הסוכן החשאי 008 אחרי החגים

הסוכן החשאי גיא אג"ח 008 בעל הרישיון לאופנוע קל עד 125 סמ"ק  התעורר באמצע הלילה (שוב) למשמע רעש חשוד שבקע מכיוון הסלון שלו. בזכות חושיו החדים והאימונים הקפדניים שעליהם הקפיד במהלך השנים הוא הצליח תוך עשר דקות בלבד להתעורר כמעט לחלוטין ולצאת מהמיטה.
גיא ידע שהחשאיות חשובה מאוד במשימות מסוג זה ולכן השתדל להיות שקט מאוד בשעה שהוא חיפש את נעלי הבית שלו.

המשימה כמעט הוכתרה בהצלחה, אך למרבה הצער הוא נתקל בזווית המיטה וזה ממש כאב.
גיא התאפק לא לצעוק ולא לקלל. לא לחינם הוא עבר הכשרה מפרכת לעמידה בעינויים.
הוא באמת נעמד (בעינויים רבים), נעל את נעלי הבית, אחז בחוזקה נעל ספורט אחת (כי בחושך הוא לא מצא את האקדח או התג) והחל להתגנב לכיוון מקור הרעש בקור רוח.

ככל שהוא התקרב הוא קלט בצורה טובה יותר את המידע. מדובר היה בקול של אישה (קול סקסי למדי ולכן מן הסתם הוא היה שייך לבחורה סקסית – דבר לא מפתיע כלל כשמדובר במישהי שחדרה לביתו  של גיא). הבחורה הסקסית דיברה אנגלית במבטא אמריקאי מושלם – מה שהעיד על כך שהיא סוכנת CIA או לחילופין סוכנת רוסיה שהסתננה לשורות ה-CIA.

גיא עצר קרוב לכניסה לסלון ושקל את האפשרויות העומדות בפניו. בסופו של דבר הוא החליט שסוכנת האויב היא ללא ספק בלונדינית עם עיניים ירוקות (מהזן המסוכן ביותר) והדרך המוצלחת לנטרל אותה תהיה לאחוז בה חזק קרוב מאוד לגופו ולנשק אותה על פיה כדי שלא תוכל לדבר.

אבל לפני שהוא זינק לסלון, גיא הבין פתאום שבתכניתו הגאונית קיימת בעיה קטנה: עצם העובדה שהסוכנת הבלונדינית (ואולי היא בכל זאת ג'ינג'ית?) מדברת, רומז לכך שיש עוד מישהו בסלון – שותפה של הסוכנת.
אין ספק שמדובר בגבר בגיל 30-40 בגובה של 190-200 ס"מ ובמשקל של מעל מאה קילו. סביר מאוד שהוא אוחז בידו אקדח, סכין או אלה.
גיא ידע שאין הרבה טעם להצמיד את הסוכן המסוכן הזה לגופו ולנשק אותו. (הוא הרי לא דיבר ולכן אין צורך לנטרל את פיו!)

הוא חזר בשקט לחדר השינה בחיפוש אחר נשק שיוכל לנטרל את שני הסוכנים בו זמנית. לאחר שיעשה זאת הוא יקשור אותם לכיסאות ויחקור אותם. הסוכנת ודאי תנסה לפתות אותו. סביר שהיא תצליח בכך, הסוכן הבריון יצליח להשתחרר בינתיים ויסתער עליהם. הסוכנת, שבינתיים תתאהב בגיא באמת תקריב את עצמה כדי להצילו.

על אף קשיחותו, גיא מחה דמעה לזכר הסוכנת הסקסית שהצילה את חייו וחזר לחיפוש נשק הולם. הוא מצא מהר למדי את הטלפון שלו – ששימש גם כנגן מוזיקה (ומצלמה) והחליט להסתער לתוך הסלון ולהשמיע מוזיקה מחרישת אזנים שתהמם את שני הסוכנים.
הוא בחר בשיר מתאים ומיהר להסתער באומץ לסלון.

להפתעתו הרבה בסלון לא היה איש. הקול הסקסי בקע מהטלוויזיה אותה הוא כנראה שכח לכבות (או שסוכני האויב שמעו אותו מתקרב ולכן הדליקו את הטלוויזיה כדי לחפות על מנוסתם).

גיא התיישב על הספה וניסה לחשוב איזה חג יהיה מחר. ראש השנה? כבר היה. יום כיפור? עבר. סוכות? שמחת תורה?
אט אט חדרה למוחו האנליטי המחשבה המפחידה: אחרי החגים כבר כאן. לא עוד ימי חופש, שינה עד מאוחר וארוחות חג. הוא יצטרך לחזור לשגרה, לנסוע כל בוקר למשרד ולפגוש את מ. ואת גברת כספית-מצחיקה.

המחשבה הייתה מדכאת למדי, אבל אז הוא נזכר שבמשרד יש אספקה חופשית של נסטי אפרסק ומפעם לפעם מגיעות לשם סוכנות סקסיות (חלקן סוכנות אויב). גיא התעודד מאוד. הוא נעמד מול המראה ואמר: ' אג"ח. גיא אג"ח. תני לי נסטי אפרסק מנוער, לא מעורבב".
אחרי שהוא התאמן על המשפט כמה עשרות פעמים הוא חזר למיטה, מוכן לשגרה המסעירה.

מוסר השכל: אין כמו שגרה (וסוכנות אויב סקסיות)

שבת שלום ואחרי החגים שמח!

והרשומה המומלצת היא – פעם מזמן, כשלמדתי ב"בית יעקב" – בבלוג של החיים בכלל