טיול משפחתי באמסטרדם – ספטמבר 2019 – חלק ה'

רשומה זאת היא המשך לחלק הרביעי של הטיול.

כשהתחלנו לתכנן את הטיול לאמסטרדם היה לנו (ובעיקר לעננת) ברור כי נשלב בו גם טיול בטבע. מבדיקה קצרה עלה כי במרחק של פחות משעה נסיעה ברכב קיימת שמורת טבע שנשמעת מעניינת – Nationaal Park Nieuw Land – או בעברית – הפארק הלאומי "אדמה חדשה".

"אדמה חדשה" כי הפארק (או השמורה) נמצא על שטח אדמה שהיה פעם מתחת לפני הים ויובש ע"י ההולנדים – כמו חלקים לא מעטים מהולנד.
הבעיה הקטנה עם הביקור בשמורה הזאת הייתה שלא מצאנו דרך נוחה להגיע אליה בתחבורה ציבורית. על הבעיה הזאת התגברנו בקלות ע"י שכירת רכב ליום אחד.
הבעיה השנייה הייתה שלא מצאנו הרבה מידע על השמורה הזאת. הרוב המוחלט של המידע היה בהולנדית וגם הוא (לאחר תרגום) לא היה יותר מדי אינפורמטיבי. הדבר העיקרי שלמדנו היה שבשמורה יש שני מרכזי מבקרים ולשמחתנו שניהם הופיעו ב- google maps.

בבוקר יום ראשון בו יצאנו אל הפארק הרבה כבישים באמסטרדם היו סגורים בגלל מירוץ אופניים. זה קצת עיכב אותנו בדרך לסוכנות ההשכרה (שהייתה ממוקמת ליד תחנת הרכבת) אבל תהליך ההשכרה "פיצה על זה" בכך שהוא היה ארוך מדי ובסופו של דבר יצאנו לדרך מאוחר משמעותית ממה שהתכוונו.

האביר בתמונה הבאה עומד על גג תחנת הרכבת:

הדרך לאזור עברה בלי אירועים מיוחדים. נזהרתי לא לעבור את המהירות המותרת כי שמעתי מהרבה מקורות שהכבישים המהירים בהולנד מלאים במצלמות מהירות ומקבלים דו"חות ברגע שעוברים את המהירות אפילו בקמ"ש אחד.

כשהגענו לאזור השמורה הנוף השתנה משמעותית . הרבה טחנות רוח (בעצם טורבינות רוח, כמו אצלנו בגולן), הרבה ירוק והרבה עופות מים מסביב. לא צילמתי תמונות מהדרך, כי נהגתי, אבל הנה תמונה שעננת צילמה בנסיעה:

הגענו אל מרכז המבקרים הראשון שלהבנתי הוא הגדול והחשוב יותר.
בדרך מהחניה למרכז המבקרים ראינו לא מעט פטריות מהסוג דיואית:

במרכז המבקרים ציפתה לנו אכזבה – הייתה שם קפיטריה גדולה יחסית, תמונות של ציפורים ותצפית על הנוף, אבל לא יותר מזה. שאלנו בקפיטריה והסבירו  לנו שדווקא המרכז השני הוא הראשי…

נוף ממרכז המבקרים:

נסענו למרכז המבקרים השני שבאמת היה מלא יותר והיו בו גם עובדים שאחד מהם (אדם מבוגר שכנראה היה מתנדב) מאוד רצה לעזור לנו, אבל לצערו כמעט לא היה מידע מודפס על המקום באנגלית. (הורגש היטב שהרוב המוחלט של המבקרים במקום הם לא תיירים). קיבלנו מפה של המקום עם סימון שבילים ברור, בחרנו בשביל בו נלך ויצאנו לדרך.

היום היה מאוד נעים – חמים אך לא חם מדי – והטבע היה מסביב. נהנינו מהניגוד לרחובות אמסטרדם.
בשלב מסוים עברנו בשדרה מקסימה:

ראינו מעט פרחים (זאת לא העונה לפריחה…) ומעט בעלי חיים קטנים כמו החשופית הזאת:

השביל הוביל אותנו אל המים ואל מסתור לצפייה בעופות מים. ישבנו שם זמן מה וצפינו בציפורים – בעיקר אווזים אפורים. הם היו מספיק קרובים אלינו כך שגם אני יכולתי לצלם אותם (אבל במטושטש). תמונות טובות בהרבה (ועוד מידע עליהם) תוכלו למצוא בבלוג של עננת.

דבר מדהים שראינו שם היה נחש מים ששחה ליד האווזים – אבל אותו לא הצלחתי לצלם.
עננת פרסמה רשומה על הנחש הזה – אתם מוזמנים לקרוא ולראות את התמונות אצלה.

בהמשך השביל פגשנו גם בצפרדעים קטנות:

ומאוחר יותר פגשנו גם בסוסים שהיה עליהם מידע בהולנדית… קשורים איכשהו לשמורה, אבל לא הצלחנו להבין את הקשר. עננת חקרה קצת את הנושא ואפשר לקרוא (גם) על הסוס בבלוג שלה.

חזרנו למרכז המבקרים (השביל היה מעגלי) והשעה עוד הייתה מוקדמת יחסית, לכן חזרנו שוב למרכז המבקרים הראשון שם ישבנו לשתות קפה, מיץ תפוזים ושוקו ולצפות עוד קצת בעופות המים שם. שמחתי לראות נחליאלים – לראשונה פגשתי נחליאלי באירופה עוד לפני שהוא מגיע לארץ…

בסך הכל השמורה הייתה נחמדה מאוד ונהנינו מהיום, אבל זה לא מקום מדהים שחובה לבקר בו ואני בהחלט מבין למה היא לא מלאה תיירים.

חזרנו לאמסטרדם, החזרנו את הרכב והלכנו לבניין הספרייה הראשית של העיר – OBA Library of Amsterdam– הנמצא ליד הנמל ומאוד קרוב לסוכנות השכרת הרכב – משם יש תצפית על העיר מהקומה העליונה.

צילמנו קצת תמונות משם – זאת למשל לכיוון הנמל ובה רואים את הבניין של מוזיאון המדע נמו ואת המוזיאון להיסטוריה הימית של הולנד (מאחורה עם הספינה העתיקה). בשניהם לא ביקרנו.

אחר כך נכנסו לחנות מוזיקה גדולה שם קניתי ספר על דיויד בואי ודיסק משולש של אלה פיצג'רלד ומשם הלכנו לאכול ארוחת ערב. הבחירה הפעם הייתה במסעדה סינית – סורינאמית.  לצערנו היה קשה להבין מה בעצם אנחנו מזמינים. אני ובתי נהנינו מהאוכל שלנו אבל עננת והבן משמעותית פחות.

המשך יבוא.

והרשומה המומלצת היא – שששקט, פה משחק אלוהים – מסע מצולם לפירנאים – בבלוג של באבאיאגה