האיש שזכה בלוטו – סיפור לשבת

גד (שם בדוי) היה איש בר מזל. לפעמים.

לדוגמא, יום אחד, למרות שיצא באיחור מסוים מהבית בבוקר – הוא הספיק לתפוס את האוטובוס של 6:40 מכיוון שגם האוטובוס בדיוק איחר באותו יום.

אבל בזה לא נגמר מזלו לאותו יום! כשהוא הגיע לעבודה הוא גילה כי באותו יום ממש פוטרו 20% מעובדי החברה, אבל למזלו הרב הוא לא היה בין המפוטרים.

מעודד ממזלו הרב לאותו יום החליט גד לקנות כרטיס לוטו. הוא הניח שמכיוון שזהו יום המזל שלו, הוא יוכל גם לזכות בפרס גדול, לעזוב את העבודה ולצאת לטייל בעולם.

אבל, לצערו, הוא לא זכה אפילו בשקל אחד.

אמנם הוא קצת התאכזב, אבל הוא הבין שאי אפשר לזכות בכל ביום אחד.

ביום אחר הרגיש גד שמזלו לא ממש משחק לו. בבוקר הוא הצליח באופן מגושם לשבור את הספל האהוב עליו.

בדרך לעבודה חצה את דרכו חתול שחור ובעבודה הוא הצליח לטעות בצורה מחפירה בנתונים שהוא העביר למנהלו.

לאור שרשרת המקרים חסרי המזל האלה הוא החליט לקנות כרטיס לוטו: הרי לא ייתכן שכל היום יקרו לו רק דברים רעים. לפי חוקי היקום וההסתברות לפחות דבר אחד טוב חייב לקרות היום – ואם זאת תהייה זכייה בלוטו זה בהחלט יפצה על שאר הדברים.

באופן תמוה למדי, גם הפעם הוא לא זכה. הוא זקף את הכישלון המוזר לכך שההגרלה למעשה לא נערכה ביום בו נשבר הספל, אלא ביום למחרת – בו למזלו הרב הוא מצא מטבע של שני שקלים זרוק על המדרכה ולכן האיזון הקוסמי לא הופר למרות שהוא לא זכה בלוטו.

למרות שלגד היו גם ימים רעים, הוא בדרך כלל הרגיש שיש לו הרבה מזל בחייו. הוא שמע על לא מעט אנשים שהיו מעורבים בתאונות דרכים או בפיגועים, חלו במחלות קשות או נאבקו יום יום כדי לשרוד – והוא (למזלו הרב) היה בריא ושלם ועבד בעבודה משתלמת (יחסית) שסיפקה לו את הסכום הנדרש למחייתו.

אבל לפעמים הוא חשב שמגיע לו קצת יותר מזל בחיים. הרי היו גם אנשים שהתחתנו עם נשים יפיפיות, חכמות ומוצלחות, כאלה שירשו סכומי כסף גדולים או זכו בהם (בלוטו)  ואחרים שידעו במה להשקיע כדי להתעשר.

אמנם הוא לא הכיר באופן אישי  אף אדם כזה, אבל הוא ידע בוודאות שמדובר בעובדות: אנשים כאלה באמת קיימים וללא ספק זה בזכות מזלם הטוב.

מדוע המזל אינו יכול להתחלק באופן שווה בין כל בני האדם?

גד אמנם הבין שמול כל מקרה רע שקרה בחייו עמד לפחות מקרה טוב אחד, אבל באופן טבעי הוא הסתכל על האנשים שגורלם שפר עליהם יחסית אליו ופחות על אלה שזכו לפחות מזל ממנו (ובאופן טבעי קינאו בו).

ובכל זאת, הוא לא התייאש. הוא המשיך לחיות את חייו בעקשנות (לא חסרת תקדים). לקום כל בוקר, לנסוע לעבודה, להשקיע בעבודה ולאכול שלוש ארוחות (או יותר) ביום. לעיתים הוא אפילו מצא טעם בחייו (לפעמים זה היה טעם של ארוחה טובה).

ואז, יום אחד, קרה משהו יוצא דופן:

היום הגורלי ההוא התחיל כמו כל יום, אבל בעצם קצת פחות טוב מהממוצע. האוטובוס ברח לו ממש ברגע האחרון ושהוא רץ אחריו הוא החליק ונפל.

הוא הגיע לעבודה חבוט וכואב באיחור וגילה שהלקוח התלונן עליו (שלא בצדק) בגלל תקלה שנוצרה שלא באשמתו.

החומוס שהוא אכל בצהריים גרם לו לתחושת בחילה מסוימת ולקראת סוף היום הוא מחק בטעות קובץ חשוב ונאלץ להשקיע עשר דקות בשחזורו.

בדרך הביתה הוא החליט שזהו דווקא יום מתאים לזכייה בלוטו (איזון קוסמי, הסתברות וכל השאר). הוא קנה כרטיס ובאופן מפתיע אכן זכה!

את ארבעים ושישה השקלים בהם זכה הוא השקיע בתבונה בארוחה עסקית טובה והרגיש בר מזל.

מוסר השכל: יש אנשים שיש להם מזל. לי למשל יש מזל דגים.

שבת שלום!

