תחזית מזג האוויר (סיפור לשבת)

שגיא (שם בדוי) הקפיד כל בוקר לבדוק את התחזית. הוא רצה לדעת מה הוא אמור ללבוש היום, האם הוא צריך לקחת מטריה, או אולי כובע נגד שמש.
למזלו של שגיא הוא גר במדינת ישראל בה התחזיות מדויקות רוב ימי השנה: בין מאי לאוקטובר התחזית הייתה שיהיה חם ולא יירד גשם, ואכן היה חם ולא ירד גשם.

ברבות השנים החליט שגיא שלמעשה בחודשי הקיץ (מאי עד אוקטובר כזכור) הוא לא חייב לבדוק את התחזית. לעיתים הוא עשה זאת מתוך הרגל, אבל רוב הזמן הוא הסתמך על ידע אישי וניסיון רב שנים ויצא מהבית בבגדים קצרים וקלים.

אבל בחודשים שלא היו לגמרי קיץ (ולרוב גם לא לגמרי חורף) הוא המשיך לבדוק את מזג האוויר בקפדנות. הבעיה הייתה שהתחזיות היו מאכזבות מאוד לעיתים. כשהוא קרא ש-"הגשם יימשך עד שעות הצהריים" כאשר שבועות לא ירד גשם או ש-"סופה גדולה מתקרבת" כאשר הכוונה לכמה טפטופים, האמון שלו באתרי התחזית נפגם קלות.

כדי להתגבר על בעיות האמון, התחיל שגיא לבדוק את התחזית במספר אמצעים שונים במקביל: הוא קרא את התחזית בשלושה אתרים שונים ובנוסף השתדל לשמוע את התחזית ברדיו.
הפערים בין התחזיות השונות לרוב לא היו משמעותיים ובממוצע הוא הצליח לצייר לעצמו תמונה של התחזית היומית, אך לעיתים הפערים בין התחזית הממוצעת לבין המציאות המטאורולוגית היו גדולים למדי.

שגיא החליט להוסיף לארסנל שלו עוד בדיקת שפיות – בנוסף לשלושת אתרי התחזית והתחזית ברדיו הוא התחיל לפתוח את החלון ולהוציא את הראש החוצה לפני שהוא קבע סופית מה יהיה מזג האוויר באותו יום.
השיטה החדשנית הזאת הוכחה כיעילה יותר מפעם: יום אחד התחזית דיברה על סופה וגשמים עזים אך השמיים היו כחולים ושגיא ויתר על המטריה ובאמת לא נרטב. ביום אחר התחזית דווקא הייתה ליום בהיר וחמים עם טמפרטורות גבוהות מן הממוצע לעונה, אבל כששגיא הוציא את ראשו מהחלון הוא הרגיש מספר טיפות כבדות צונחות על ראשו. השמיים היו מעוננים מאוד והוא החליט לקחת איתו מטריה – על כך הוא לא התחרט (כי הוא לא איבד אותה).

 

הפתרון החדש עבד יפה במשך כמה שבועות, אבל אז נאלץ שגיא להתמודד עם בעיה חדשה: הימים התקצרו ושעת הבוקר הקבועה בה שגיא נהג לקום הפכה לחשוכה וקרירה. מזג האוויר במשך היום לא בהכרח תאם למזג האוויר שהורגש דרך החלון הפתוח בשעת הבוקר המוקדמת.  לאחר כמה ימים עם שגיאות קריטיות בנושאי מזג האוויר, החליט שגיא לעשות מעשה: הוא התאים את סדר היום שלו לאורך היום ודחה את שעת הקימה והיציאה שלו מהבית לאחר הזריחה.

התחזיות חזרו לאחוזי דיוק גדולים יותר, אבל גם הפקקים בדרך לעבודה הפכו לגדולים יותר ושגיא לא כל כך נהנה מהשינוי. הוא החליט לדחות את שעת היציאה מהבית לא רק לאחר הזריחה אלא גם לאחר הפקקים. כתוצאה מכך יום העבודה שלו התקצר משמעותית והוא היה די מרוצה, אבל המנהלים שלו היו פחות מרוצים.

לאחר כמה שיחות הבהרה ונזיפה עם המנהלים, החליטו שני הצדדים על תכנית חדשה לשיפור הדיוק בתחזית: שגיא יישאר בבית עד מאי ורק אז יחזור לעבודה בכוחות מחודשים (ובבגדים קלים).

 

מוסר השכל: לנסוע לעבודה בחורף זה לא רעיון מוצלח. גם בקיץ.

 

שבת שלום!

 

והרשומה המומלצת היא – פסטיבל-ברבורים-עם-אווזים-וברווזים – בבלוג של Pappa Quail