל לגיא מוכר. היו לו זכרונות רחוקים ולא נעימים ממישהי שדיברה אליו בקול כזה. בעצם בקול הזה. האם היא הייתה סוכנת אויב (סקסית) שלקחה אותו בשבי ועינתה אותו?
גיא לא התכוון להראות סימני חולשה. הוא אמר בקול בוטח: 'אני עוד כאן.' ואחרי השהיה דרמטית קצרה הוא הוסיף: 'נחשית ערמומית שכמותך'.

הוא ידע שהתוספת הזאת (במיוחד אחרי ההשהיה הדרמטית) תקפיץ את סוכנת האויב ותגרום לה לעשות טעות – אותה הוא יוכל לנצל לטובתו.
ובאמת הסוכנת המרשעת (אך הסקסית)  התרגזה ואמרה: 'גיא! לאחותך היחידה אתה קורא נחשית ערמומית? תתבייש לך!'

גיא התבייש מאוד. אכן הייתה לו רק אחות אחת ובאמת היא הייתה נשואה למושיק והיו להם שני ילדים חמודים – רועי שעולה לכיתה ח' ואורטל החמודה שעולה לכיתה א'.

במחשבה שנייה הבין גיא כי ייתכן שלא מדובר בקוד, אלא שאחותו באמת זקוקה לעזרתו להסיע את בנה לבית הספר.
גיא הסכים לדבוק באופציה הזאת לעת עתה, אבל לשמור לעצמו את הזכות לפעולה מהירה אם יסתבר שזוהי סוכנת אויב (סקסית) שרק מתחזה לאחותו.

הוא קיבל על עצמו את המטלה וסיכם עם אחותו (או הסוכנת) להיפגש עם רועי למחרת בשבע וחצי בבוקר מול ביתה.

גיא השכים קום והקדיש רבע שעה בבוקר להכנות: הוא ביצע סט של תרגילי התעמלות מיוחדים לסוכנים מיוחדים ואח"כ מיהר לארוז את  העט המקליט היורה רימוני יד (קטנים), את הפנס שהוא גם אקדח וגם הליקופטר (קטן), את אקדחו האישי שהיה גם פותחן בקבוקים וסימנייה לספרים (קטנים) וכמובן את התג עם המספר הגורלי '008'.

לאחר תכנון זהיר הוא הצטייד גם במשקפי שמש  (שהיו גם משקפיים אופטיות) לנהיגה.

כמצופה מסוכן מנוסה כמוהו הוא יצא מהבית בדיוק בזמן. למרבה הצער זה היה בדיוק הזמן בו הוא היה אמור להגיע לאחותו – שלמרבה המזל גרה במרחק עשר דקות נסיעה בלבד.

כשהוא הגיע, האחיין שלו רועי נראה לחוץ.

גיא הבין מיד שרועי ודאי לחוץ בגלל שסוכנת מרושעת (וסקסית) חטפה את אמו של רועי (אחותו של גיא). הוא קרא לעברו בקול רם, כך שהסוכנת (הסקסית) לא תחשוד בכלום: 'הי רועי! אני דודך – אג"ח, גיא אג"ח. באתי לקחת אותך לבית הספר!'

רועי נכנס למכונית ואמר: 'איחרת. בוא נמהר כי אני לא רוצה לאחר ביום הראשון. אתה יודע איפה בית הספר?'

גיא חייך חיוך בוטח ואמר בקול רם: 'ודאי!'. לאחר מכן הוא הוסיף קריצה ולחש: ' אל תדאג, אני אציל אותך'.

רועי לא נראה שמח. מן הסתם החטיפה של אמו זעזעה אותו. הוא אמר לגיא: 'רק תיקח אותי לבית הספר בבקשה. הוא ברחוב אז"ר'

גיא הנהן והציץ מסביב בזהירות כדי לזהות את מיקומה של הסוכנת (הסקסית). הוא ראה כמה מועמדות שהסוו את עצמן כאמהות המלוות את ילדיהן לבית הספר, אבל אף אחת מהן לא נראתה סקסית מספיק.

מכיוון שרועי לחץ עליו הוא יצא לדרך ותוך כמה דקות הגיע בשלום לבית הספר של רועי.

'אמרתי לך שאציל אותך' – הוא ציין בגאווה כשהגיעו. רועי הפטיר 'תודה' – למרות שהוא לא נראה אסיר תודה כלל – וברח מהמכונית במהירות שיא.

ברקע נשמעה מוזיקה מוזרה. לרגע חשב גיא שמדובר בסוכנת (הסקסית) שעקבה אחריו במכונית המוסווית כ"אוטו גלידה" אבל בסופו של דבר  הוא הבין שמדובר בצלצול של פעמון בית הספר.

גיא נסע למשרד. לאחר שפתח את הדלת תוך שימוש כשרוני בתג שלו הוא אמר לגברת כספית-מצחיקה: 'מצטער שאיחרתי היום. הייתה לי משימה חשובה – אבל הפרטים עדיין חסויים'

 

מוסר השכל: ילדים, היזהרו מסוכנות סקסיות – הן עלולות לגרום לכם לאחר לבית הספר

 

שבת שלום ושנת לימודים מוצלחת לכולם!

 

והרשומה המומלצת היא – מחשבות והרהורים של גמלאים – בבלוג של גלשי

 

התמונה באדיבות pixabay