חתימה טובה – סיפור ליום כיפור

כמה שבועות לפני יום כיפור, כשחזי (שם בדוי) היה כמעט בן עשר, הוא גילה את קיום ה"חתימה": הוא ראה את אביו מקשקש בקצה של דף כלשהו ושאל אותו לפשר הדבר. אבא הסביר לו שמדובר ב"חתימה"- כתיבת שמו בדרך ייחודית שרק הוא (אבא) יכול לחזור עליה.
חזי החליט שגם הוא צריך חתימה.
במשך ימים רבים הוא הקדיש כל יום זמן לעיצוב החתימה שלו. הוא ניסה אינסוף גרסאות: שם המשפחה לפני ואחרי השם הפרטי, שם פרטי מלא או כינוי (או אפילו שניהם יחד), שם המשפחה והשם הפרטי בגבהים שונים, שימוש רק באות הראשונה של השם הפרטי, הוספת ציורים שונים ועוד.

לכן קל להבין את התרגשותו כשאורח שביקר בבית קרא לפני צאתו: "חתימה טובה חזי!".
שלא במפתיע חזי בדיוק עבד על גרסאות חדשות לחתימתו והוא תהה גם לאיזה חתימה בדיוק התכוון האורח – באותו שלב הוא התלבט בין עשר חתימות שונות.
אבל בימים הבאים, כשכולם סביבו איחלו לו "חתימה טובה" ולפעמים "גמר חתימה טובה" הוא התחיל לתהות איך כולם יודעים על מה הוא עובד. בשלב מסוים הוא שם לב שהאיחולים מכוונים לא רק אליו ולכן כנראה שהמשמעות שלהם לא בדיוק מה שהוא חשב.
לבסוף הוא אזר אומץ ופנה לאמו שתסביר לו את הסיבה ל"חתימה טובה" שנשמעה מכל עבר.
אמו של חזי קצת התרגזה על המורות שלא לימדו את המושג בבית הספר והסבירה לחזי בסבלנות כי ביום כיפור אלוהים חותם את דינו של כל אדם (או של כל יהודי? אמא לא הייתה בטוחה) לחיים או למוות על פי מעשיו של אותו אדם בשנה האחרונה.
אמא שהרגישה בבהלה של חזי למשמע ההסברים התחילה להרגיע אותו שהוא ודאי לא חטא השנה וייחתם לחיים אבל חזי הסביר לה שזה לא מה שמטריד אותו.
"איך אלוהים יודע שהחתימה שלו טובה?" הוא שאל.
אמא לא הייתה בטוחה איך לענות. מצד אחד היא רצתה להסביר שהצדיקים שנחתמים לחיים מקבלים חתימה טובה ואילו הרשעים מקבלים חתימה רעה.
מצד שני היא לא רצתה לומר שאלוהים יכול לעשות משהו רע.
חזי, שראה את היסוסיה של אמו, ניסה להבהיר לה ולעצמו את התשובה (או את השאלה): "אבא אמר שחתימה טובה היא כזאת שאי אפשר לזייף בקלות… מי יכול לזייף את החתימה של אלוהים? אולי השטן? או המלאכים?"
אמא מאוד כעסה כל התשובה האפיקורסית הזאת ושלחה אותו לחדרו לחשוב על מה שאמר.
לבד בחדר היה קצת קשה לחזי להתעלם מהטלוויזיה, המחשב, ה- WIIוהאייפוד, אבל הוא היה ילד רציני ובוגר ולכן הקדיש כמה דקות לחשיבה.
ברור שאף אחד לא ינסה לזייף את החתימה של אלוהים, כי הרי אלוהים יידע מיד על כך ויעניש את העבריין (ואת בניו ובני בניו) בעונש הולם.
לכן הקריטריונים של "חתימה טובה" מבחינת אלוהים צריכים להיות שונים. כנראה שמדובר בעיקר ביופי החתימה.
אז איך תיראה החתימה של אלוהים? חזי נזכר שלאלוהים יש שמות רבים מאוד. האם הוא כולל את כולם בחתימתו? אם כן היא ודאי ארוכה מאוד ולוקח לו הרבה זמן לחתום.
אבל זמן יש לו בשפע.
אחרי התלבטויות רבות החליט חזי לעשות את מה שכל ילד טוב אמור לעשות כשיש לו שאלות קשות: לחפש תשובה באינטרנט.
להפתעתו חיפוש בגוגל לשאלה "מהי החתימה של אלוהים?" הניב 336,000 תוצאות – אבל אף אחת מהן לא נראתה רלוונטית (טוב, אף אחת מהראשונות לא נראתה רלוונטית. חזי לא בדק מעבר לדף השלישי. הוא היה אנושי.)
לכן פנה חזי לפיתרון השני בטיבו – הוא פרסם שאלות בפורומים שונים.
לצערו ברוב הפורומים לא התייחסו אליו ברצינות, אבל בפורום "ילדים שואלים את הרב (הכניסה לבנים בלבד)" הוא קיבל תשובה מהירה וקולעת: חתימתו של אלוהים היא ד'.
זהו? אות אחת? (וגרש?) חזי די התאכזב אבל לפחות הוא הבין דבר אחד: כולם מברכים ב"חתימה טובה" כי הם מקווים שאלוהים סוף סוף יחליף את החתימה שלו לטובה יותר.
מוסר השכל:  ד' הוא פה ד' הוא שם, ד'  נמצא בכל העולם

8 תגובות על ״חתימה טובה – סיפור ליום כיפור״

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: