מחשבות על תוצאות הבחירות

ראשית הצהרה חשובה: זאת רשומה רצינית, לא צינית כלל ולא דמיונית. בעבר כתבתי לא מעט כאלה בבלוג, אבל כבר שנים שהתמקדתי בסיפורים ורשומות ציניות בלבד.
משום מה אני מרגיש צורך לכתוב על הרגשתי ומחשבותיי בעקבות תוצאות הבחירות.

כמובן שאתם יכולים לבחור שלא לקרוא…

השנה, לראשונה לדעתי, הצבעתי למפלגה שאני לא ממש מזדהה איתה. כמו רבים אחרים הצבעתי ל-"כחול לבן" כי הרגשתי שהיא "הרע במיעוטו". אני ממש לא אוהב את לפיד – אני חושב שהוא דומה לנתניהו בכך שהוא בעיקר אוהב את עצמו וחושב על עצמו. אני לא ממש מכיר את גנץ. להבנתי הוא "בסדר". אבל אני לא חושב שזה הופך אותו למועמד מתאים לראשות הממשלה. אני כן מאוד מעריך את אשכנזי. אני חושב שהוא עשה עבודה מצוינת בתור רמטכ"ל. חוץ מזה, הסכסוך שלו עם אהוד ברק נתן לו נקודות זכות לטעמי.

עמדות המפלגה לא לגמרי ברורות, אבל בעיקרון נראה שמה שידוע מתאים לעמדותיי.

מיד לאחר שהוכרזו הבחירות חשבתי שאצביע למפלגת העבודה (או בעצם למחנה הציוני).

לא אהבתי את אבי גבאי, אבל בעיקרון אני מזדהה עם עמדות המפלגה ויש שם אנשים טובים לא מעטים.

לאחר הפיטורים הפומביים המבישים של ציפי לבני החלטתי שאני לא יכול להצביע עבור העבודה.

 

בחרתי ב-"כחול לבן" בעיקר בגלל שהם נראו לי היחידים שאיכשהו קרובים לדעותיי וגם בגלל שגנץ הוא לא ביבי.

 

זה לא סוד שאני לא אוהב את נתניהו. לדעתי הוא נהנתן, מושחת ונכנע ללחצים. אבל בעיקר מרגיזה אותי הדרך בה הוא עוסק בפילוג והשמצות. "הפרד ומשול" – והוא מאוד מצליח בזה.

עד לפני כמה שנים היה לגיטימי במדינה הזאת לתמוך בשמאל או לתמוך בימין. כיום – הרבה  בזכות נתניהו – "שמאלני" היא מילת גנאי.

ואיך יודעים מיהו שמאלני? זה פשוט. הוא לא תומך בנתניהו.

כך קרה שהמפכ"ל שמונה ע"י נתניהו בגלל שהוא דתי וימני התגלה כשמאלני ברגע שהתעקש להמשיך את החקירות נגד נתניהו, היועץ המשפטי שמונה ע"י נתניהו בגלל שהוא דתי וימני התגלה כשמאלני ברגע שהחליט להגיש כתב אישום נגדו. שר הביטחון לשעבר שמונה ע"י נתניהו הוא כמובן שמאלני והרמטכ"ל לשעבר (שמונה בתקופת נתניהו ובאישורו) הוא מלך השמאלנים – בגלל ששניהם מאיימים על נתניהו בסקרים.

 

אני מקווה שלאחר שניפרד לשלום מנתניהו נוכל לקבל קצת אחדות בעם, אבל אני חושש שזה כבר בלתי הפיך.

אני מאמין (או אולי רק מקווה) שזו תהיה ממשלת נתניהו האחרונה. לא נראה לי שהוא יוכל להחזיק מעמד עוד זמן רב עם הצטברות כתבי האישום נגדו.

 

אבל לא הופתעתי מהניצחון של הימין או של נתניהו. עקבתי אחרי הסקרים וכמו בבחירות הקודמות היה קל לראות שגם בסקרים האופטימיים ביותר מבחינת מתנגדי נתניהו לא היה ניתן להקים קואליציה בראשות גנץ (או כל אדם שאינו נתניהו).

התקווה העיקרית שלי הייתה שהסקרים טועים לגבי מפלגת "זהות" ופייגלין לא יעבור את אחוז החסימה – למרות שהסקרים ניבאו לו באופן קבוע 5-7 מנדטים.

מאוד שמחתי שתקווה זאת התממשה. או שהבוחרים הפוטנציאלים שלו התפכחו והבינו מיהו ומה המצע שלו באמת, או שהם היו מסטולים מכדי ללכת להצביע…

 

מפלתו של "הימין החדש" הייתה בונוס מבחינתי. לדעתי שקד ובנט הם אנשים מסוכנים.

 

דבר אחד שהרגיז אותי הוא המסר המרכזי של העבודה ש"כחול לבן" גונבים להם קולות. הם עסקו כל הזמן בהאשמת "כחול לבן" בהדרדרות שלהם בסקרים. השיא היה ביום הבחירות עצמו בו קיבלתי כחמישה מסרים הקוראים לי להציל את העבודה ולא להצביע ל"כחול לבן".

אני חושב שמפלגת העבודה צריכה לעשות חשבון נפש ולהבין למה הם נפלו כל כך. לדעתי זה לא בגלל "כחול לבן" אלא בגלל ההתנהלות שלהם ובעיקר של אבי גבאי.

 

מה יהיה בממשלה הבאה? אני חושד שהיא תהיה דומה מאוד לנוכחית. נחכה לבחירות הבאות…

 

 

והרשומה המומלצת היא – איך להרוס מפלגה ב-14 צעדים קלילים – בבלוג של גנימדס

18 מחשבות על “מחשבות על תוצאות הבחירות

  1. עצוב שהסוס הולך לאורווה. בלי להביט ימינה או שמאלה.
    במקום להפריד את הדת מהמדינה.
    הגיע זמן לשינוי אם רוצים שתהיה לנו ארץ טובה יותר.
    חג שמח

  2. טוב בפוליטיקה כמו בפוליטיקה יש מיליון דעות 🙂
    לי היה ברור שאני לא בוחרת במפלגה שאין להם מושג מה כל אחד עושה עם השני והתחברו רק לצורך להציג מעומדות ואחר כך אם יזכו – ננסה לשחות ולא לטבוע

    לגבי ביבי – למרות שאני שמחה שהוא זה שזכה – לא הבצעתי עבורו בגלל שהוא שר החוץ מעולה. הגדול מכולם. מייצג אותנו בקריזמה אדירה בחו"ל ומביא השגים
    אבל הפנים על הפנים (יצא חרוז חחחח) הוא לא שווה כלום לטובת האוכלוסיה הישראלית. הוא לא דואג לרווחה וכו…
    הצבעתי למישהו אחר… מתוצאות הבחירות – אני מבינה שהקול שלי הלך לתמהון כי לא עברו את אחוז החסימה. אני דווקא חושבת שהיה להם המון פוטנציאל והיה מסוגלים להפתיע בהרבה תחומים. בעיקר בשיתוף פעולה בין הדתיים לחילוניים. זו הייתה לדעתי המפלגה היחידה ששפוייה בעניין ושמסוגלת לגשר בין רצונות הדתיים לרצונות החילוניים מבלי לפגוע באף צעד

    זו הייתה בהחלט רשומה רצינית
    יום מקסים
    יעל

    • שני יהודים: שלוש דעות וארבע מפלגות…

      אני מניח שאני מבין נכון למי הצבעת.
      כמובן שכל אחד זכאי לדעתו. זאת אחת הנקודות שהזכרתי.

      תודה על התגובה ושבוע נעים 🙂

  3. אתחיל עם מה שאני מסכימה איתך חלקית.
    בנט-שקד. אותה דווקא הייתי רוצה לראות בין הנבחרים. לגביו, אני מסכימה איתך.
    ומסכימה לגמרי לגבי זהות.

    אבל אני לא יכולה להבין אף אחד מכל מי שבחר את גנץ.
    בתור בחור הגיוני, איך יכולת לתת קולך לזה שאתה לא בטוח בעמדותיו? הרי מי שלכל הפחות עמום, מסתיר משהו.
    ויש משהו גם במה שהגיבה לגבי כחול לבן זו שלפניי 🙂

    • אי אפשר להפריד את שקד ובנט בבחירות האלה 🙂

      כמו שכתבתי, בחרתי את "הרע במיעוטו" מבחינתי ולא ממש הייתי שלם את זה. אבל ממש לא רציתי את ביבי.

