שנה טובה!

לכל ידידיי, עמיתיי, קוראיי ובני משפחתי אני רוצה לאחל שנה טובה.

ובכן, אני מאחל: שנה טובה!

 

אני יודע שהשארתי אתכם קצת מבולבלים. ממני ודאי ציפיתם ליותר. רק שתי מילים?  ועוד כאלה נדושות?

אתם ודאי תוהים איפה הפריון, העושר, השגשוג, המתיקות, השלום והביטחון ושאר הברכות המקובלות בסיום שנה עברית.

אבל, כפי שלא ידוע לכם, אני אוהב לצמצם, לתמצת, לחסוך ולקצר. אני נגד שימוש מופרז במילים שלא לצורך, מתוך טעמים של איכות הסביבה ושלום הציבור.

אל תחשבו חלילה כי הצמצום הזה הוא על חשבונכם.

השנה הטובה שלי היא  טובה ב-ט הטוב.  היא מקפלת בתוכה את כל האיחולים האפשריים. כי שנה טובה חייבת לכלול בתוכה שלום (למי שחושב ששלום הוא טוב), ביטחון (ובטח כולם חושבים שביטחון הוא טוב), אושר (האם אושר יכול להיות לא טוב? והאם יכול להיות טוב למישהו כשהוא אינו מאושר?), עושר (כמו שלום, גם פה יש קצת מחלוקת, אבל ללא ספק האיחול "שנה טובה" כולל בתוכו "שנת עושר" למי שחושב שעושר הוא טוב) ואולי אפילו מתיקות (או חריפות, חמיצות, מליחות וכו' – לפי מה שכל אדם רואה לנכון כטעם טוב).

לגבי הפריון, אני בעצמי קצת מהסס האם הוא טוב. אני אפילו לא בטוח לאיזה פריון בדיוק מתכוונים המאחלים "שנת פריון". האם לפריון העבודה או לפריון במובן של העמדת צאצאים רבים (או לפחות אחד, או אחת כנאמר "בת בבית – אור בבית")? בכל מקרה, למי שחושב ששנת פריון (בכל מובן שהוא) היא שנה טובה, ברור שהאיחול "שנה טובה" כולל בתוכו את האיחול "שנת פריון".

אם לא הייתי בעד צמצום, תמצות, קיצור וחיסכון, הייתי יכול להמשיך ולהביא עוד דוגמאות רבות לכך שהאיחול "שנה טובה" כולל בתוכו כל איחול אחר שתחשקו בו, אך כזכור אני מסתפק בשתי מילים בלבד (כי אני אוהב לצמצם, לתמצת, לחסוך ולקצר).
אני בטוח שאתם משוכנעים כעת כי הברכה הקצרה והתמציתית שלי היא ברכה מעולה הנובעת מהלב (ומהמוח הקודח שהגה אותה. וגם מהאצבעות שהקלידו אותה. וכשחושבים על זה, גם מהכבד, הריאות, העצבים, הגידים, השרירים, הטחול ושאר האיברים שבלעדיהם לא הייתי מסוגל לכתוב את הברכה התמציתית והקצרה הזאת).

וכעת, כשהכל ברור, אחזור רק עוד פעם אחת, אחרונה באמת, אחרונה חביבה, קצרה ותמציתית: שנה טובה!