חוטב העצים – סיפור (ושיר) לשבת

האמת היא שלא רציתי לכתוב סיפור לשבת. לא רציתי לכתוב בלוג שיכיל סיפורים ושירים.

גם לא רציתי לעבוד במחשבים… זה מקצוע כל כך משרדי.

רציתי לעסוק במקצוע גברי אמיתי. לעבוד בעבודה פיזית מאומצת בחיק הטבע.

כן, רציתי להיות חוטב עצים. חוטב עצים בקנדה. לקפוץ מעץ לעץ בזמן שהם צפים בנהרות של קולומביה הבריטית.  עצים כמו הסקויה, ארזית, אשוח ועוד עצים גבוהים וחסונים שלא רואים כמותם בארץ שלנו.

להריח את הריח הנפלא של קורות עץ טריות, לשמוע את הרעש של עצים נכרתים!

ועם הנערה הנהדרת שלי לצדי, היינו פשוט שרים, שרים, שרים!

מה היינו שרים? כמובן את שירו המפורסם של חוטב העצים:

אני חוטב עצים ואני ממש בסדר

אני ישן כל הלילה ועובד כל היום

(בקולומביה הבריטית מדברים אנגלית ואז זה מתחרז!)

 

אני מתאר לעצמי שתהיה שם גם מקהלה של המשטרה הקנדית המלכותית הרכובה שתשיר יחד אתי ועם נערתי. הם יחזרו על המילים שאנחנו נשיר, אבל בשינוי קל:

הוא חוטב עצים והוא ממש בסדר

הוא ישן כל הלילה ועובד כל היום

(גם הם ישירו באנגלית)

 

ואז אמשיך בשיר:

אני כורת עצים,

אוכל ארוחת צהרים

ואפילו הולך לשירותים

בימי רביעי אני עושה קניות

ואוכל לחמניות עם חמאה בשעת התה

(כן, אני יודע שלאכול ארוחת צהרים, ללכת לשירותים, לעשות קניות ולאכול לחמניות זה לא מאוד גברי, אבל אלה פעולות שכולנו חייבים לעשות מפעם לפעם)

אני כורת עצים

אני קופץ ומדלג

אני אוהב לייבש פרחי בר

אני לובש בגדי נשים

ויוצא לסיבוב בפאבים

 

(אם תהיתם לגבי הבית הזה, אני יכול להרגיע אתכם מיד: אני מייבש רק פרחי בר לא מוגנים. וחוץ מזה ייבוש פרחי בר – לא מוגנים – זה תחביב לגיטמי ביותר לגברים גבריים. בוודאי יותר מאיסוף בולים)

 

אני כורת עצים

אני נועל נעלי עקב

ולובש בירית וחזייה

הלוואי שהייתי נערה חמודה

כמו אבי היקר!

 

(לא, זה לא בלתי מתקבל על הדעת! רבים מחוטבי העצים שאני מכיר אישית – למעלה מחצי מהם – לובשים בגדי נשים)

 

מוסר השכל: אין כמו מונטי פייטון

שבת שלום!

תודה למונטי פייטון ובמיוחד לטרי ג'ונס ומייקל פאלין שכתבו את השיר.

את הרשומה כתבתי לזכרו של טרי ג'ונס שנפטר ב-21.1.2020.

יהי זכרו מצחיק!

 

אפשר לשמוע ולראות את השיר כאן

 

והרשומה המומלצת היא –  סוחר האסירים – בבלוג של נדב

 

16 תגובות על ״חוטב העצים – סיפור (ושיר) לשבת״

  1. טוב מתארת לעצמי שלא באמת רצית להיות חוטב עצים אלא פוסט לזכרו של….
    ולגבי ההתחלה שלך, לא רצית להיות איש משרדי… כמה מוכר לי. בשלב כזה של החיים שדי נמאס לי לשבת כל היום מול המסך ולעשות משהו שאני כבר מזמן לא אוהבת.
    החלטת ששנת ה50 שלי תיהיה השנה שמשנה משהו בחיי
    כבר התחלתי להשקיע בזה הון (הון ממש בכסף) ומקווה שאצליח בתחום החדש

    ובנתיים
    שבת שלום
    יעל

    1. איכשהו עלית עליי 🙂 אמנם הייתי שמח לשבת במשרד פחות, אבל ודאי לא לכרות עצים.
      וכנראה אני אמשיך לעבוד במשרד עד הפנסיה…
      איחולי הצלחה לך – מכל הלב!

      תודה וסוף שבוע נעים 🙂

  2. טוב, כתבתי אתמול תגובה והיום היא איינה((
    איזה מזל שאתה לא חוטב עצים – הכול שלהם בעת נפילתם ולראות עץ כרות זה ממש לא נעים! אבל לעומת זאת מונטי פייטון – תמיד נעים.
    שבוע טוב

    1. מוזר שהתגובה נעלמה… תודה שחזרת להגיב שוב.
      אני מסכים עם האבחנות שלך לגבי מה נעים ומה לא נעים בהקשר הרשומה 🙂

      שבוע נעים!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s