כל המשפחות המאושרות… (סיפור לשבת שאחר יום המשפחה)

במשך שנים ידעו רוב תושבי העולם התרבותי כי "כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו. אך המשפחות האומללות – אומללות הן כל אחת על פי דרכה".
זו הייתה מין אקסיומה שאף אדם בר דעת לא העז לערער על נכונותה. הרי טולסטוי בעצמו כתב זאת – וטולסטוי היה הסמכות הגדולה ביותר לענייני משפחות (מאושרות ואומללות).
וכל מי שחשב שטולסטוי הוא לא ממש סמכות לענייני משפחות הופנה מיד לויקיפדיה שם היה יכול לקרוא כי "טולסטוי התנזר מחיי מין, לאחר שנולדו לו 13 ילדים (5 נפטרו). התנזרות זו יצרה עימותים קשים בינו לבין אשתו הצעירה ממנו ב-16 שנים."

האם מישהו יכול להבין במשפחה יותר מאב לשמונה ילדים הנשוי לאשה צעירה ממנו בשש עשרה שנים ולא מקיים איתה יחסי מין? ברור שלא! (ברור גם למה הוא התנזר מחיי מין… נסו אתם לקיים יחסי מין בבית בו מתרוצצים שמונת ילדיכם!)
אבל, למרות כל הנאמר לעיל, מאשה (שם בדוי) יו"ר העמותה למען המשפחה המאושרת (עמותה בדויה) התעוררה בוקר אחד בהרגשה כי היא חייבת לבדוק בכלים מדעיים האם באמת כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו.
הרגשה זו הייתה מבוססת על חלום נבואי קוסמי במסגרתו טולסטוי עצמו פנה למאשה וקרא לה בקול רועם ובעברית מקראית צלולה: "מאשה! שלי נעלייך מעל רגלייך, הכיני לי כוס תה רותח ובדקי האם כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו!"
והחלום הגיע בדיוק בזמן. הזמן היה זמן גיוס התרומות לעמותה – ומצבה הכלכלי של העמותה היה בכי רע. משום מה אנשים לא נטו לתרום ברוחב לב למען משפחות מאושרות.
המצב היה כל כך קשה עד שמאשה שקלה לקצץ במשכורות של בעלה, ילדיה וגיסתה ולפטר את חמותה. (אם כי, למרבה השמחה, קיצוץ במשכורת היו"ר עדיין לא נדרש – המצב לא היה כל כך קשה).
מאשה התלבטה כבר כמה ימים בשאלה כיצד להעלות את קרנה של העמותה בעיני התורמים הפוטנציאלים ואין ספק כי טולסטוי חש במצוקתה ונרתם לעזרה.
מאשה שכרה מיד את שירותיו של משרד הפרסום הקבוע ויצאה בקמפיין גיוס כספים למען המחקר הגורלי שיקבע אחת ולתמיד האם צדק טולסטוי בקביעתו המפורסמת.
הקמפיין עלה ביום המשפחה 2018 ועורר הדים חיוביים בכל אתרי האינטרנט, ערוצי הטלביזיה המסחריים ולוחות המודעות.
תוך שבועות ספורים הצליחה מאשה לשלש את הכנסות העמותה (בעיקר בזכות תורם אנונימי אחד שתמיד חשד שטולסטוי לא ביסס את אמירתו על כלים מדעיים ראויים). לאחר ניכוי הוצאות הפרסום, ביטול קיצוצי השכר וחלוקת בונוסים לעובדים המסורים שהשקיעו את כל מרצם בקמפיין נותר בידי מאשה סכום תלת ספרתי נאה שנועד למחקר.
כעת היה צריך לערוך את המחקר… מאשה ישנה על כך כמה לילות בתקווה שטולסטוי ייתן לה הנחיות מדויקות יותר, אך מסתבר שישנם ניסים חד פעמיים.
בלית ברירה ערכה מאשה סיעור מוחות עם חברי ההנהלה המצומצמת של העמותה. אחד המנהלים – בחור צעיר ומבטיח אותו הכירה מאשה מיום לידתו – העלה רעיון מסעיר: העמותה תשכור סטודנט לסוציולוגיה (רצוי משנה ב' ומעלה) שיחבר שאלון אנונימי למשפחות מאושרות. הסקר יופץ – חינם אין כסף – בפורומים ובבלוגים נבחרים.
סטודנט לסטטיסטיקה (שנה א' בהחלט מספקת) ינתח את התוצאות ובא לציון גואל.
זה אכן  היה רעיון גאוני. מאשה ערכה בו רק כמה תיקונים קלים – במקום לשכור סטודנט לסוציולוגיה היא כתבה את הסקר בעצמה (תמורת תשלום סמלי). כדי לחסוך בתשלום לסטודנט לסטטיסטיקה, הסקר הכיל רק שלוש שאלות אמריקאיות – כך שיהיה קל למאשה לנתח את תוצאותיו בעצמה.
תוך שלושה ימים בלבד פורסם הסקר בעשרות פורומים ובשני בלוגים (בלוג העמותה למען המשפחה המאושרת ובלוג של כותב מוכשר ומבריק שגם אותו הכירה מאשה מיום לידתו).
למרבה הצער, ההיענות לסקר הייתה דלה. מאשה ציפתה למאות ואולי אפילו אלפי תגובות אך קיבלה רק עשרות בודדות. המסקנה המיידית הייתה כי נראה שמספר המשפחות המאושרות (אליהן ספציפית הופנה הסקר) קטן בהרבה ממה שמקובל לחשוב. אבל, במחשבה שנייה הוברר כי למשפחות מאושרות יש דברים חשובים יותר לעשות מאשר לגלוש בפורומים או לקרוא בלוגים.
בכל אופן, מדע זה מדע ומאשה לא נתנה למספר התשובות הנמוך להפריע לה. (להיפך – מספר זה הקל עליה את עבודתה…)
התוצאות היו מרשימות: הסתבר כי באופן חד משמעי, הרוב המוחלט (52.3%) של המשפחות המאושרות אכן דומות אלה לאלה!
כעת היה למשפט של טולסטוי ביסוס מדעי ומשפחתה של מאשה הייתה מאושרת.
מוסר השכל:  העושר נשאר במשפחה
שבת שלום!
והרשומה המומלצת להיום היא – קצרים (כמו עופר D) -בבלוג של dshk

 

+

14 מחשבות על “כל המשפחות המאושרות… (סיפור לשבת שאחר יום המשפחה)

  1. מוטי, בתחילה הצחקת אותי מאד. אבל בהמשך חשבתי שיכול להיות שבעצם תארת תיאור מציאותי של כל מני מחקרים אקדמאיים ומבוססים. וזה פשוט מפחיד.
    אם כי די מסביר למה בשנים האחרונות התרחקתי מכל מה שהוגדר כ'מחקר'.

    תודה על החומר למחשבה וסופ"ש נעים 🙂

  2. היום, דוקה היום אני חוזרת מבית של משפחה שהיתה הכי מאושרת וברגע אחד….כמה שהכל שביר וזמני ובלי עוגן…
    והמון המון תודה על הפרגון.()
    בהזדמנות אספר לך על מחיקת קוביה בבלוג שלי (ע"י ההנהלה מן הסתם) וכמובן שהקמתי מחדש ועוקבת…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s