סיפור חכמים לשבת הראשונה אחרי סיום שנת הלימודים

מעשה ברבי עקיבא ורבי אלעזר ורבי אליעזר ורבי ששון ורבי שמחה ורבי יוסף בעל הנס ורבי שמעון בעלה של רינה ורבי יהושע ורבי בוריס שהיו מסובין בבני ברק וסיפרו ביציאת התלמידים מבתי הספר.

אמר רבי עקיבא: "עבדים היינו למערכת החינוך ויצילנו חודש יוני מידם"

אמר רבי אלעזר: "בכל יוני ויוני מצווה עלינו לספר ביציאת בתי הספר – או לפחות ככה זה נראה אם מסתכלים על ההיסטוריה של הבלוג"

שאל רבי אליעזר: "מה נשתנה היוני הזה מכל יוני שלפניו?"

הסתכלו החכמים זה על זה, עיינו בלוחות השנה שלהם וחיפשו מיהו צעיר הבנים שימשיך בקושיות.

שאל רבי ששון: "יש משהו שונה ביוני הזה מכל יוני אחר שעברנו מאז נפתח הבלוג לראשונה?"

אמר רבי שמחה: "בכל יוני ויוני מספרים אנחנו בסיום שנת הלימודים ומאחלים לתלמידים הנאה בחופש הגדול"

הוסיף רבי יוסף בעל הנס: "ובכל יוני ויוני יודעים אנו שספטמבר בוא יבוא אחריו ואנו נספר על תחילת שנת הלימודים"

 

אמר רבי שמעון בעלה של רינה: "וכאן נראה לי שאנו מגיעים לתשובה לקושיה החשובה של רבי אליעזר: מה נשתנה היוני הזה מכל יוני שלפניו? שהוא מבשר את סיום שנת הלימודים אבל לא את בוא החופש הגדול!"

קרא רבי יהושע: "הכיצד? האם השתנו סדרי עולם? חזקה עלינו שאחרי כל יוני יגיע ספטמבר ולא אנה אנו באים?"

אמר רבי בוריס: "נראה לי, מהיכרותי המעמיקה עם הבלוגר ומשפחתו ועם רבי שמעון בעלה של רינה ועם רינה אשתו של רבי שמעון בעלה של רינה כי יורד אני לסוף דעתו של רבי שמעון בעלה של רינה"

 

אמר רבי עקיבא: "ולי נראה כי המשפט המסובך והארוך שלך לא קידם אותנו אפילו צעד אחד לפתרון הקושיה"

אמר רבי אליעזר: " נכון שהמשפט היה ארוך ואפילו מסורבל אבל אסור לשכוח כי טיב הרשומות שלנו נמדד במספר המילים וכל תוספת היא מבורכת."

חלק עליו חלקית רבי אלעזר ואמר: " למרות שאני מסכים חלקית עם דבריו של מכובדי רבי אליעזר – ביחוד עם עניין מספר המילים שאני מוסיף עליו כעת – חושב אני כי עלינו בכל זאת לקדם את נושא הרשומה ולענות על הקושיה החשובה"

 

הסתכל  רבי ששון על נושא הרשומה ואמר: "אכן מוזר כי כותרת הרשומה מדברת על סיום שנת הלימודים ולא כמו בכל שנה על החופש הגדול."

אמר רבי שמחה: "נראה לי שמתחיל אני להבין מה השתנה היוני הזה מכל יוני שלפניו! שבכל יוני יוצאים ילדיו של בעל הבלוג (או לפחות חלקם) לחופש הגדול וביוני זה הם (או חלקם) רק סיימו את שנת הלימודים!"

שאל רבי יוסף בעל הנס: "האם נעשה פה נס חדש – סיום לימודים בלי חופש גדול?"

ענה לו רבי שמעון בעלה של רינה: "אין זה נס אלא מעשה כדרך הטבע: צעיר ילדיו של בעל הבלוג סיים את חוק לימודיו בכיתה י"ב ובכך הגיעו לקיצן 14 שנים בהן בעל הבלוג היה אב לתלמידים שסיימו את הלימודים ביוני, בילו בחופש הגדול וחזרו לבית הספר בספטמבר העוקב"

 

שמחו החכמים לפתרון התעלומה ורבי יהושע שאל: "ומה מברכים במאורע חשוב שכזה?"

הציע רבי בוריס: "ברוך שפטרנו מעונשו של זה?"

אמר רבי עקיבא: "נער הייתי וגם זקנתי ומעונשים לא נפטרתי."

הסכימו החכמים עם תפיסתו הפילוסופית של רבי עקיבא אך למרות זאת החליטו שיש לשמוח בשמחתם של בעל הבלוג ובני משפחתו ויצאו בברכה משותפת: "מזל טוב לסיום הלימודים והצלחה בהמשך!"

 

מוסר השכל: לכל דבר טוב יש סוף. וגם לדברים שאולי הם פחות טובים

 

שבת שלום!

ולמרות הכל – ברכת חופשה נעימה לכל תלמידי החטיבות והתיכונים!

 

 

והרשומה המומלצת היא – Gravez  – ישר לקבר – בבלוג של באבאיאגה