מעשה ברבי עקיבא ורבי אלעזר ורבי אליעזר ורבי ששון ורבי שמחה ורבי יוסף בעל הנס ורבי שמעון בעלה של רינה ורבי יהושע ורבי בוריס שנפגשו בתחנה המרכזית של בני ברק לאחר צאת יום הכיפורים, ובעודם ממתינים לקו 725 החליטו לא לבטל את זמנם ולדון בהלכות צאת יום הכיפורים שהרי נאמר "והגית בה יומם ולילה".
ההחלטה נשמעה חכמה אך לאחר דקות ארוכות נאלצו הרבנים להודות שהלכות "צאת יום הכיפורים" אינן קיימות והם מצאו את עצמם מול שוקת שבורה (שמאוחר יותר הסתברה ככיור שבור בשירותים של התחנה המרכזית).
התיישבתי לי בין הכסה לעשור וניסיתי להרהר על משמעותם של עשרת ימי תשובה. אבל מיד הציק לי חברי נועם (שם בדוי) ששאל: "מדוע התיישבת בין הכסה לעשור? האם לא יהיה לך נוח יותר לשבת על הכסה?"
חשבתי שהוא לועג לי וחיפשתי תשובה שנונה המתאימה לימי תשובה אלה, אבל כשהבטתי בעיניו הבנתי שהוא רציני. הסברתי לו ש"כסה" זה לא כסא ולא כס אלא פשוט שם אחר לראש השנה הנובע מכך שהירח מכוסה בראש השנה.
הודיתי שגם אני חשבתי הרבה שנים שמדובר בכס המלכות של ה' (כס-ה') עליו הוא יושב כדי לגזור את דיננו, אבל עם המצאת האינטרנט הבנתי הכל.
לכל ידידיי, עמיתיי, קוראיי ובני משפחתי אני רוצה לאחל שנה טובה.
ובכן, אני מאחל: שנה טובה!
אני יודע שהשארתי אתכם קצת מבולבלים. ממני ודאי ציפיתם ליותר. רק שתי מילים? ועוד כאלה נדושות?
החיים שלי (או של אחרים) 