כבכל ליל סדר בשנים האחרונות, גם בליל הסדר הזה הסוכן החשאי גיא אג"ח בעל הרישיון לאופנוע קל עד 125 סמ"ק התארח בבית אחותו.
כמו לפני כל ליל סדר הוא ניסה כמה ימים לגרום ל-מ' לשלוח אותו בשליחות חשובה למשך הפסח למקום לא קר מדי ולא פרימיטיבי מדי – רצוי משהו שיכלול מעקב אחרי בחורות צעירות וסקסיות על שפת הים – אבל כמו לפני כל ליל סדר מ' התעלמה מרמזיו וגברת כספית מצחיקה הודיעה שהמשרד נסגר לרגל חופשה מרוכזת (והיא עוד העזה לאחל בציניות "פסח כשר ושמח").
כיאה לסוכן שטח מנוסה שסדרים רבים מאחוריו גיא ידע בדיוק מה לעשות.
כבר בבוקרו של ערב החג הוא בחר לעצמו את הבגדים אותם ילבש לסדר. חליפה אלגנטית, לא מנקרת עיניים אך כזאת שתבדיל אותו משאר הסועדים למקרה (הלא בלתי סביר) שבחורות צעירת וסקסיות יגיעו לסדר.
הוא רשם לעצמו מה עליו להביא לסדר: את האקדח כמובן (כי האקדח היה גם פותחן בקבוקים וסימניה לספרים ובליל הסדר פותחים הרבה בקבוקים ולעיתים גם צריך לסמן לאן הגענו בהגדה), את תג העובד שלו (מספר 008 – למקרה שהוא יצטרך להוכיח את מעמדו), את המתנות שהוא קנה לבני משפחתו (מפצחי אגוזים סקסיים במיוחד) ואת החרוסת שאחותו ביקשה ממנו להכין.
עם החרוסת היו לו כמה תקלות פעוטות… לקח לו הרבה זמן למצוא מתכון שנראה סביר. הוא ירד שלוש פעמים למכולת לקנות את המצרכים הדרושים (כי בפעמיים הראשונות הוא שכח חלק מהם) ורק אחרי הפעם השלישית הוא גילה שבעצם אין לו מעבד מזון. הוא ניסה לרסק את כל המרכיבים באמצעות האקדח שלו ובאמת בפעם הרביעית שהוא ירד למכולת הוא גילה שם חרוסת מוכנה שאותה הוא העביר בתושייה רבה לצנצנת ביתית.
בנוסף הוא גם התכונן פיזית ונפשית לחיפוש (ומציאת) האפיקומן. הוא לא היה מוכן לחזור על הטעות של השנה שעברה (וזאת שלפניה) שגרמה לכך שאחיינו רועי (רק בכיתה ח' אבל מהיר כמו סוכן אויב סיני וחכם כמו גאון מטורף) מצא את האפיקומן לפניו.
גיא הקדיש כשעה לצפייה בסרטונים ביו-טיוב בנושא מציאת אפיקומן. לאחר מכן הוא עסק קצת במתיחות ותרגילי כושר ואז שרטט מהזיכרון את מפת הדירה של אחותו וסימן בה בכחול את הנקודות בהן הוחבא האפיקומן בשנים האחרונות ובאדום את הנקודות האפשריות לדעתו להחבאת האפיקומן השנה.
כשהגיעה השעה הוא התקלח, התגלח, לבש את החליפה האלגנטית ויצא לדרך. מיד לאחר מכן הוא חזר לקחת את החרוסת והמתנות ועבר שוב על הרשימה ליתר בטחון.
לאחר חצי שעה נסיעה (כי כזכור אחותו של גיא גרה במרחק עשר דקות נסיעה מדירתו של גיא עצמו) הוא הגיע ליעד ואחרי עשרים דקות הוא גם מצא חניה ועלה לדירה נרגש ודרוך.
ומיד חזר למכונית לקחת את החרוסת והמתנות.
תחילת הסדר עברה בשלום. לשמחתו (ולאכזבתו) של גיא לא נצפו בין האורחים סוכנות אויב סקסיות כלשהן. רק דודות זקנות וילדות צעירות.
כשהגיע השלב הקריטי של החבאת האפיקומן גיא היה ערני מתמיד. ליתר בטחון הוא הסריט את מושיק – גיסו – באמצעות מצלמת הווידאו הקומפקטית שלו (שהייתה גם נגן מוזיקה וטלפון).
הוא עקב בזהירות אחרי כל תנועה של מושיק ובעזרת שימוש בחושיו החדים, הזיכרון הצילומי שלו, האימונים הרבים שהוא עבר, מצלמת הווידאו שלו ושכלו החריף הוא הסיק כי האפיקומן נמצא מתחת לכסא של רועי.
כשניתן האות הוא זינק ממקומו כפנתר, מיהר אל כסאו של רועי כברדלס, הרים אותו לאוויר כטיגריס (למרבה המזל רועי לא ישב עליו באותו זמן כי גם הוא חיפש את האפיקומן) ושמח לגלות שהאפיקומן אכן מודבק לתחתית הכסא. הוא עמד לקחת אותו בשאגת ניצחון של אריה כשלפתע צצה מתחת לכסא סוכנת אויב צעירה (שדמתה דמיון מפתיע לאחייניתו אורטל) וגזלה את האפיקומן ממש מבין ידיו.
גיא הרגיש כמו חתול שהעכבר חמק ממנו.
הוא קרס לרצפה וכמעט פרץ בבכי, אבל אחותו מיהרה לנחם אותו והבטיחה שגם הוא יקבל מתנה קטנה (כמו בכל שנה).
כהרגלך בקודש, אתה מצליח תמיד לשעשע אותי בסיפוריך, אתה גורם למתח וסקרנות ולבסוף אתה אפילו גורם לאכזבה על כי הסיפור הגיע בסוף לסופו. תמיד אתה משאיר טעם לעוד. מוטי, אתה מוכשר כמספר סיפורים!
המון תודה על ההמלצה.
וכתמיד וכרגיל, סיפור משעשע. גיא אג"ח שלך ממש תחרותי…
חג שמח וסופ"ש נעים 🙂
תודה.
הוא אפילו ילדותי…
חג שמח וסוף שבוע נעים גם לך!
שיהיה לכם חג שמח.
תודה, גם לך 🙂
כנראה שפסח מחזיר את האנשים לילדות חג פסח שמחה
תודה וחג שמח!
חג שמח!! אני תוהה אם לא היינו עושים ילדים האם היינו ממשיכים לקבל מתנות אפיקומן גם בגילנו
תודה וחג שמח גם לכם 🙂
אני כבר הרבה שנים לא קיבלתי מתנת אפיקומן… קצת פחת מזה, אבל גם הרבה, לא נתתי מתנת אפיקומן 🙂
כהרגלך בקודש, אתה מצליח תמיד לשעשע אותי בסיפוריך, אתה גורם למתח וסקרנות ולבסוף אתה אפילו גורם לאכזבה על כי הסיפור הגיע בסוף לסופו. תמיד אתה משאיר טעם לעוד. מוטי, אתה מוכשר כמספר סיפורים!
אני שמח שהשתעשעת ומתנצל על האכזבה… תודה רבה על התגובה והמחמאות וחג שמח (שוב) 🙂
קראתי לפני כמה לילות בנייד, ולא הצלחתי להגיב כראוי.
מוטי, סיפור מעניין, יש לך כישרון, יש לך את זה 🙂
תודה רבה כל המחמאה! סוף שבוע נעים 🙂