נח והביטוח – סיפור לשבת

 

סוכן הביטוח המצטיין והמצוין ציון בטח (שם בדוי) ישב במשרדו ושתה כוס קפה שחור בסיפוק רב. הסיפוק היה כמובן לא בזכות הקפה (או לא רק בזכות הקפה) אלא בזכות הצלחתו לסגור עוד עסקה מצוינת של חבילת ביטוח כוללת בסכום מצוין (בשביל ציון).

 

לפתע צלצל הטלפון. ציון לא כל כך אהב את הצליל. הוא ידע שלרוב מתקשרים אליו אנשים הרוצים לתבוע את הביטוח. רק לעיתים נדירות מתקשרים כאלה הרוצים לחדש את הביטוח או לרכוש פוליסה חדשה.

ציון היה מעדיף לא לענות לטלפון, אבל בכל זאת היה סיכוי שמדובר בשיחה מהסוג השני או השלישי ולכן הוא ענה בכל זאת.

 

"שלום" – אמר קול גברי מנומס בצד השני – "מדבר נח. בקשר לפוליסה שמכרת לי נגד נזקי גשם".
"נח?" – שאל ציון תוך שהוא מפשפש בזכרונו ובתיקיותיו – "איזה נח?" (ולעצמו הוא חשב שזה ממש לא נח שנח מתקשר כעת).

"נח בן למך" – ענה נח (שהיה כמובן נח בנו של למך) – "אתה ודאי זוכר אותי. לפני קצת יותר מארבעים יום וארבעים לילה קניתי אצלך פוליסה לתיבה שלי. ביטוח נגד נזקי גשם. ויש נזקים."

"נזקי גשם?" – שאל ציון בניסיון לקנות זמן. הוא מצא בינתיים את הפוליסה ועלעל בה.
"כן, נזקי גשם!" – ענה נח, קצת בחוסר סבלנות – "אחרי המבול שירד פה, ואחרי שקלו המים, ראיתי שכל החלק התחתון של התיבה התחיל להירקב. מדובר פה בנזק רציני! אני השתמשתי בעצי הגופר מהאיכות הטובה ביותר ולא חסכתי בזפת, אבל כעת אני חושש שהתיבה לא תהיה שמישה במקרה של עוד מבול!"

"רגע אחד!" – ניסה ציון לעצור את שטף דיבורו של נח ולמצוא מוצא מהצורך לשלם לו – "מה פתאום עוד מבול? ראיתי הבוקר קשת בענן ולהבנתי זה סימן שלא יהיה עוד מבול!"

נח עצר לרגע, גמגם משהו לא ברור ואז חזרת לעשתונותיו ואמר: "ונניח שלא יהיה עוד מבול? אז מה? בפוליסה שלי כתוב שתפצו אותי על נזקי גשם ויש נזקים. אני רוצה פיצוי!"

 

"אין  שום בעיה" – ענה ציון בביטחון (לא סתם הוא היה סוכן ביטוח!)  – "אם מגיע לך פיצוי, תקבל פיצוי, נשלח לך שמאי שיעריך את הנזקים, יקבע אם הייתה ירידת ערך, אם היה אשם תורם שלך ולפי הדו"ח שלו נשלם לך כל מה שמגיע לך בתוספת ריבית והצמדה במקרה שהתהליך יימשך יותר מחמישים שנה. אבל קודם כל צריך למלא טופס תביעה. אשלח לך טופס , תמלא אותו ותחזיר כשתוכל. להתראות!"

ציון התכוון לנתק, אבל הוא לא היה מספיק זריז.
"רגע אחד!" – קרא נח – "עוד אין לי כתובת קבועה ! לאן תשלח לי את הטופס?"

ציון נאנח ואמר: "טוב,  נמלא אותו יחד כעת בטלפון… שם – אני יודע, תאריך לידה – אעתיק מהפוליסה… אז רק תתאר לי מתי קרה מקרה הביטוח ומה בדיוק קרה"

 

נח התחיל להסביר שוב: "כמו שאמרתי לך, אחרי שפסק המבול וקלו המים, התיבה עגנה על הר אררט. לאחר שהוצאתי את כל החיות ויצאתי בעצמי, בני שם הסב את תשומת לבי לכך…"

 

"סליחה" – קטע אותו ציון – "מה שמו של בנך?"

"שם" – ענה נח.

"כן, השם." – חזר ציון.

"השם הוא שם" – אמר נח – "והעיקר הוא שהוא הפנה את תשומת לבי לכך שכתוצאה מהמבול הקורות התחתונות של התיבה החלו להירקב. אם המבול היה נמשך עוד כמה ימים יתכן שהיינו טובעים וזה היה סופם של כל החיים עלי אדמות! אני רוצה פיצוי!"

 

"רגע אחד" – עצר אותו ציון – "אמרת שהנזקים הם תוצאה מהמבול?"

"נכון" – אישר נח.

"הביטוח שלך מכסה נזקי גשם ולא נזקי מבול!" – הודיע ציון בשמחה וניתק את השיחה.

 
מוסר השכל: מה שבטוח ביטוח, ומה שביטוח לא בטוח.

 

שבת שלום!

 

תודה לעננת על הרעיון לרשומה ועל כך ששלחה לי את הידיעה המקורית. לאחר מכן מצאתי גם ידיעה בעברית.

 

 

והרשומה המומלצת היא – לבנית קטנה –  בבלוג של L אורגת מילים