האיש שזכה בלוטו – סיפור לשבת

גד (שם בדוי) היה איש בר מזל. לפעמים.

לדוגמא, יום אחד, למרות שיצא באיחור מסוים מהבית בבוקר – הוא הספיק לתפוס את האוטובוס של 6:40 מכיוון שגם האוטובוס בדיוק איחר באותו יום.

אבל בזה לא נגמר מזלו לאותו יום! כשהוא הגיע לעבודה הוא גילה כי באותו יום ממש פוטרו 20% מעובדי החברה, אבל למזלו הרב הוא לא היה בין המפוטרים.

מעודד ממזלו הרב לאותו יום החליט גד לקנות כרטיס לוטו. הוא הניח שמכיוון שזהו יום המזל שלו, הוא יוכל גם לזכות בפרס גדול, לעזוב את העבודה ולצאת לטייל בעולם.

אבל, לצערו, הוא לא זכה אפילו בשקל אחד.

אמנם הוא קצת התאכזב, אבל הוא הבין שאי אפשר לזכות בכל ביום אחד.

ביום אחר הרגיש גד שמזלו לא ממש משחק לו. בבוקר הוא הצליח באופן מגושם לשבור את הספל האהוב עליו.

בדרך לעבודה חצה את דרכו חתול שחור ובעבודה הוא הצליח לטעות בצורה מחפירה בנתונים שהוא העביר למנהלו.

לאור שרשרת המקרים חסרי המזל האלה הוא החליט לקנות כרטיס לוטו: הרי לא ייתכן שכל היום יקרו לו רק דברים רעים. לפי חוקי היקום וההסתברות לפחות דבר אחד טוב חייב לקרות היום – ואם זאת תהייה זכייה בלוטו זה בהחלט יפצה על שאר הדברים.

באופן תמוה למדי, גם הפעם הוא לא זכה. הוא זקף את הכישלון המוזר לכך שההגרלה למעשה לא נערכה ביום בו נשבר הספל, אלא ביום למחרת – בו למזלו הרב הוא מצא מטבע של שני שקלים זרוק על המדרכה ולכן האיזון הקוסמי לא הופר למרות שהוא לא זכה בלוטו.

למרות שלגד היו גם ימים רעים, הוא בדרך כלל הרגיש שיש לו הרבה מזל בחייו. הוא שמע על לא מעט אנשים שהיו מעורבים בתאונות דרכים או בפיגועים, חלו במחלות קשות או נאבקו יום יום כדי לשרוד – והוא (למזלו הרב) היה בריא ושלם ועבד בעבודה משתלמת (יחסית) שסיפקה לו את הסכום הנדרש למחייתו.

אבל לפעמים הוא חשב שמגיע לו קצת יותר מזל בחיים. הרי היו גם אנשים שהתחתנו עם נשים יפיפיות, חכמות ומוצלחות, כאלה שירשו סכומי כסף גדולים או זכו בהם (בלוטו)  ואחרים שידעו במה להשקיע כדי להתעשר.

אמנם הוא לא הכיר באופן אישי  אף אדם כזה, אבל הוא ידע בוודאות שמדובר בעובדות: אנשים כאלה באמת קיימים וללא ספק זה בזכות מזלם הטוב.

מדוע המזל אינו יכול להתחלק באופן שווה בין כל בני האדם?

גד אמנם הבין שמול כל מקרה רע שקרה בחייו עמד לפחות מקרה טוב אחד, אבל באופן טבעי הוא הסתכל על האנשים שגורלם שפר עליהם יחסית אליו ופחות על אלה שזכו לפחות מזל ממנו (ובאופן טבעי קינאו בו).

ובכל זאת, הוא לא התייאש. הוא המשיך לחיות את חייו בעקשנות (לא חסרת תקדים). לקום כל בוקר, לנסוע לעבודה, להשקיע בעבודה ולאכול שלוש ארוחות (או יותר) ביום. לעיתים הוא אפילו מצא טעם בחייו (לפעמים זה היה טעם של ארוחה טובה).

ואז, יום אחד, קרה משהו יוצא דופן:

היום הגורלי ההוא התחיל כמו כל יום, אבל בעצם קצת פחות טוב מהממוצע. האוטובוס ברח לו ממש ברגע האחרון ושהוא רץ אחריו הוא החליק ונפל.

הוא הגיע לעבודה חבוט וכואב באיחור וגילה שהלקוח התלונן עליו (שלא בצדק) בגלל תקלה שנוצרה שלא באשמתו.

החומוס שהוא אכל בצהריים גרם לו לתחושת בחילה מסוימת ולקראת סוף היום הוא מחק בטעות קובץ חשוב ונאלץ להשקיע עשר דקות בשחזורו.

בדרך הביתה הוא החליט שזהו דווקא יום מתאים לזכייה בלוטו (איזון קוסמי, הסתברות וכל השאר). הוא קנה כרטיס ובאופן מפתיע אכן זכה!

את ארבעים ושישה השקלים בהם זכה הוא השקיע בתבונה בארוחה עסקית טובה והרגיש בר מזל.

מוסר השכל: יש אנשים שיש להם מזל. לי למשל יש מזל דגים.

שבת שלום!

והרשומה המומלצת היא – חדר עם נוף של נהר – בבלוג של Pappa Quail