רשומה זאת היא המשך לחלק החמישי של הטיול.
היום השישי של הטיול שלנו באמסטרדם היה יחסית רגוע, למרות שגם בו הלכנו לא מעט. מזג האוויר היה סגרירי במונחים ישראלים – קריר יחסית עם גשם מפעם לפעם.
את היום התחלנו בשוק אלברט קאופ. השוק מכיל הרבה מאוד חנויות מזכרות וגם חנויות בגדים. ניצלנו אותו לקניית מתנות לאנשים שאנו חפצים ביקרם.
בדרך לשוק ראינו עוד בית סירה עם גינה יותר מרשימה מהקודמת שראינו:
בשוק פגשנו גם מסעדה לאוכל מזרח-תיכוני (בה לא אכלנו) עם שם הולם:
ובנוסף פגשנו בשוק, לראשונה בטיול הזה, זרזירים. אני אוהב את הציפור הזאת:
מהשוק הלכנו לפארק וונדל – Vondelpark. אפשר לומר (ואלי לטעות) שזוהי המקבילה האמסטרדמית לסנטראל פארק בניו יורק או לפארק הירקון בתל אביב.
לצערנו, בגלל מזג האוויר לא טיילנו הרבה בפארק היפה הזה. גשם די חזק שהתחיל קצת אחרי שהגענו, יחד עם הקור, גרמו לנו להסתלק משם די מהר.
אבל לפני שהסתלקנו הספקנו לראות מגוון עופות מים כולל שחפים וברווזים שונים ולא מעט פטריות:
ואת הפסל של וונדל, שעל שמו הפארק – שהיה מחזאי, סופר ומשורר:
מהפארק הלכנו לאכול ארוחת צהרים במסעדה הולנדית מסורתית. החלטנו שאחרי שישה ימים בהולנד אפשר גם לאכול משהו מקומי (שאינו צ'יפס או פנקייק). עוד בארץ עננת מצאה המלצה על מסעדה בשם the Pantry. לא הייתי בטוח למה לצפות, אבל ראיתי שיש בתפריט לפחות מנה טבעונית אחת, אז כמובן שהסכמתי לאכול שם.
המנה הטבעונית הסתברה כשלושה כדורי פירה תפו"א עם ירקות. נשמע לא משהו, אבל היה טעים מאוד. לצד הפירה קיבלתי שני רטבים מעניינים – חרדל ורסק תפוחי עץ (!). יחד עם בירה הולנדית טובה זאת הייתה ארוחה מצוינת לטעמי. באופן יוצא דופן צילמתי את המנה לפני שחיסלתי אותה:
לקינוח הלכנו לקונדיטוריה-שוקולטרייה מומלצת בשם פומפדור. לצערי שם נזכרתי שאני טבעוני ולא אכלתי כלום, אבל שאר המשפחה מאוד נהנתה מעוגות מצוינות.
לסיום היום הלכנו למקום הרציני ביותר בטיול שלנו – בית אנה פרנק. למוזיאון צריך להזמין כרטיסים מראש (ורצוי לפחות כמה שבועות מראש). הכרטיסים שלנו היו לשעה שש באותו יום.
חשבתי שמכיוון שאני מכיר טוב את הסיפור הטרגי של אנה פרנק, קראתי את היומן המלא וראיתי כמה תכניות עליה ועל משפחתה , הסיור יהיה לי די קל. אבל טעיתי. היה לי מאוד קשה לראות את הבית ולשמוע את הסיפור. כשעברנו מהבית הקדמי למסתור עצמו הרגשתי שהלב שלי יורד למכנסיים… בעצם אני לא בטוח איך לתאר את ההרגשה. היא כללה עצב ופחד.
בבית אנה פרנק אסור לצלם, אבל צילמתי פסל שלה שנמצא לא רחוק מהבית:
בסוף היום עוד הספקנו לאכול במסעדה איטלקית שבאופן מפתיע כל הצוות שלה היה ערבי. האוכל היה בסדר.
נשאר לנו עוד יום אחד לחופשה – המשך יבוא.
והרשומה המומלצת היא – בעלי כנף הולנדיים – בבלוג של עננת
היו לכם הרבה חוויות.
ובית אנה פרנק מעניין.
יום נפלא
תודה רבה ויום נפלא גם לך 🙂
ובכן, ראשית – גינה מרשימה בהחלט, אבל לא הצלחתי להבין את בית הסירה. האם גובהו מאפשר לאדם ממוצע לעמוד בפנים? או שמא חלק גדול ממנה נמצא מתחת לפני המים?
