מכוניות באמסטרדם – ספטמבר 2019

כמו שציינתי בסוף הרשומה על היום האחרון שלנו באמסטרדם, אני מרגיש צורך – או לפחות רוצה – לכתוב על מכוניות שראיתי שם.
כשאני נוסע לחו"ל אני תמיד מקדיש תשומת לב למכוניות מיוחדות שאני רואה שם.

בעבר הרחוק הייתי רואה הרבה מכוניות אקזוטיות שלא היה סיכוי אז לראות בארץ. בימינו כשכבישי הארץ מלאים במכוניות יוקרתיות כמו פורשה, אסטון מרטין, יגואר, מזראטי ועוד – אפילו פרארי (מכונית העל בחלומות הילדות שלי) , המכוניות בחו"ל נראות לי פחות מיוחדות אבל עדיין יש בהן הרבה עניין עבורי.
להמשיך לקרוא מכוניות באמסטרדם – ספטמבר 2019

סיפור חכמות לשבת של חנוכה

מעשה ברבנית רחל והרבנית שרה והרבנית רבקה והרבנית חסיה והרבנית כרוביה והרבנית מושית והרבנית רינה שהיו מסובות בדירת חברים בבני ברק לאחר הדלקת נרות ובליסת סופגניות ועסקו בהשוואת איכות הסופגניות שלהן לסופגניות חברותיהן.
אמרה הרבנית רחל: "עם כל הכבוד לסופגניות שלכן (ויש כבוד) ועם כל הצער שאין הנחתום מעיד על עיסתו, אני מרגישה צורך לציין כי הסופגניות שלי הצליחו השנה"
הסכימה איתה הרבנית שרה והוסיפה: "אין לי ספק כי הסופגניות שלך היו בין הסופגניות המובילות שטעמנו הערב ונפלו רק במעט מהסופגניות שלי!"
נעלבה הרבנית רחל קמעא והחלה לכחכח בגרונה בחיפוש אחר תשובה ניצחת, אבל לפני שפתחה את פיה קפצה הרבנית רבקה ואמרה: "אכן אהבתי מאוד את הסופגניות שלך חברתי שרה וגם שלך חברתי רחל ואינני יכולה לומר איזו מהן הייתה טובה יותר. מצד אחד, המרקם של הסופגניות של שרה היה כמעט מושלם כמו אלה שלי. מצד שני המילוי בסופגניות של רחל היה בטעם גן עדן – כמעט כמו המילוי של הסופגניות שלי!"

להמשיך לקרוא סיפור חכמות לשבת של חנוכה

יום חמישי – סיפור לשבת

מכל ימי השבוע אהב שחם ביותר את ימי חמישי.

 (שחם הוא כמובן שם בדוי וגם קצת לא הגיוני,  אבל ודאי יש אנשים הנקראים כך ועמם הסליחה).

ימי ראשון היו מאוד מעייפים. החזרה לעבודה מסוף השבוע הייתה מאוד קשה לשחם.

ימי שני היו ממש מייאשים – כל השבוע היה עוד לפניו ומבחינתו היה מדובר בסדרה של ימים משעממים וחסרי תוחלת.

להמשיך לקרוא יום חמישי – סיפור לשבת

טיול משפחתי באמסטרדם – ספטמבר 2019 – היום האחרון

רשומה זאת היא המשך  לחלק השישי של הטיול.

בבוקר היום השביעי והאחרון שלנו באמסטרדם קמנו מאוחר יחסית ואחרי ארוחת בוקר וצ'ק-אאוט (השארנו את המזוודות במלון כמובן) יצאנו לכיוון שוק הפרחים הצף ((Bloemenmarkt).

בדרך לשם הספקנו לפגוש שוב את דיוויד בואי 🙂

20190924_095230

(אני לא בטוח מה הקטע של ברווזי הגומי האלה, אבל הם נמכרים בהרבה מחנויות המזכרות באמסטרדם).

בשוק הפרחים הצף ביקרתי פעם לפני הרבה שנים כשהייתי באמסטרדם לצרכי עבודה. אז היו בו חנויות פרחים שמכרו בעיקר פרחים וגם הרבה פקעות של צבעונים. די סביר בשביל שוק פרחים באמסטרדם.

