ספר הספרים (סיפור לשבת)

ספיר (שם בדוי), היה סופר מצליח יחסית (פרסם כבר 3 ספרים, אבל כולם על חשבונו), דוקטור לספרות שלימד במכללת שמן-קיק (לא במכללת ספיר. ולמען הסר ספק – מכללת שמן קיק לא הייתה ממוקמת ביצהר) וגם היה מבקר ספרות שפרסם ביקורות נוקבות וקטלניות (אבל בשם בדוי אחר).

החיים של ספיר היו בסך הכל מאושרים למדי, פרט לכך שהוא היה תמיד אומלל. הוא היה עסוק בלקנא בסופרים מצליחים ממנו ולמרות שהוא היה בטוח שכתוצאה מכך הוא יהפוך לחכם יותר הוא לא ראה כל הוכחות לכך שזה קורה.

עיקר האומללות שלו נבעה ממצבו הכספי: ספיר היה באוברדראפט תמידי וחי מן היד אל הפה. המכללה בה לימד שילמה לו שכר מינימום. שכר סופרים הוא לא ממש קיבל וההוצאות שלו (בעיקר על הדפסה והוצאה לאור של ספרים) היו גבוהות מאוד.

כאשר לא לימד, כתב ביקורות, כתב ספרים או קינא, עסק ספיר בבדיקת האפשרויות העומדות בפניו לשיפור מצבו הכלכלי. הוא ניסה לקנות כרטיסי לוטו, לשווק מוצרים באינטרנט ולשלוח קורות חיים למכללות נוספות, אך יוזמות אלה לא תרמו אפילו שקל לחשבון הבנק שלו. יתרה מכך, חלק גדול מיוזמות אלה הגדילו את האוברדראפט שלו במקום להגדיל את יתרת הזכות.

יום אחד עלה בדעתו רעיון מבריק: הוא גילה שקיימים בעולם (ובעיקר בארץ) סופרים רבים שאינם מפורסמים, שלא הוציאו מעולם ספרים משלהם, אבל הם מרוויחים יפה. לא היה מדובר בסתם סופרים, אלא בסופרי סת"ם. ספיר חישב ומצא שהוא יכול לעבוד כסופר סת"ם בזמנו הפנוי ולהגדיל את הכנסתו בצורה משמעותית.

אמנם לא היה לו זמן פנוי, אבל הוא הניח שהוא יכול לפנות קצת מזמן הקנאה בסופרים אחרים (לפחות אלה שאינם סופרי סת"ם) ולצמצם את הזמן שהוא הקדיש לכתיבת ביקורות נוקבות וכך למצוא זמן לכתיבת סת"ם.

ספיר התחיל מיד לחפש קורס לסופרי סת"ם. הוא נדהם לגלות שיש הרבה כאלה וגם ששכר הלימוד בקורסים אינו צנוע כלל. בסופו של דבר הוא נרשם לקורס והתחיל בלימודים עם מוטיבציה גבוהה שהלכה וירדה ככל שהסתבר לו שהוא צריך לדקדק בקוצו של יוד – דבר שהוא מעולם לא אהב לעשות.

אחרי כמה שיעורים הוא פרש מהקורס בהסכמה הדדית עם המורה, כך שהוא אפילו הצליח לקבל החזר (חלקי) של שכר הלימוד.

ספיר חזר לחיפוש דרכו המקצועית. רעיונות עלו וירדו בקצב מסחרר. ספיר ידע שהוא חייב לשפר את מצבו בהקדם, אבל כדי להתמקד מעט הוא החליט לחפש הכנסה נוספת רק מתחום הספרות. הוא הרי היה מומחה לספרות ובתחום זה היה לו יתרון כמעט על כל אדם (פרט לסופרים ולסופרי סת"ם).

יום אחד, בזמן שהוא הסתכל במראה, הוא חשב פתאום על רעיון מדהים. כדרכם של רעיונות מדהימים, רעיון זה התחיל ממחשבה פשוטה: המבט במראה גרם לו לחשוב על כך שהוא צריך כבר להסתפר. הצורך בתספורת גרם לו לחשוב על כך שזוהי עוד הוצאה שתכביד על חשבון הבנק שלו. מכאן הדרך הייתה פשוטה וברורה: תוך חודשים ספורים, ספיר הפך מספר מתלמד לספר מומחה ומנוסה ופתח מספרה משלו. הוא זנח את ההוראה במכללה, את ביקורת הספרות, את הקנאה בסופרים אחרים ואפילו את הכתיבה. הוא התרכז סוף סוף רק בספרות והפך לאחד הספרים המצליחים ביותר בארץ.

 

מוסר השכל: לא סתם אנחנו עם הספר

 

שבת שלום!

 

והרשומה המומלצת היא – מה מסתתר בשירי הילדים? – בבלוג של דני קרמן