והרשומה המומלצת היא – חדר עם נוף של נהר – בבלוג של Pappa Quail

 

18 מחשבות על “האיש שזכה בלוטו – סיפור לשבת

  1. גם אני מזל דגים 🙂
    ואכן הייתה הזדמנות שזכיתי בלוטו בסכום עתק – ארבע מאות ומשהו ש"ח. אבל אי שם בסוף שנות התשעים… מאז אני מקווה לשחזור המאורע. לצערי, זה עוד לא קרה.
    סופ"ש קריר ונעים 🙂

    • מזל דגים הוא מזל מצוין ! (כמו כל מזל אחר)
      זכייה בסכום של מעל 400 ש"ח היא מכובדת מאוד. מאחל לך לא רק לשחזר את הזכייה אלא לזכות בהרבה יותר 🙂
      תודה וסוף שבוע נעים גם לך

  2. תענוג לקרוא אותך, וזהו כמובן אחד מימי המזל שלי היום. לפגוש אותך ככה על הדרך (וירטואלית כמובן) לקרוא סיפור שלך שאתה נוהג לכתוב בימי חמישי…. (איזה מזל שהיום יום חמישי )…. מה שבטוח הוא שיש לי מזל גדול לזכות בך כחבר המעלה תמיד חיוך באופן כישרוני רב……

  3. שנים שמרתי את הכרטיס של סבי זל, מעולם לא זכיתי עד שנמאס לי והחזרתי אותו אחרי מלחמה לא קטנה חזרה ל"מפעל" שעושה קופונים על גב אלו שאין להם מזל 🙂
    תאומים ודגים מסתדרים טוב מאוד 🙂
    שוב שבוע מקסים

    • הרוב לא זוכים… זו הסיבה שהמפעל מרוויח הרבה כסף. אבל יש סיכוי מזערי לזכות לכולם, זאת הסיבה שהרבה (ואני בתוכם…) משתתפים בהגרלות האלה
      תודה ושבוע מקסים גם לך

  4. מוטי, איזה מזל שנפל בחלקו להקרא גד!
    וכרגיל אתה מעלה חיוך שמרוח על הפנים לעוד הרבה…
    ועוד – צריך להכתיר אותך כמפרגן הבלוגרי הכי!
    שבוע טובטוב

  5. ואני בעקבות הסיפור נזכרתי בשיר של הגשש החיוור:

    כולם חכמים כולם
    הגשש החיוור
    מילים: ירון לונדון לחן: יאיר רוזנבלום

    כולם חכמים כולם
    כולם מטפסים בסולם
    עושים כסף כולם,
    קונים דירות, נוסעים לחו"ל – רואים עולם
    כולם חכמים כולם.

    בבית הספר מלמדים אותנו שלא לסמוך על המזל
    ובזיעת אפך תאכל לחם.
    דברי חכמה דברים נבונים, אלא מה?
    תלמידים הרבה יש ברוך השם
    בתי ספר הרבה – אין.
    למה? – אין תקציב
    מה עושים? – מפעל הפיס
    בשביל מה?
    בשביל לבנות הרבה בתי ספר מה שאין.
    בשביל מה לבנות?
    בשביל ללמוד וללמד
    מה ללמד? – ללמד שלא תסמוך על המזל,
    ובזיעת אפך תאכל לחם.

    כולם חכמים כולם
    כולם מחכים לניסים
    בפיס כוחם מנסים
    בא יום שישי – הלב נשבר לרסיסים
    והם עוד ועוד מנסים.

    תשמעו טוב חכמים בני חכמים:
    מעשה במר רובינשטיין – שהיה אוכל כמו שור
    ולא משאיר אף פירור
    אמר לו הרופא: (תשמעו! תשמעו!)
    "תאכל הרבה תמות!" (תשמעו! תשמעו!)
    הפסיק לאכול התחיל לעשן, אלא מה?
    נהיה האצבע צהוב והפנים שחור,
    שלל צבעים טכניקולור
    אמר לו הרופא: (תשמעו! תשמעו!)
    "אם תעשן תמות" (תשמעו! תשמעו!)
    ישב בקליניקה, עישן סיגריות, ואכל את הרופא.
    ומה יש לו עכשיו?
    הכרס קצת גדול, בפנים רופא צמוד והרבה, הרבה חכמה.

    כולם חכמים כולם.
    אומרים שלא טוב לאכול,
    כולם פוחדים כביכול,
    אבל אחד, את השני בעוונם – יאכלו הם לתיאבונם.

    מעשה בחבצלת סרנגה מרחוב העוגן שש,
    שהיה לה גם יופי גם חן, גם שלושה מגרשים
    בית ארבע קומות, עם חנויות ופסג'
    בא יוסף מצליח לקח לה את הלב,
    באה שושנה קפלנוביץ' עשתה סינוורים ליוסף הנ"ל
    בא עוזי כפיר, מבית השיטה ושיטה בשושנה הזאת.
    באה אינגריד מנורווגיה – נירבגה את עוזי כפיר,
    בא זכי אמזלג, מיזלג את אינגריד.
    באה חבצלת מרחוב העוגן שש – ושמה עוגן על זכי אמזלג,
    בא יוסף מצליח כשמו כן לא הוא –
    וקטף את החבצלת סרנגה
    אלא מה?
    לא נשאר יופי! לא נשאר חן! אין מגרשים
    אין בית ארבע קומות! עם חנויות ופסג'

    כולם חכמים כולם,
    כולם אוהבים את אישתם
    אבל בבית השכן – העשב הוא ירוק יותר מבביתם.
    וככה זה עד יום מותם.
    כולם חכמים כולם

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s