סיפור חכמות לשבת של חנוכה

מעשה ברבנית רחל והרבנית שרה והרבנית רבקה והרבנית חסיה והרבנית כרוביה והרבנית מושית והרבנית רינה שהיו מסובות בדירת חברים בבני ברק לאחר הדלקת נרות ובליסת סופגניות ועסקו בהשוואת איכות הסופגניות שלהן לסופגניות חברותיהן.

אמרה הרבנית רחל: "עם כל הכבוד לסופגניות שלכן (ויש כבוד) ועם כל הצער שאין הנחתום מעיד על עיסתו, אני מרגישה צורך לציין כי הסופגניות שלי הצליחו השנה"

הסכימה איתה הרבנית שרה והוסיפה: "אין לי ספק כי הסופגניות שלך היו בין הסופגניות המובילות שטעמנו הערב ונפלו רק במעט מהסופגניות שלי!"

נעלבה הרבנית רחל קמעא והחלה לכחכח בגרונה בחיפוש אחר תשובה ניצחת, אבל לפני שפתחה את פיה קפצה הרבנית רבקה ואמרה: "אכן אהבתי מאוד את הסופגניות שלך חברתי שרה וגם שלך חברתי רחל ואינני יכולה לומר איזו מהן הייתה טובה יותר. מצד אחד, המרקם של הסופגניות של שרה היה כמעט מושלם כמו אלה שלי. מצד שני המילוי בסופגניות של רחל היה בטעם גן עדן – כמעט כמו המילוי של הסופגניות שלי!"

שאלה לה הרבנית חסיה: "האם את טוענת כי המילוי של סופגניותיך הינו בטעם גן עדן? אם אינני טועה (וייתכן שאני טועה כי אכלתי היום לא מעט סופגניות) הוא היה בטעם פיסטוק!"

ענתה הרבנית רבקה: "הכנתי סופגניות במגוון מילויים – פיסטוק, משמש, וודקה, ריבת חלב ולקס! וכולם היו מצוינים!"

שיהקה הרבנית כרוביה ואמרה: "שלך היו עם הוודקה? באמת הן היו טעימות מאוד! כמעט כמו אלה עם הוויסקי! מי הכינה את אלה עם הוויסקי?"

דממה נפלה בחדר. דממה שהופרה רק ע"י שיהוקיה של הרבנית כרוביה. אחרי כחמישה שיהוקים אמרה הרבנית רינה: "לא נראה לי שהיו סופגניות עם וויסקי… אני הכנתי עם קרם אבוקדו, רוטב צ'ימיצ'ורי וריבת תפוזים"

הסכימה איתה הרבנית מושית והוסיפה: "גם אני לא טעמתי סופגניות עם וויסקי. הכנתי סופגניות עם חלבה, מוס שוקולד (מריר) וטופו. (כולן היו מוצלחות מאוד)"

שאלה הרבנית רחל: "איך זה שאף אחת מאיתנו לא הכינה סופגניות עם ריבת תות? אני לא זוכרת חנוכה בו לא אכלתי סופגניה עם ריבת תות!"

אמרה הרבנית כרוביה: "אני הכנתי סופגניות עם ריבת תות! רק שהתות היה תות עץ. עם הרבה וויסקי. היה לכן טעים?"

ענתה לה הרבנית שרה:"מצטערת… נראה לי שלא הספקתי לטעום משלך. אחרי שאכלתי את הסופגניה עם הסרדינים, את זאת עם  קרם האננס ואת סופגנית האניס בציפוי עלי נענע הרגשתי שאינני יכולה לאכול אפילו עוד סופגניה אחת. אבל כעת התפנה אצלי קצת מקום – אולי אפשר לטעום מסופגניותיך?"

שמחה הרבנית כרוביה והחלה לחפש אחר סופגניותיה אך הסתבר כי היא כבר אכלה את כולן.

שאלה הרבנית חסיה: "באמת, למה אף אחת מאיתנו לא הכינה סופגניות במילוי ריבת תות? האם כבר שכחנו את טעמו של מילוי פשוט אך קלאסי זה המזכיר את ילדותנו הפשוטה בה היו אימהותנו מספגנות סופגניות במו ידיהן, מזריקות לתוכן את ריבת התות (הזולה ביותר שמצאו) ובוזקות מעליהן אבקת סוכר? מה היה רע באותם ימים תמימים בהם לא נאלצנו לקנות את הסופגניות בקונדיטוריות ידועות שם ולבחור טעמים על פי שיגיונות השף?"

הסתכלו הרבניות זו על זו (פרט לרבנית כרוביה שהסתכלה על דמויותיה במראה) ושתקו במבוכה. לאחר שתיקה של כמה דקות שאלה הרבנית מושית בהיסוס: "אז מה את מנסה לומר כבוד הרבנית חסיה? האם גם את קנית את הסופגניות בקונדיטוריה?"

מיד פרצו כל הרבניות בוידוי מרגש במסגרתו סיפרה כל אחת באיזה קונדיטוריה נקנו סופגניותיה.

לאחר הוידוי הוקל לרבניות והן יכלו סוף סוף להפסיק להתהדר בכישורי הספגון שלהן ולדון בנושאים אחרים.

אמרההרבנית רחל: "עם כל הכבוד לסופגניות שלכן (ויש כבוד) ועם כל הצער שאין הקונה מעיד על ארנקו, אני מרגישה צורך לציין כי הסופגניות שלי היו היקרות ביותר השנה"

מוסר השכל:  סופ(גניה) במחשבה (על המילוי) תחילה

שבת שלום וחג אורים שמח!

והרשומה המומלצת היא – הפטריות במסלול סביב אגם בייקל – בבלוג של צלמת טבע