בכ"ח בנובמבר 2019 (30 בחשוון תשע"ט) התכנסה כנסת ישראל לישיבה חגיגית לציון 72 שנים פחות יום להחלטה ההיסטורית של האו"ם על הקמת מדינה יהודית (וערבית) בארץ ישראל. (ביום שישי בכ"ט נובמבר חברי כנסת, כמו רוב הישראלים, לא עובדים).
את הישיבה פתח יושב ראש הכנסת בנאום חגיגי ומרגש שנקטע רק בקריאות ביניים של חברי הכנסת הערבים שקראו לדקת דומיה לזכר המדינה הערבית בארץ ישראל.
רשומה זאת היא המשך לחלק השלישי של הטיול .
ביום הרביעי שלנו באמסטרדם, שהיה יום שבת, קמנו מאוחר יחסית והתחלנו את היום בנסיעה לשוק Noordmarkt.
התחלנו בנסיעה קצרה בתחבורה ציבורית ומשם הליכה ברגל לכיוון השוק. בדרך ראינו כמה מראות ראויים לציון, כמו למשל מרפסת בית שקושטה בצורה מעניינת:
הגענו לשוק מוקדם מהצפוי – לפי המפה של גוגל היו לנו עוד כמה דקות הליכה, אבל השוק היה לפנינו.
התחלנו לסייר בשוק – מאוד ארוך ומלא דוכנים שברובם נמכרו ירקות ופירות טריים, אבל היו גם פירות יבשים ואגוזים, גבינות, בשר, מאפים טריים, מוצרי קוסמטיקה, חולצות, אמנות – בקיצור הכל.
"בוקר טוב לכולם" – אמר המורה. למורה הזה לא היה שם בדוי – הוא היה כולו בדוי, מכיוון שלא היה אדם אלא תוכנת בינה מלאכותית מתקדמת. כלומר, מתקדמת במושגים של ימינו, אבל די מפגרת במושגים של 2150, הזמן בה מתרחש סיפורנו. אבל אני לגמרי סוטה מהסיפור, אז אחזור אליו ואני מבטיח להשתדל לא להפריע (אבל לא מבטיח לקיים).
המורה בדק בזריזות (תוך פחות מננו-שנייה) שכל 5,231 התלמידים נמצאים בכיתה (הוירטואלית כמובן). 2 היו חסרים. אחד דיווח שהוא חולה והמורה בדק אותו, רשם לו כדורים ושיחרר אותו מהכיתה. השני הציג פתק מההורים הפוטר אותו מהשיעור אבל המורה זיהה שמדובר בזיוף מצוין ושלח אליו משטרה (וירטואלית).
כעת אפשר היה להתחיל בשיעור. הנושא היה היסטוריה עתיקה של מדינת ישראל.
רשומה זאת היא המשך לחלק השני של הטיול .
את היום השלישי שלנו באמסטרדם החלטנו לבלות מחוץ לאמסטרדם, בזאנסה סכאנס (Zaanse Schans – שעד עכשיו אני לא בטוח איך לבטא את שמו).
למי שלא מכיר, זהו כפר הולנדי שהפך למוזיאון פתוח בו אפשר ללמוד על ההיסטוריה, התרבות והמסורת ההולנדית הכפרית והוא נמצא במרחק של כ-20 ק"מ מאמסטרדם.
הדרך המומלצת להגיע לכפר היא ברכבת לתחנת Zaandijk ומשם צעידה קצרה אל הכפר.
מכיוון שכך, התחלנו את הבוקר (לאחר ארוחת הבוקר כמובן) בצעידה לתחנת הרכבת שם שמנו לב לאחד מחניוני האופניים הרבים…
כשנחום (שם בדוי) התעורר בבוקר, הוא מיד בדק את לוח השנה (כלומר את התאריך בסמארטפון שלו). התאריך היה 12.11, כלומר י"ב בנובמבר. כלומר, לפי חישוביו הזהירים של נחום, תחילת החורף (או לפחות שיא הסתיו).
מכיוון שכך, נחום לבש את בגדיו החורפיים ונעל מגפיים אופנתיים. הוא התלבט בשאלה האם צריך לקחת מטריה ואחרי זמן קצר החליט לבדוק את מזג האוויר החזוי.
באינטרנט כתבו שהיום יהיה שרב??? 30 מעלות??? נחום גיחך קצת על טפשותם של החזאים, הטיל מטבע והחליט שאין צורך במטריה.
רשומה זאת היא המשך לחלק הראשון.
ביום השני תכננו לנו ביקור במוזיאון רייקס – Rijksmuseum – ובגנים הבוטניים של אמסטרדם.
בדרך עצרנו בבניין האופרה. כשתכננתי את הטיול קראתי שבלובי של הבניין קיים פסל מעניין של כנר השקוע בתוך הרצפה. חשבתי שאם נעבור לידו ניכנס לראות. בשלב התכנון לא הבנתי שהמלון מאוד קרוב לשם ונעבור לידו כמעט כל יום, אבל זה התגלה ביום הראשון.
הפסל בהחלט מעניין:
קהל נכבד, ברגע זה, מתחיל הסיפור בבלוג. זה אולי הרגע לגלות את הנפשות הפועלות, אבל במחשבה שנייה אכתוב את הסיפור כמו כל סיפור אחר בבלוג שלי. אז רק אסתפק בלומר: בוקר טוב, בוקר טוב.
(ואם אתם קוראים בערב: ערב טוב, ערב טוב).
לפני לא מעט חודשים עלה בדעתה של עננת רעיון מעניין: ביולי הבת הגדולה שלנו תשתחרר ביולי (אני עדיין לא מאמין שאני אבא לחיילת משוחררת…) והבן צפוי להתגייס מתישהו אחר כך – אפשר יהיה למצוא זמן בין לבין לטיול משפחתי לחו"ל!
הטיול המשפחתי האחרון שלנו לחו"ל בהרכב מלא היה לפני שהבת התגייסה, כך שכולנו שמחנו על הרעיון. הזה היעד נבחר די מהר – אמסטרדם.
אני ביקרתי באמסטרדם לא מעט פעמים אך רק בענייני עבודה. למעשה הייתי שם 8 פעמים בשנה אחת, כאשר בחלק מהפעמים הייתי שם רק ליום אחד ובחלק לשבוע שלם. הספקתי לראות קצת מאמסטרדם, אבל כמובן לא הרבה (ובוודאי לא אף מוזיאון). עננת והילדים לא היו שם אפילו פעם אחת.
בינתיים דברים קצת הסתבכו עם הבן – הוא החליט להירשם לעתודה והיינו קצת בחוסר ודאות לגבי השאלה מתי יתגייס (תשובות לעתודה מתקבלות די ברגע האחרון). כתוצאה מכך לא בצענו כל תכנון בפועל עד לשלב מאוחר יחסית, כאשר הבן הודיע שבלי קשר לתשובות הוא מאוד מעוניין לנסוע.
באותו שלב (אוגוסט) חשבנו על שני תאריכים אפשריים – או תחילת ספטמבר (מיד לאחר תחילת שנת הלימודים שלראשונה מזה זמן רב לא רלוונטית לנו) או ביום הבחירות 17.9 (כמובן לאחר שנבחר).
לאחר התלבטות מסוימת בחרנו בתאריך השני. החלטנו להקדיש שבוע לנסיעה (עוד לפני שעשינו תכניות מפורטות).
החיים שלי (או של אחרים) 