דבר שני – האם שמת לב לפסלים האחרים, בבסיס של הפסל של וונדל? נדמה שהשמאלי מחזיק ראש בידו השמאלית…
ולגבי בית אנה פראנק, עד כמה שחשוב שכולם יבקרו שם, אני לא משוכנעת שהייתי עומדת בזה בעצמי. כל הכבוד לכם.
לא ביקרתי בבית סירה (פרט למקלט חתולים בסירה – עליו אספר ברשומה הבאה). להבנתי לפחות ברובם אדם ממוצע יכול לעמוד זקוף – אבל אולי לא בכולם…
כשהייתי שם שמתי לב לפסלים אבל כבר שכחתי… נראה לי שהשמאלי מחזיק מסיכה המייצגת תיאטרון בגלל שוונדל היה גם מחזאי.
תודה רבה והמשך שבוע נעים לך
אתם נהנתם לטייל ואני נהנתי לקרוא את הרשימה בצרןף התמונות.
תודה על השיתוף
תודה רבה לך והמשך שבוע נעים 🙂
הפארק נראה מקסים, חבל שלא יכולתם לבלות בו יותר, ימ"ש מזג האויר.
לגבי בית אנה פרנק – הייתי באמסטרדם לפני כ-20, עם העבודה (נופש כמו פעם) ועברנו ליד בית אנה פרנק, אבל היה תור ארוך, אז לא ביקרנו בו. בניגוד לכל מיני מקומות עם תורים, שאני יכולה להגיד עליהם – כשאני הייתי שם לא היה תור, אני לא יכולה להגיד אותו הדבר על המקום הזה. וזה טוב, כי זה אומר שאנשים רוצים לבוא ולראות, ומכירים את הסיפור והוא לא נשכח.
באמת חבל שלא היינו בו יותר זמן… לפחות בשמורה מזג האוויר היה מצוין 🙂
לבית אנה פרנק בימינו חייבים לקנות כרטיסים מראש – אי אפשר רק לעבור שם ולהחליט להכנס כי אין תור…
ואת צודקת.
תודה והמשך שבוע נעים 🙂
אמסטרדם, ובכלל כל האזור, מקסימה!
האמת היא שממויזאון אנה פראנק לא התלהבתי בכלל. הוא בסדר, אבל לא משתווה להרבה מאוד מוזיאונים בעיר. אם כבר הצגת השואה, יותר התרשמתי מבית הכנסת הפורטוגזי, שמציג הכל באופן יותר עמוק ופחות תיירותי. גם במוזיאון ההיסטוריה של אמסטרדם ישנו אגף שלם שמוקדש כולו לקהילה היהודית של העיר, על ההיסטוריה שלה.
מבחינת האוכל, אני מקווה שיצא לכם לטעום את ממתקי הסינטרקלאס (Sinterklaassnoepjes) 🙂
מחכה לעדכון על יום החופשה האחרון
אמסטרדם באמת מקסימה.
בבית הכנסת הפורטוגזי לא היינו. גם לא במוזיואן של אמסטרדם. אולי פספוס רציני שלנו…
פעם ראשונה שאני שומע על Sinterklaassnoepjes! כנראה שלא טעמנו וזה עוד פספוס 😦
תודה לך והמשך שבוע נעים!
נהניתי מזוויות המבט המשלימות במלל ותמונה של עננת (בבלוגה) ושלך כאן באמסטרדם.
תודה רבה לך על הקריאה גם פה וגם שם 🙂
המשך שבוע נעים!
ואו. נקרא מאוד מעניין. במיוחד הפארק, והמנה הטבעונית במסעדה. ובית אנה פרנק. יום טיול מאוד מעניין. ! 🙂
דווקא היה היום החלש ביותר בטיול לדעתי… פרט לבית אנה פרנק שהיה מאוד מרגש
תודה
איזה כיף לקראו את מסע הטיול שלך
הכדורי תפ"א ניראים בהחלט טעימים… וכמובן לא מקום שהייתי אוכלת בו.. אבל נירא טוב
ותיארת ממחיש מאד את הבית של אנה פרנק. אי אפשר להבין עד שחיים את זה
המשך יום מקסים
יעל
תודה רבה על התגובה. כיף לכתוב כשמקבלים תגובות כאלה 🙂
המשך יום מקסים גם לך!
נראה שהיה לכם יום מעניין למרות הגשם בפארק.. יופי של פטריות
הגשם קצת קלקל…
תודה על התגובה!