ארבעה ימים ברודוס – חלק א'

 

השנה עננת ואני חגגנו 30 שנות זוגיות (לא נישואים, אבל בהחלט זוגיות). מספר יפה ועגול שהחלטנו לציין בסוף שבוע ארוך וזוגי.

אחרי התלבטות קצרה החלטנו לטוס לרודוס לארבעה ימים (חמישי-ראשון) ובהחלט נהנינו מהבחירה.

החלטתי לתעד את הטיול בבלוג והסתבר שיש לי לא מעט לתעד, לכן אפרסם שתי רשומות על הטיול (זאת ועוד אחת).

קנינו חבילה של טיסה ומלון – מלון Semiramis אותו בחרנו בשל קרבתו לעיר העתיקה (מרחק של 10-15 דקות הליכה).

מכיוון שלא תכננו לשהות במלון הרבה מעבר למקלחת ושינה, הזמנו רק לינה + ארוחת בוקר. כשהגענו ביום חמישי בבוקר הסבירה לנו פקידת הקבלה שקיבלנו חדר ללא מרפסת וכפיצוי הם נותנים לנו אירוח על בסיס "הכל כלול".

חשבנו שלא ממש ננצל זאת, אבל בסופו של דבר אכלנו ארוחת ערב במלון כל יום (בנוסף לארוחת הבוקר) ושתינו מגוון קוקטיילים ומשקאות אחרים על חשבון "הכל כלול". האוכל היה לא רע, הצוות אדיב ובסך הכל נהנינו מהמלון.

20190704_200245

אחרי ששתינו קפה ותה במלון, יצאנו בהליכה לכיוון העיר העתיקה. הופתענו לגלות שבחלק לא קטן מהדרך (הקצרה) אין מדרכות ונאלצנו ללכת על הכביש.

הגענו בשלום לשער העיר – שמאוד הזכיר לנו מבצרים צלבניים בישראל כמו השער לקיסריה.

20190704_110759

בעיר הלכנו אל הארמון – palace of the grand master – המשמש כמוזאון בעיקר לתקופת השלטון הצלבני באי. מוזאון מעניין ומומלץ. אנחנו בעיקר התעניינו בממצאים היוונים העתיקים שגם היו שם.

יש לציין כי בארמון שתי קומות שכדי  לעבור ביניהם יש לעלות בגרם מדרגות תלול ללא מעקה. מוטיב שיחזור עוד הרבה בטיולים שלנו ברודוס…

20190704_112521

מהמוזיאון ירדנו דרך רחוב האבירים אל המוזיאון הארכיאולוגי שם יש בעיקר ממצאים (מעניינים מאוד) מהתקופות היוונית והרומאית. גם במוזיאון זה לא חסרו מדרגות תלולות…

מה שכן היה חסר שם זה מיזוג אוויר. מזג האוויר ברודוס דומה מאוד לזה שבארץ  וטיול בתחילת יולי בחום ובלחות היה מייגע ויותר מזה מייזע.

טיפ קטן: בארמון קנינו כרטיס משולב הכולל את הארמון, המוזיאון הארכיאולוגי ועוד שני מוזיאונים (אליהם לא נכנסנו בסופו של דבר). מחיר הכרטיס המשולב זול יותר מסכום הכרטיסים לארמון ולמוזיאון הארכיאולוגי בלבד והוא תקף במשך שלושה ימים.

20190704_132709

אחרי המוזיאון הלכנו לראות את הנמל ולאתר את תחנות האוטובוס שלידו. עצרנו לאכול צהרים במסעדה שבה הבעלים מאוד רצה שנשב וכאשר שמע שאנחנו ישראלים זרק הרבה ביטויי מפתח בעברית ואמר את המשפט המוזר משהו: "שימי תבורי הוא חבר!".

האוכל דווקא היה סביר…

 

בנמל קיימים שני פסלים מפורסמים. באתרים רבים קראתי שמדובר בפסלי יעלים, שכל אחד מהם עומד במקום בו הייתה רגל אחת של הקולוסוס – הפסל הענק שעמד בכניסה לנמל והיה אחד משבעת פלאי של העולם העתיק.

הופתעתי לגלות שלא מדובר ביעלים אלא באיילים – זכר ונקבה.

רק אחרי שחזרתי לארץ קראתי קצת על הקולוסוס וגיליתי שככל הנראה הוא עמד לצד הנמל ולא בפתחו עם רגל אחת בכל צד, כי ליוונים הקדמונים לא הייתה הטכנולוגיה הדרושה לבניית פסל ענק העומד בפישוק רחב, כך שאלה לא יעלים והם לא עומדים במקום בו עמדו רגלי הקולוסוס…

20190705_162515

משם כבר חזרנו למלון והלכנו לישון קצת – קמנו בשלוש בלילה כדי להגיע לשדה התעופה כך שהיינו קצת עייפים.

 

אחרי שנת צהריים מרעננת הלכנו לראות את השקיעה מהחוף (פחות מ-5 דקות הליכה מהמלון), אכלנו ארוחת ערב במלון וסיימנו את הלילה.

20190706_200702

ביום השני שלנו ברודוס נסענו לכפר לינדוס. הלכנו לתחנת האוטובוס ומשם לקחנו אוטובוס שנסע כשעה עד לינדוס.

התכנית הייתה לעלות לאקרופוליס, לטייל קצת בכפר ולרדת קצת לחוף.

