שלומית בונה סוכת שלום – סיפור (ושיר) לשבת (ולסוכות)

שלומית (שם כלל לא בדוי) הייתה מאוד עסוקה באותו יום (שבשבילה היה היום אבל בשבילנו הוא כבר חלף): היא בנתה סוכה.
בסה"כ זה די הגיוני עבור אנשים מסוימים לבנות סוכה כאשר חג סוכות מתקרב, אבל שלומית לא סתם בנתה סוכה לנצח או אפילו סתם סוכה רגילה.
לשלומית היו שלוש דרישות חשובות מהסוכה אותה היא בנתה:
ראשית, היה חשוב לה שהסוכה תהיה מוארת. שלומית שנאה חושך. היא העדיפה לגרש אותו כשהתאפשר לה. נכון, החג האהוב עליה היה כמובן חנוכה, אבל גם בכל שאר החגים היא השתדלה להביא אליה את האור. לדוגמא, בפורים היא אפתה אזני המן מוארות, ביום העצמאות היא קנתה צעצועים סיניים מלאי אורות מהבהבים ובסוכות היא בנתה סוכה מוארת היטב.

שנית, הסוכה הייתה חייבת להיות ירוקה. לשלומית הייתה מודעות גבוהה לשמירה על איכות הסביבה (פרט ליום העצמאות במהלכו היא כזכור קנתה צעצועים סיניים מאירים) והיא ראתה בעצמה בחורה ירוקה שאהבה ללבוש ירוק (גם לאחר שהשתחררה מהצבא) ומפעם לפעם אפילו לצבוע את השיער בירוק (רק לאחר שהשתחררה מהצבא).
לכן שלומית הקפידה שהסוכה שלה תיבנה רק מחומרים ממוחזרים, ידידותיים לסביבה ורצוי שיהיו בצבע ירוק.
הדרישה השלישית (אך לא השלישית בחשיבותה) הייתה שהסוכה תהייה סוכת שלום. שלומית הייתה עדה ליותר מדי ריבים ואפילו מלחמות של ממש שסבבו סביב בניית סוכה. שכנים תמיד התלוננו על הסגת גבול בסוכה, לכלוך מהסכך, רעש מהחוגגים בסוכה ועוד סיבות רבות למלחמה.
בתור שוחרת שלום ידועה, שלומית החליטה שהסוכה שלה תהיה סוכת שלום. כזאת שלא תגרום לשום מחלוקת, שום תלונה ואפילו לא לחיוך עקום. היא ידעה ששלום הוא מונח מעורר מחלוקת בישראל ולכן לא הצהירה בריש גלי על כך שהסוכה היא סוכת שלום, אבל בינה לבינה היא ידעה שזאת דרישה חשובה.
ברוח הדרישה השנייה (שמירה על איכות הסביבה למי שלא זוכר) שלומית קישטה את הסוכה רק במוצרים טבעיים, מתכלים וידידותיים לסביבה: לולב והדסים, ענף של ערבה (ירוק כמובן), רימון (שכדי לא להבליט את צבעו הטבעי האדום היא עטפה אותו בעלים ירוקים) וגם עוד כמה פירות סתיו (קלמנטינות, תפוזים וגויאבות – שריחן נישא למרחוק).
לאחר ששלומית סיימה את קישוט הסוכה היא בדקה בקפדנות שכל דרישותיה התקיימו. מכיוון שהסוכה השביעה את רצונה היא קראה בשמחה: "הביטו! זה נגמר!" ואז קרה דבר נפלא פתאום: כל השכנים הגיעו בבת אחת לסוכה לשמע הקריאה. שלומית חששה שהם יתחילו לריב ולהשמיץ את הסוכה שלה וזה את זה, אבל אם זה היה קורה זה לא היה נפלא כלל. הדבר הנפלא שקרה הוא שלכולם היה מקום בסוכה (עזרה העובדה שהסוכה הייתה ריקה מרהיטים) ועוד דבר נפלא שקרה הוא שהשכנים לא רבו ולא הפרו את השלום.
לפתע הבינה שלומית שהלילה כבר ירד והיא לא דאגה לתאורה מלאכותית בסוכה! היה לה חשוב שהסוכה תהיה מוארת ולכן היא דאגה לחלונות גדולים בדפנות ולרווחים גדולים בסכך, אבל כל אלה לא עזרו כשהשמש לא זרחה. שלומית חששה מאוד כי דרישתה הראשונה מהסוכה לא מתקיימת, אבל אז התרחש עוד פלא: כוכב בהיר כיהלום זרח דרך הסבך והאיר את הסוכה. בדיעבד הסתבר שזהו בעצם לא כוכב אלא הירח המלא הזורח באופן קבוע בכל ערב סוכות, אבל עדיין זה היה פלא של ממש.
כתוצאה מכך שלומית יכלה בלב שקט לא להסגיר את העובדה שמדובר בסוכת שלום (מה שיכול היה להביא למלחמה בין השכנים) אלא לקרוא לסוכה סוכת פלאים.
מה טוב ומה נעים!
מוסר השכל: שלום הוא נושא להרבה מלחמות
שבת שלום ובקרוב חג סוכות שמח!
תודה לנעמי שמר על כתיבת השיר המקורי.
והרשומה המומלצת היא – בעלי חיים ברודוס – בבלוג של עננת

14 מחשבות על “שלומית בונה סוכת שלום – סיפור (ושיר) לשבת (ולסוכות)

  1. אתמול שמעתי הרצאה (2 דק כן לא הרצאה שלמה חחח) של הרב זמיר שאני מאד אוהבת את הגישה שלו. שכן בנה סוכה על מקום חניה ששכן אחר היה רגיל לחנות בה. לא חניה פרטית שלו – פשוט רגיל. ביקש שבונה הסוכה יזיז – בונה הזוכה ביקש שיוותר 8 ימים ויחנה במקום אחר… אבל החונה לא הסכים
    בונה הסוכה איש שוכן שלום – הזיז את הסוכה. ביום השישי – אבני שיש שמצפים את הבניין נפלו ורסקו את הרכב….
    מוסר אשכל : חשוב להיות שוכן שלום 🙂
    חג שמח מוטי
    יעל

    • מוסר ההשכל שלי: רבנים (ולא רק רבנים) משתמשים באירועים מקריים ואפילו ממציאים אותם כדי להגיע למוסר ההשכל שהם רוצים להעביר.
      בערך כמו הסיפורים שלי…

      תודה וחג שמח גם לך 🙂

  2. לדעתי האישית, מה שמביא למלחמות זו דווקא העקשנות…
    וכמובן, העם המתווכח יותר מכולם אף פעם לא יסכימו זה עם זה.
    אבל כן, סופ"ש נעים, שבת שלום וחג שמח 🙂

  3. אין כמוך יודע לכתוב ולחרטט סיפור תוך כדי פרשנות משלך לשיר ידוע. אני אוהבת את הגישה שלך ומתמוגגת מכמות הרבה של הומור ועוקצנות בריאה שיש בסיפורים שלך. "אז שלומית אוהבת אור -אבל שכחה להתקין תאורת חירום והירח המלא עזר לה והספיק" (ואני אומרת : נו שויין, ירח זורח פורח אורח קודח מלא בסוכות- אבל בתנאי שאין באותו זמן עננים.- גם זה קורה לפעמים 🙂 ) תמשיך בסיפוריאדה שלך- אתה מקסים!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s