אהבה בימי קורונה – סיפור לשבת ולוולנטיין דיי

שבועות רבים לפני החג הקדוש וולנטיין דיי (על שם האדמו"ר הקדוש וולנטיין זצוק"ל זיע"א), חיפש עונג (שם בדוי) דרכים חדשות ומקוריות להפתיע את אהובתו אהובה (שם בדוי גם כן) ולבטא את גודל אהבתו רבת השנים אליה.

עונג הקפיד כבר שנים רבות לקנות לאהובתו מתנות בכל וולנטיין דיי ובכל ט"ו באב. הוא לא רצה שיהיה לאהובה ספק – אפילו הקטן ביותר – באהבתו אליה והוא היה משוכנע שאם חלילה לא יקנה מתנה ליום האהבה (העברי והלועזי) או ליום ההולדת או ליום הנישואים אהובה תחשוד שהוא כבר לא אוהב אותה.

(יכול להיות שאתם קצת לועגים כעת לעונג – כמוני – אבל היו לו נסיבות מקלות: כל אמצעי התקשורת שידרו לו מסרים מפורשים ומרומזים על כך שגברים שלא קונים מתנות לבנות זוגם לא באמת אוהבים אותן).

בשנים הראשונות הסתפק עונג במתנות פשוטות יחסית, ורד עטוף בצלופן, לב משוקולד או יציאה למסעדה קצת יותר מפוארת מהרגיל. זה התאים מאוד לימים בהם עונג ואהובה היו צעירים ועניים.

אבל עם חלוף השנים וההשמנה של עונג, אהובה וחשבון הבנק שלהם, עונג הרגיש צורך לשדרג את המתנות. הוא תמיד היה צריך להתעלות על המתנות של השנה שעברה ולהיות גם מקורי יותר.

בהתחלה זה היה קל יחסית. זר פרחים במקום פרח בודד (והזר כמובן תמיד יכול לגדול יותר – בנפח ובמחיר), בונבוניירה (בצורת לב) במקום שוקולד בצורת לב  ומסעדה יוקרתית במיוחד במקום סתם מסעדה. שדרוגים אלה ענו על הצורך בהוצאת סכום גבוה יותר, אבל קצת פחות על הצורך במקוריות. עונג ציין לעצמו בצער שאהובה כלל לא הופתעה כשהעניק לה זר פרחים גדול ובונבוניירה ענקית (בצורת לב) במסעדה היוקרתית ביותר בישראל (אליה הוא נאלץ להזמין מקומות חודש מראש).

לכן הוא התחיל לקנות מתנות יותר ויותר מקוריות שכללו מחוות רומנטיות יקרות ערך כמו רכיבה על סוסים על החוף בשקיעה, טיול בכדור פורח עם הזריחה, שיט בגונדולה בצהרי היום (כמובן כחלק מטיול לוונציה) ונשיקה בחצות הלילה על ההר הגבוה ביותר במזרח ארצות הברית.

הבעיה הייתה כמובן שבכל אירוע הוא הרגיש צורך להתעלות על האירוע הקודם. זה לא היה קל.

לאחר ט"ו באב של שנת תשע"ט (אותו אהובה ועונג בילו על הר געש בניו זילנד) עלה בדעתו של עונג רעיון מעולה לוולנטיין דיי הקרב ובא עלינו לטובה: שייט תענוגות! מה יכול להיות יותר רומנטי משייט רומנטי בספינה מפוארת?  כמובן שייט רומנטי בספינה מפוארת לחופי יפן.

עונג מיהר לרכוש כרטיסים ולקראת החג הקדוש (למעשה כמה שבועות קודם כי היה מדובר בחופשה ארוכה) הוא הפתיע את אהובה במחווה הרומנטית המדהימה.

עונג ואהובה נהנו מאוד בחופשה עד היום בו (כצפוי לכל מי שקרא את הכותרת) התגלה כי אחד הנוסעים בספינה חלה בקורונה. כל הנוסעים הוכנסו להסגר ועונג ואהובה נאלצו להיות יחד בחדר 24 שעות ביממה, ללא כל הסחות דעת, לראשונה בעצם מאז שנפגשו.

המצב המוזר הוליד שיחות רבות (ופה ושם גם שתיקות ארוכות). בניגוד למה שחושבים חלק מהקוראים זה לא הסתיים בגירושים, אבל עונג הופתע לגלות שאהובה מאסה מזמן בכל ההפתעות והמתנות וגם בנזק שהן עושות לחשבון הבנק המשותף שלהם.
לאחר שההסגר הוסר חזרו עונג ואהובה לחייהם הרגילים ובט"ו באב תש"פ הסתפק עונג (בחרדות קשות ובייסורי מצפון) בוורד בודד ובשוקולד בצורת לב.

מוסר השכל: אהבה לא נקנית בכסף

שבת שלום וולנטיין דיי שמח!

 

הבהרה: אני לא חושב שאפשר לצחוק על קורונה או על אהבה. אבל אני ממש נגד הציווי של קניית מתנות בימים קבועים מראש כדי להביע אהבה.

 

והרשומה המומלצת היא –

A Long Day's Work and Reward: Glen Aulin to McCabe Lake – בבלוג של Mamma Quail

 

32 תגובות על ״אהבה בימי קורונה – סיפור לשבת ולוולנטיין דיי״

  1. האוהב אהובתו שולח אותה לקליפורניה לראות את הפריחה בהרים … והאוהבת אהובה מזמינה אותו לבוא איתה להעפיל על אותם ההרים!