גילינו (למרות שבעצם ידעתי זאת מקריאת טיפים באינטרנט) כי יש לנו ירידה תלולה מתחנת האוטובוס לכפר ואז עליה תלולה מהכפר לאקרופוליס.

זה גם היה יום חם במיוחד – כשירדנו מהאוטובוס ראינו שלט אלקטרוני שטען ל-35 מעלות בחוץ.

20190705_105248

בגבורה רבה ירדנו ועלינו. האקרופוליס מעניין מאוד (לפחות לחובבי ארכיאולוגיה), למרות שיש בו בעיקר עמודים (משוחזרים ברובם) וכנים של פסלים. יש מהאקרופוליס גם נופים יפים מאוד של הכפר והחופים/מפרצים שלו.

20190705_121718

אם אתם מבקרים שם ביום חם חשוב להביא מים, כובעים וקרם הגנה… פגשנו במהלך הביקור שתי תיירות מבוגרות שהתמוטטו בגלל החום.

(ובכלל – אנחנו הקפדנו במהלך כל הימים על כובעים וקרם הגנה. ראינו הרבה תיירים אירופאים שניצלו ונכוו בשמש באופן מעורר רחמים).

20190705_121551

הירידה חזרה עברה דרך הכפר. המון חנויות מזכרות וגם קצת אוכל. אכלנו גלידה מצוינת במקום בשם Royo – שם גם היה שלט שיש להם גלידה כשרה (אני חושב שזאת שאכלנו לא הייתה כשרה, אבל בהחלט טעימה).

 

לאור החום והירידה לחוף (שלאחריה צריך גם לטפס חזרה עד תחנת האוטובוס) החלטנו לוותר על החוף ולחזור לעיר רודוס.

 

ארוחת צהרים אכלנו במסעדה בשם TAMAM. ראינו עליה המלצות טובות ב- TripAdvisor והן בהחלט היו מוצדקות. למנה ראשונה חלקנו סלט ג'ינג'ר – עיקרו היה עלים (חסה ובייבי) אבל פרוסות הג'ינג'ר הטריות הפכו אותו למאוד טעים ומרענן.

למנה עיקרית עננת לקחה מנת כבש ואני פסטה – שתיהן היו מאוד טעימות.

קיבלנו על חשבון הבית גלידה וליקר תוצרת בית – שניהם טעימים מאוד.

הצוות היה אדיב והמחירים בהחלט סבירים (הארוחה עלתה כ-50 יורו לשנינו יחד).

 

הליקר היה ליקר מסטיקה – המכיל שרף של אלת המסטיק. זהו חומר מאוד פופולרי ביוון ואפשר למצוא פרט לליקרים גם ממתקים שונים ואפילו סבונים המכילים אותו.

המשך יבוא…

 

והרשומה המומלצת – נופים ויונקים בצפון וושינגטון – בבלוג של Papa Quail

23 מחשבות על “ארבעה ימים ברודוס – חלק א'

  1. יש תמיד סיבה לעשות טיול שעושה טוב לנשמה ולזוגיות חחחח
    וכיף עוד יותר לסכם בבלוג… נותן לך תחושה שאתה חיי (כמעט) שוב את הטיול
    ממתינה להזמך הסיכום
    יום מקסים
    יעל

  2. זוגיות ארוכת שנים ומהנה, חייבת לכלול בתוכה גם טיולים, חופשות, מקומות בילוי שהם לא רק הבית (שהוא הקן העיקרי למשפחה.) תמשיכו ליהנות מהשותפות בחיים בכיף ואושר עוד הרבה הרבה שנים ושתהיו בשמחה תמיד.

  3. מזל טוב! ונחמד לשמוע על החופשה שלכם. אף פעם לא הייתי ברודוס, אז זה מעניין. (ובצירוף מקרים חביב, אנחנו מחר נוסעים לחופשה, וביום שישי נחגוג יום נישואין.) (חופשה פחות חמה משלכם, פה באנגליה)

  4. ואו. ממש מגניב. 30 שנות זוגיות, סימן שאתה בן 52?
    נקרא ממש פנטסטי, טוב שלקחתם אמצעי זהירות מהשמש. נראה שהיה ממש חם,
    ויחסית לתקציבים שלי, 50 יורו לארוחה זוגית, נראה לי יחסית יקר. אבל יש מחירים כאלו גם בארץ.
    יחסית לשער של 4 ש"ח ליורו.
    אבל סך הכל נראה שנהנתים, מחכה לרשומה הבאה 🙂

    • אני אכן בן 52… יפה שזכרת. היה חם כמו בארץ.
      50 יורו לארוחה זוגית זה מאוד יקר לארוחה במסעדת מזון מהיר, אבל מחיר סביר לארוחה מלאה בהרבה מסעדות – ושם האיכות הייתה הרבה יותר מהממוצע.
      נהנינו מאוד.
      תודה וסוף שבוע נעים!

  5. פינגבק: ארבעה ימים ברודוס – חלק ב' | החיים שלי (או של אחרים)

  6. מזלטוב!!! וואו 30 שנות זוגיות, לא הולכות ברגל 😁 נשמע שהיתה חופשה מגוונת ומעניינת, בזכותך, יש מצב שייתקלו בי שם, אבל אולי רק בחורף….

  7. ובכן, אין לי מושג איך החמצתי אבל היום, סוף-סוף, אחרי חודשים ששכחתי ממנו, בדקתי את הדוא"ל… וגיליתי.
    מזל טוב גם ממני, גם אם באיחור ניכר.
    ואני לא יודעת למה השם סמירמיס מוכר לי…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s