      תודה על התגובה ושבוע נעים 🙂

  4. אני יכולה להיות חתומה על כל הרשומה הזו, מלבד העובדה שאני סתמתי את האף והצבעתי לעבודה למרות אבי גבאי, כי האמונה שלי בדרכם לא השתנתה.
    אני תוהה לראות מה אבי גבאי יעשה הלאה. קשה לי לשכוח לו את הבזיון של הפרידה הפומבית (וכל מה שהוא היה צריך לעשות זה לקחת את ציפי לבני רגע לפני הצידה ולומר לה. זה הכל), אבל אם הוא יעבוד קשה כדי לכפר ולהוכיח שהוא למד מטעויות יתכן שכן. כרגע נראה שמדי פעם הוא חוזר אחורה.

    • תודה על התגובה וההזדהות. לפי המסורת במפלגת העבודה גבאי יעזוב את התפקיד בקרוב.
      אולי בבחירות הבאת העבודה תתאושש…
      ואני מסכים גם לגבי לבני. כחלון נפרד מגלנט בדרך מכובדת למרות שהם ממש לא הסתדרו.למה גבאי לא היה יכול לעשות זאת??

      שבוע נעים

  5. דווקא חשוב לקרוא רשומה זו. מאוד עצוב. אבל יש כמה תקוות. אני מסכים איתך בחלק מהדברים. עצוב מה שקרה לעבודה. אני בכל זאת הצבעתי לעבודה, בזכות מה שכתבת.
    נחכה לבחירות הבאות, ולמה שיקרה לנהתניהו. מקווה שיהיה טוב, למרות הכל. 🙂

  6. רשומה מצוינת, ומאוד משקפת את דעותיי. אני הצבעתי כמוך לכחול לבן ובעצם מאותן הסיבות. לגבי נהנתניהו – מעולם לא שנאתי טיפוס כפי שאני לא סובלת את האיש הזה . (כבר כתבתי דעותיי בהמון תגובות ) הוא אוהב עצמו יותר מהכול! המדינה מעניינת אותו רק כמכשיר להתעשרות עצמית ונהנתנות במשחקי 'חברות ' עם דוברי אנגלית מצוחצחת שלו. אפילו כשר חוץ הוא פסול בעיני . הייתי מעדיפה את גנץ- לא כי אני מכירה אותו יותר מדי טוב, אלא בגלל שהוא טירון, לא משופשף (כאיש צבא הוא בסדר גמור , לא ?) לכל אדם טירון מגיעה זכות התקדמות במקצוע אפילו כראש ממשלה (עם היועצים הנכונים- בתנאי שאינם מושחתים) לפיד – כפי שאמרת . הוא דומה מדי לזה שאני לא מחבבת , אבל מוכנה לתת לו צ'אנס. אני יצאתי מאוד מאוכזבת מההצלחה הגורפת של ביבי . אני פשוט לא מבינה את הבוחרים אותו! הוא הפנט אותם בשער הסגול שלו…. ובלשון החלקלות -נחשית שלו.
    יישר כוח מוטי- אתה כותב ברור ונכון ומאוד לטעמי.

  7. רשומה מצויינת. אני אזכור את הבחירות האלה בתור הפעם הראשונה שלא הצבעתי למישהו שהאמנתי בו או בעקרונות שלו. כי מיש הייתי רוצה להצביע לה כבר לא קיימת על המפה הפוליטית.
    אני חושבת שאבי גבאי לא הגיע מהרחוב למפלגת העבודה, מישהו הביא אותו ודאג לקדם אותו. ומי שלא השכיל להתנער ממנו אוכל עכשיו את הדייסה העבשה.
    דעתי האישית היא שהרוב הוא בסופו של יום במרכז, ולצערי הרב כמו שהיטבת לתאר, מי שנמחק באמת זה המרכז היציב, השפוי, זה מוכן להתפשר קצת מכל כיוון למען חיים באחדות. ביבי לא ניצח כמו שגנץ לא. נצחו שוב מפלגות המיעוט שמחזיקות במקום רגיש את הפוליטיקאים שלנו ולוחצות.
    אחרי בחירות מקסים לכולנו

  8. כידוע לך, אני גם מסכימה איתך – גם אם לא שותפה כל כך לתקוות. אני רואה בעיקר את הפירוד, ההסתה והשנאה שנתניהו זורע בכל עבר. את הדלגיטימציה שהוא עשה לי ולאנשים כמוני.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s