  2. כבר אמרו את זה מזמן, בהרבה דרכים (אפילו הביטלס), ועדיין חלק מהעולם מסרב לשמוע בכלל, לא כל שכן להקשיב…
    לכן תמיד שווה להגיד את זה שוב. אכן, אהבה לא קונים. מסכימה איתך לחלוטין.
    סופ"ש נעים 🙂

  3. אתחיל בהתחלה ואסיים בסוף. הבחירה בשמות יפהפיה ומדויקת להחריד. שהרי רק עונג מענג בעוד אהובה נשארת אהובה על ידו אך חסרת פעילות או משמעות למעט היותה "אהובה". אמנם הטריד אותי שעונג, כשאר הזכרים בטבע עסוק בריצוי אהובה, כשאר הנקבות בטבע, אבל שמתי לב, שאצל אריות, אחרי שהוא עינג הוא לא עושה כלום ולהקת נשותיו דואגת למזונו ולצאצאיו.
    מצא חן בעיניי הזיהוי בין השמנה לבין שיפור המצב הכלכלי. בדר"כ בעלי ממון בימינו מתאמצים מאוד לא להנות מאוכל, ואם כן הם סובלים שעות ארוכות של פעילות גופנית כדי "לשרוף" את עינוגי המזון. [ איזה סתומים, הרומאים מזמן לימדו מאותנו איך לאכל ולא להשמין לעולם].
    אצמם, עונג ואהובה האמיתיים [לכאורה] חגגו לפי העיתונות יום נישואין מחודש [ 43 שנים ] על ספינת הכתר מול יפן, אבל המסקנה שהגיעו אליה אהובה ובעקבותיה עונג [ לטעמי שניהם גם התחילו תהליך הרזיה משותף וניתוח הסרת עודפי עור ] הינה הכי הכי מדויקת בעולם.
    אם כי –
    מעולם ב – 37 שנות חיינו המשותפים חגגנו "ולנטיין" או "ט"ו באב". כל פעם כשחטפתי התקף אהבה הבאתי משהו קטן, ואחר כך סערנו זה על זה ולנצח מנגנים זה את זו.
    סיפור מקסים.

    1. תודה על התגובה המפורטת והמסודרת. ניתחת את הסיפור הקצרצר הזה הרבה יותר טוב ממה שאני יכולתי 🙂
      את עונג ואהובה "האמתיים" לא באמת הכרתי.
      גם אני וזוגתי מזה 30 שנה (בלבד) לא חגגנו את יום האהבה או את וולנטיין, אבל פעם אחת כשגרנו בארה"ב היא הכינה לי פרוסת לחם עם ריבה חתוך בצורת לב בוולנטיין דיי 🙂

      סוף שוב נעים!

      1. אוי, איך אני אוהב את האירוניה המזוקקת שלך. אתה ממש "היפוך" רטורי שלי. בעוד אני מעין אלאזון [ הגיבור המתרברב, כנאמר ] אתה הגיבור ה"איירון" [ השקט, האירוני ]. כיף לקרוא אותך ואת המשובים המקסימים שלך.

  4. כאשר הטיקונים משחקים בקורונה כדי למלא כיסים,
    עדיפה האהבה בבית,
    את זה לא רוכשים בכסף.
    סוף שבוע נעים עם שלל צילומים של פריחה ולבלוב.

  5. אהבתי שזה לא נגמר בגירושין, אלא דווקא בתובנות ושדרוג של מערכת היחסים. אמרו את זה קודם, לפני, לא משנה, אבל זוגיות טובה מסתכמת בסופו של דבר בשלושה דברים: תקשורת, תקשורת ושוב תקשורת.

  6. אני לא אוהבת מתנות או שקונים לי מתנות ועוד יותר מתקשה לקנות לאחרים. כל הימים הפיקטיביים האלה להגדיל את הצריכה מעצבן אותי מאד. מזל שיום אהבה יש רק יום בשנה (לישראלים הצליחו לדחוף 2 כי הרי אנחנו חייבים לקחת את החגים של כל העמים)

    ולגבי הקורונה, איזו טעות זו הייתי לתת לאנשים להישאר בהסגר באוניה.

    שיהיה לנו שבוע שקט וטוב,
    יעל

    1. שונאת מתנות תחיה 🙂
      אני לא קונה מתנות ב"ימי האהבה" הפיקטיביים האלה.
      לגבי הקורונה, כנראה שאת צודקת.

      תודה ושבוע שקט וטוב גם לך 🙂

      1. סיפור אופטימי עם תובנות אמיתיות…
        אהבה לא קונים בכסף, והתקשורת הטובה היא החשובה ביותר ובונה את הקשר לאורך זמן.
        בנוסף לסיפור, אהבתי את תשובתך באחת התגובות לגבי פרוסת לחם עם ריבה בצורת לב… זו תשומת הלב האמיתית, שזורה בדברים הקטנים 🙂

  7. ממש מסכימה למסקנה שלך. מתנות קונים כשבא ולא כשיש תאריכים מוכתבים על ידי לוחות שנה כאלה ואחרים (אההה… חוץ מיומולדת))))

  8. ביום שישי, חג הוולנטיין, העיר הייתה מוצפת גברים עם זרי פרחים שמיהרו כדי שחס וחלילה לא יואשמו בחוסר אהבה. נראה לי קצת פתטי…

    1. אני לא נפלתי בפח הזה למרות שאני חייב להודות שכשעברתי ליד חנות פרחים לרגע שקלתי בכל זאת לקנות…
      תודה והמשך שבוע נעים!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s