להמשיך לקרוא טיול משפחתי באמסטרדם – ספטמבר 2019 – היום האחרון

תחזית מזג האוויר (סיפור לשבת)

שגיא (שם בדוי) הקפיד כל בוקר לבדוק את התחזית. הוא רצה לדעת מה הוא אמור ללבוש היום, האם הוא צריך לקחת מטריה, או אולי כובע נגד שמש.
למזלו של שגיא הוא גר במדינת ישראל בה התחזיות מדויקות רוב ימי השנה: בין מאי לאוקטובר התחזית הייתה שיהיה חם ולא יירד גשם, ואכן היה חם ולא ירד גשם.

ברבות השנים החליט שגיא שלמעשה בחודשי הקיץ (מאי עד אוקטובר כזכור) הוא לא חייב לבדוק את התחזית. לעיתים הוא עשה זאת מתוך הרגל, אבל רוב הזמן הוא הסתמך על ידע אישי וניסיון רב שנים ויצא מהבית בבגדים קצרים וקלים.

אבל בחודשים שלא היו לגמרי קיץ (ולרוב גם לא לגמרי חורף) הוא המשיך לבדוק את מזג האוויר בקפדנות. הבעיה הייתה שהתחזיות היו מאכזבות מאוד לעיתים. כשהוא קרא ש-"הגשם יימשך עד שעות הצהריים" כאשר שבועות לא ירד גשם או ש-"סופה גדולה מתקרבת" כאשר הכוונה לכמה טפטופים, האמון שלו באתרי התחזית נפגם קלות.

להמשיך לקרוא תחזית מזג האוויר (סיפור לשבת)

טיול משפחתי באמסטרדם – ספטמבר 2019 – חלק ו'

רשומה זאת היא המשך  לחלק החמישי של הטיול.

היום השישי של הטיול שלנו באמסטרדם היה יחסית רגוע, למרות שגם בו הלכנו לא מעט. מזג האוויר היה סגרירי במונחים ישראלים – קריר יחסית עם גשם מפעם לפעם.

את היום התחלנו בשוק אלברט קאופ.  השוק מכיל הרבה מאוד חנויות מזכרות וגם חנויות בגדים. ניצלנו אותו לקניית מתנות לאנשים שאנו חפצים ביקרם.
בדרך לשוק ראינו עוד בית סירה עם גינה יותר מרשימה מהקודמת שראינו:

20190923_090843

בשוק פגשנו גם מסעדה לאוכל מזרח-תיכוני (בה לא אכלנו) עם שם הולם:
20190923_105439

ובנוסף פגשנו בשוק, לראשונה בטיול הזה, זרזירים. אני אוהב את הציפור הזאת:

20190923_105525

להמשיך לקרוא טיול משפחתי באמסטרדם – ספטמבר 2019 – חלק ו'

ספר הספרים (סיפור לשבת)

ספיר (שם בדוי), היה סופר מצליח יחסית (פרסם כבר 3 ספרים, אבל כולם על חשבונו), דוקטור לספרות שלימד במכללת שמן-קיק (לא במכללת ספיר. ולמען הסר ספק – מכללת שמן קיק לא הייתה ממוקמת ביצהר) וגם היה מבקר ספרות שפרסם ביקורות נוקבות וקטלניות (אבל בשם בדוי אחר).

החיים של ספיר היו בסך הכל מאושרים למדי, פרט לכך שהוא היה תמיד אומלל. הוא היה עסוק בלקנא בסופרים מצליחים ממנו ולמרות שהוא היה בטוח שכתוצאה מכך הוא יהפוך לחכם יותר הוא לא ראה כל הוכחות לכך שזה קורה.

עיקר האומללות שלו נבעה ממצבו הכספי: ספיר היה באוברדראפט תמידי וחי מן היד אל הפה. המכללה בה לימד שילמה לו שכר מינימום. שכר סופרים הוא לא ממש קיבל וההוצאות שלו (בעיקר על הדפסה והוצאה לאור של ספרים) היו גבוהות מאוד.

להמשיך לקרוא ספר הספרים (סיפור לשבת)