המשאלה היחידה – סיפור לשבת

אותו יום התחיל כמו כל יום אחר. הלכתי לי בבוקר למכולת ואחר כך לשוק. איכשהו לא הצלחתי למצוא בשום מקום אננס טרי בצבע סגול אפרסק בו חפצתי. למען האמת, מעולם לא הצלחתי למצוא אננס שכזה. כמו שאמרתי – זה היה כמו כל יום אחר.

 

אבל באותו יום העמקתי לתוך השוק יותר מהרגיל ופתאום מצאתי דוכן של כל מיני חפצים יד שניה. תהיתי אם דוקא בדוכן זה אמצא את מבוקשי והתחלתי לחטט בגל החפצים הענקי שהיה מונח שם באי סדר.

לפתע לבי החסיר פעימה. לא, לא ראיתי אננס בצבע סגול אפרסק, אבל ראיתי מנורה עתיקה שנראתה בדיוק כמו המנורה של אלאדין (למען האמת גם הייתה עליה על הצד תמונה של אלאדין מהסרט המקורי של דיסני). הבנתי מיד מה אני רואה: את המנורה האמיתית שבה שוכן הג'יני המקורי!

 

אחרי התמקחות קצרה רכשתי את המנורה תמורת 15 שקלים ומיהרתי לביתי כדי להפעיל אותה. פיניתי קצת את הסלון ושפשפתי את המנורה בחוזקה אך בעדינות, בנחישות אך ברוך.

לאחר כמה שעות החדר התחיל להתערפל והג'יני יצא מהמנורה. הוא הכריז (בעברית כמובן): "יש לך משאלה אחת ואחר כך אחזור לישון!"

אחת?  לא אמורות להיות לי שלוש? שאלתי אותו על זה אבל הוא התעקש שמדובר במשאלה אחת בלבד, עקב האינפלציה, החרם הערבי והמהומות ברצועת עזה.

 

אז משאלה אחת… הייתי ערוך היטב לשלוש משאלות, אבל במצב של משאלה אחת חשוב מאוד שזאת תהיה המשאלה החשובה ביותר, זאת שתשנה את חיי ורק לטובה.

 

מה לבקש? המחשבה הראשונה הייתה לבקש כסף. הרבה כסף. מספיק כסף שיאפשר לי לקנות כל דבר שארצה ולכן לא אצטרך משאלות אחרות כלשהן.  אבל זכרתי שכסף לא קונה כל דבר. למשל לא אהבה.

אז אולי אבקש אהבה? אהבת אמת היא הדבר הנפלא בעולם.

 

אבל אהבה אפשר למצוא לפעמים גם בלי משאלות. לא כדאי לבזבז משאלה יקרה על משהו שאפשר להשיג גם בלעדיה.

 

אז מה אבקש? שלום עולמי? אני לא ארוויח הרבה מזה. שמישהו אחר ידאג לשלום. אולי חוכמה מעמיקה? אולי אבקש להיות החכם מכל אדם? כמו שלמה המלך אוכל לשלוט בעולם, לדבר עם החיות (גם כמו ד"ר דוליטל…)

אם אהיה חכם כל כך, אוכל להרוויח כסף, לזכות בתהילה ובאהבה ובסך הכל להיות מאושר.

 

רק שאנשים חכמים לא תמיד זוכים לכל זאת לצערי… חוכמה לא מבטיחה הצלחה ובטח לא אהבה.

 

הג'יני התחיל להראות סימנים של חוסר סבלנות. שאלתי אותו בעדינות האם הוא יוכל לעזור לי בהתלבטות. "האם המשאלה היחידה שלך היא שאעזור לך להחליט מה תהיה המשאלה שלך?" – שאל הג'יני בחוסר אמון בולט. הסכמתי איתו מיד שזה לא הגיוני והבטחתי לו שתוך כמה דקות אחליט מה תהיה המשאלה שלי.

 

אולי אני צריך לבקש להיות יותר החלטי? זה בהחלט יכול לעזור לי בחיים. ואולי פשוט כדאי להיות אדם אחר. עם ביטחון עצמי, החלטיות או אולי אפילו צרפתי. זה נשמע רעיון טוב, אבל זה יכול להתפספס בקלות רבה מדי… אני לא אפול למלכודות האלה.

התחלתי להרגיש רעב. השעה לארוחת צהרים ודאי חלפה מזמן… לרגע השתעשעתי במחשבה לבקש לי ארוחת מלכים, אבל היה לי ברור שחבל לבזבז את המשאלה שלי על ארוחה אחת – תהיה טובה ככל שתהיה. אולי אבקש אספקת מזון אינסופית? במקרה זה גם אוכל טוב וגם אוכל לפתוח מסעדה או אפילו רשת מסעדות.

 

ככל שחשבתי על זה יותר הרעיון נשמע טוב יותר. אבל חששתי שבעצם זהו הרעב מדבר מגרוני ולאחר שאוכל משהו הרעיון ייראה טוב פחות. הכנתי לי ארוחת צהרים והתיישבתי לאכול ולהמשיך להתלבט.

 

התלבטתי והתלבטתי ולא הצלחתי להגיע למסקנה. בסופו של דבר פלטתי בכעס: "הלוואי שלא הייתי צריך להתלבט כל כך!" מיד הנחתי את היד על הפה, אבל זה היה מאוחר מדי. הג'יני אמר: "רצונך הוא פקודתי" ונעלם.

 

מוסר השכל: תמיד כדאי להיות מוכנים עם משאלה טובה.

 

שבת שלום!

 

והרשומה המומלצת היא – בחיי – בבלוג של dshk