הכבשה השחורה – סיפור לשבת

רחלי (שם בדוי כמובן) הייתה כבשה חביבה שחיה לה בשלווה עם משפחתה הגדולה – אמא, עשרים דודות, עשרים בני ובנות דודות (שהיו גם אחים למחצה) ואבא אחד.

 

פרט להיותה חביבה, רחלי הייתה גם מנומסת, חכמה, אמינה, אחראית ושחורה. כן, אתם ודאי לא מופתעים לקרוא שהיא הייתה שחורה מכיוון שקראתם את כותרת הסיפור, אבל ודאי תופתעו לשמוע שרחלי הייתה הכבשה השחורה היחידה במשפחתה: כל שאר בני המשפחה היו צחורים כשלג ורק רחלי הייתה שחורה כפחם!  (גם זה לא מפתיע אתכם? לא נורא, אני מקווה להפתיע בהמשך).

כשרחלי נולדה, אמה הייתה מאוד מופתעת לראות את הצבע החריג שלה. גם שאר בני המשפחה היו מופתעים ואבא איל היה מופתע מכולם. הוא תהה בקול רם אם אמה של רחלי הייתה נאמנה לו או שבאיזה לילה חשוך במיוחד היא בגדה בו עם איל (או לפחות כבש) שחור בחסות החשיכה.

 

אמא של רחלי נשבעה בצמרה שהיא תמיד הייתה נאמנה לאיל ולבסוף הוא השתכנע. אמנם עננה (לבנה) של חשדות המשיכה לרחף מעל ראשה של רחלי בחודשים הראשונים של חייה ולבני המשפחה היה קצת קשה לקבל אותה, אבל כשהיא גדלה והוכיחה את עצמה ככבשה חביבה, מנומסת, חכמה, אמינה ואחראית הצליחו בני המשפחה להעלים עין מצבעה החריג.

 

או כמעט הצליחו. מפעם לפעם האחים למחצה סיפרו איזה בדיחה על חשבונה של רחלי ומפעם לפעם הדודות לא יכלו שלא לחשוב שרחלי פחות מוצלחת משאר הטלאים רק בגלל צבעה.

 

גם רחלי לא יכלה שלא לתהות מפעם לפעם מדוע היא חריגה כל כך. לפעמים היא חלמה בלילות על כך שתקום בבוקר ותמצא את עצמה צחורה כשלג. זה מעולם לא קרה.

היא ניסתה להבהיר את צמרה בכל מיני אמצעים (כמו לדוגמא חשיפה לא בריאה לשמש והשתכשכות בשלוליות) אבל היא תמיד נשארה שחורה כפחם (לפעמים כפחם מלוכלך).
החריגות הזאת גרמה לה להתאמץ מאוד להיות "כמו כולם" אבל קצת יותר טובה מכולם ולכן היא נחשבה כל כך חביבה, מנומסת, חכמה, אמינה ואחראית.

 

עד שלילה אחד קרה האירוע ששינה את חייה של רחלי ובני משפחתה לעד… (מוכנים להפתעה?)
באותו לילה חשוך מאוד, בלי ירח ועם עננים שהסתירו גם את אור הכוכבים, הגיעה לאחו בו חיו רחלי ומשפחתה קבוצת בני אדם רשעים. הם זממו לקחת איתם את כל בני המשפחה, להעלות אותם למשאית גדולה ולהסיע אותם ליעד רחוק בו יבצעו את זממם: יגזזו את הצמר של כל הכבשים ולאחר מכן ישחטו אותם וימכרו את בשרם לכל המרבה במחיר.

אכן רשעים.

 

הרשעים, לבושים בבגדים שחורים, הסתערו כאילו משום מקום על הכבשים הלבנות (שבלטו בחושך) ודחסו אותם בזריזות אל תוך המשאית (השחורה כמובן).

אבל, כצפוי, הם לא הבחינו ברחלי שהייתה שחורה מכדי לבלוט בחושך.

 

רחלי הסתכלה באימה על המתרחש. היא תהתה האם זהו זמן טוב להיות חביבה, מנומסת, חכמה, אמינה ואחראית. בחכמה ובאחריות היא החליטה שזהו הזמן המתאים להיות אלימה.

 

רחלי הסתערה על הרשעים ונגחה בהם שוב ושוב. הם ניסו להתגונן אך לא הצליחו להבין מי תוקף אותם. אחוזי מבוכה ובלבול הם נטשו בבהלה את שדה הקרב וברחו כל עוד נפשם בם אל תוך החשכה (שעדיין הייתה כבדה).

בבוקר הכבשים הלבנות הצליחו להבין מה בעצם קרה. הם הודו בהתרגשות לרחלי על כך שהצילה את חייהם והבטיחו שיותר הם לא ילעגו לה בגלל צבעה (אבל כצפוי לא הצליחו לקיים את ההבטחה).

 
מוסר השכל: כל משפחה צריכה כבשה שחורה

 

שבת שלום!

 

תודה ל-purple mushroom על הרעיון לרשומה

 

 

והרשומה המומלצת היא – צילומי אביב 2019 –  בבלוג של Pappa Quail

18 מחשבות על “הכבשה השחורה – סיפור לשבת

  1. חחחח. אז למה הברבור השחור ? ממה הוא הציל את בני משפחתו הלבנים והיפים?
    אגב אתה מספר על כבשה אבל יש סיפורים אמיתיים על בני משפחות שפתאום ללא סיבה נולד להם ילד לבן או הפוך שחור ובחיפושים מגלים איזה סבא רבה רבה רבה בצבע אחר.
    יום מקסים
    יעל

    • הברבור השחור מסיפור אחר…

      והזכרת לי בדיחה: לראש שבט אפריקני נולד במפתיע תינוק לבן. הוא מאוד כעס, לקח חנית ורץ אל האדם הלבן היחיד בסביבה להרוג אותו.
      אותו לבן ניסה להרגיע אותו ואמר: "דברים כאלה קורים… הנה יש לך עדר עיזים לבנות ובשבוע שעבר אחת מהן המליטה גדי שחור"
      ראש השבט הוריד את החנית ואמר: "אם אתה לא תספר, גם אני לא אספר".

      תודה על התגובה וסוף שבוע נעים!

  2. אהבתי. נקודה.
    אבל גרמת לי לתהות לגבי פרוש הכינוי בחיי היום-יום – על מה ולמה ומי החליט?
    ולדעתי, יכול מאד להיות שהכבשה השחורה אצלנו זו אני…

    שבת שלום 🙂

    • שמח שאהבת 🙂
      אני יודע שהביטוי בא משפות זרות. שמעתי פעם שהמקור הוא בכך שלא ניתן לצבוע צמר שחור ולכן הוא שווה פחות מצמר לבן. לא יוע אם זה נכון.
      לדעתי כולנו כבשים שחורות באופן זה או אחר.

      תודה וסוף שבוע נעים 🙂

  3. בכל משפחה יש חריג שהוא שחור או לבן או צהוב או אדום,
    זה כמו שאחד שמח, שני פני פוקר, שלישי בכיין או טרדן ויש אין ספור אפשרויות.
    את כולם צריך לקבל באהבה.

  4. עכשיו, אחרי הסיפור הזה עם מוסר השכל שכזה, כל אחד במשפחה ירצה להיות הכבשה השחורה של המשפחה)))

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s