סיפור חכמים לסוף שבוע גשום

מעשה ברבי עקיבא ורבי אלעזר ורבי אליעזר ורבי ששון ורבי שמחה ורבי יוסף בעל הנס ורבי שמעון בעלה של רינה ורבי יהושע ורבי בוריס שהיו מסובין בבני ברק ביום דצמבר קר ובירכו את בורא עולם על בריאת המטריה.

אמר רבי עקיבא: "מה רבים מעשיך אדושם, כולם בחכמה עשית – ובמטריה זאת יש לפחות תשעה קבין של חכמה"

שאל רבי אלעזר: "תשעה קבין מתוך כמה?"

אמר רבי אליעזר: "לרוב כשמדברים על תשעה קבין אלה הם תשעה מתוך עשרה, אך נראה לי שבמקרה המטריה מדובר על תשעה מתוך תשעים ותשעה (או יותר)"

שאל רבי ששון: "ומה יש לך נגד המטריה ? מדוע אתה כל כך ממעיט בערכה?"

אמר רבי שמחה: "אני מניח כי רבי אליעזר בחכמתו הרבה מתייחס לכך שהמטריות אינן שימושיות במיוחד כאשר נושבת רוח"

הוסיף רבי יוסף בעל הנס: "ובארצנו, כאשר יורד גשם ולא נושבת רוח – זהו ממש נס!"

 

הסכימו החכמים בחיוך עם רבי יוסף (שאין כמוהו בהבנה בניסים), אבל רבי שמעון בעלה של רינה אמר לאחר מחשבה מעמיקה: "למעשה, בארצנו כאשר יורד גשם זהו נס. עם או בלי רוח ועם או בלי מטריה"

קרא רבי יהושע: "ולכן אנו מתפללים – משיב הרוח ומוריד הגשם!"

אמר רבי בוריס: "כאשר קבעו אבותינו את הברכה המשובחה אותה ציטט רבי יהושע זה עתה חשבו הם ללא ספק על המטריות ובירכו את אלוקים בשמיים על כך שהוא משיב את הרוח למקומה בשעה שהוא מוריד גשם"

 

חשבו החכמים קצת על דבריו המעמיקים של רבי בוריס ורבי עקיבא העלה תהייה חשובה: "תוהה אני האם בימי אבותינו ואבות אבות אבותינו ואבות אבות אבותינו וכן הלאה לרוב ירד גשם ללא רוח"

אמר רבי אליעזר: " ואני תוהה האם לאבותינו ואבות אבות אבותינו ואבות אבות אבותינו וכן הלאה היו מטריות"

הוסיף רבי אלעזר: " ואני לא יכול שלא לתהות האם  אבותינו ואבות אבות אבותינו ואבות אבות אבותינו וכן הלאה דיברו גם הם על גשם בימי החורף"

 

שאל רבי ששון: "ומתי היו מדברים אבות אבותינו על גשם אם לא בחורף?"
אמר רבי שמחה: "ככל הידוע לי, אבות אבותינו היו חקלאים ולכן מבחינתם לגשם הייתה חשיבות רבה יותר מאשר חשיבותו לנו"

קרא רבי יוסף בעל הנס: "דבר בשם עצמך! אבות אבותיי היו תלמידי חכמים ולא חקלאים!"

 

התחילו כל החכמים להסביר זה לזה כי אבותיהם ואבות אבותיהם ואבות אבות אבותיהם היו כולם רבנים ותלמידי חכמים ואף אחד מהם לא היה חקלאי או ביזה את עצמו בכל עבודה שהיא חלילה. מיהר רבי שמחה לתקן את עצמו ואמר: "כשאמרתי שאבות אבותינו היו חקלאים, לא התכוונתי לאבות אבותיי באופן אישי אלא לאבות אבותינו באופן קולקטיבי – הרי ידוע הוא שבני ישראל בתקופת האבות (או אבות האבות או אבות אבות האבות) היו ברובם חקלאים, אך תמיד היו ביניהם תלמידי חכמים שתורתם אמנותם ואותם תלמידי חכמים הם הם אבותינו הישירים (והישרים)"

 

הסכימו החכמים בשמחה עם דבריו המתוקנים של רבי שמחה ורבי יוסף בעל הנס שאל: "מה השעה?"
הסתכלו החכמים בשעוניהם ובסמארטפוניהם וענו לא כמעט פה אחד: "חמש! חמש וחמישה! חמישה לחמש! שלוש דקות לחמש!" ורבי שמעון בעלה של רינה הגדיל לעשות וקרא בקול חזק וברור: "שש ושמונה עשרה דקות!"

 

הודה להם רבי יוסף בעל הנס וקבע כי הגיע הזמן ללכת הביתה לארוחת ערב. הסכימו אתו כל החכמים ופתחו את הדלת והנה לפניהם גשם חזק עם ברקים, רעמים וברד.

שאל רבי יהושע: "יש למישהו מטריה?"

השפילו החכמים את עיניהם ומלמלו תירוצים מתירוצים שונים על כך שהגיעו ללא מטריה.

אמר רבי בוריס: "אם כך, נישאר פה ונספר על אבות אבותינו עד שיבואו תלמידנו ויאמרו לנו שהגשם פסק!"

 

מוסר השכל: טוב שבארצנו יש הפוגות ארוכות בין הגשמים (או שלא)

 

שבת שלום!

 

 

והרשומה המומלצת היא – Photos of the year 2018 – בבלוג של Green Thumb