היה היה בית ספר – סיפור לשבת

"אמא" – שאלה טלי (שם בדוי) את אמה – "למה קוראים לבית ספר בית ספר?"
אמא של טלי (ששמה הבדוי היה טליה, אבל כולם קראו לה פשוט 'אמא של טלי') לא ידעה מה לענות. מאיפה השאלה הזאת הגיעה כעת???

"את יודעת מה זה בית, טלי" –התחילה אמא לענות – "ואת בטח יודעת מה זה ספר. אז…"
טלי קטעה את אמא ואמרה – "בית זה קל! בית זה המקום שבו אנחנו גרים. ספר זה קצת יותר קשה, אבל אני חושבת שלמדתי על זה…"
אמא הסתכלה על טלי שהייתה שקועה במחשבות עמוקות. אחרי שניות ארוכות שנדמו כדקות טלי חייכה ואמרה: "ספר זה כמו סיפור! למדתי בהיסטוריה שפעם הסיפורים היו משהו שאפשר ממש להחזיק ביד ולזה קראו ספרים!"

להמשיך לקרוא היה היה בית ספר – סיפור לשבת

הסיפור (לשבת) על האיש שרצה להיות מיליונר

הקדמה קצרה:
בשל המצב הכללי ובגלל שנראה שגם שאריות הבלוג הותיק שלי בתפוז נפלו קורבן לתחזוקה הלא קיימת שלהם, אני מפרסם סיפור שפורסם במקור לפני כמעט עשר שנים. גם אני לא זכרתי אותו, והוא נראה לי עדיין רלוונטי (או בכל אופן יהיה רלוונטי לאחר סיום משבר הקורונה, בתנאי שהאסטרואיד לא יפגע בנו בינתיים. מה עם האסטרואיד הזה?  כבר כמה ימים לא שמעתי עליו).

בלי הקדמות נוספות, הנה הסיפור המקורי:
מולי (שם בדוי) תמיד רצה להיות…

להמשיך לקרוא הסיפור (לשבת) על האיש שרצה להיות מיליונר

יום הולדת שנה לקהילת פרפרים

היום-  17.3.20 – קהילת פרפרים חוגגת שנה להיווסדה. מזל טוב!

מהי קהילת פרפרים?

אתחיל בקצת היסטוריה. לא של הקהילה – כי את ההיסטוריה שלה אני לא מכיר כל כך טוב – אלא בהיסטוריה של הבלוג שלי.

את הבלוג שלי פתחתי במקור באתר תפוזלפני יותר מעשר שנים. אחד הדברים שאהבתי באתר תפוז היה עצם קיום קהילת בלוגרים. באתר קיים דף ראשי המציג (בין היתר) את הרשומות החדשות שהתפרסמו ופורום יעודי לפרסום הרשומות. קיים גם "עורך" בתפוז המפרסם באופן בולט רשומות ראויות לציון לדעתו.

להמשיך לקרוא יום הולדת שנה לקהילת פרפרים

פעם הייתי בתימן – סיפור ושיר לשבת

פעם הייתי בתימן.

טוב, לא בדיוק בתימן. כי תימן – כידוע לכולם – היא מדינה שלא מקיימת יחסים רשמיים עם מדינת ישראל וישראלים לא יכולים לבקר שם.

אני לא בטוח שאתם יודעים, אבל אין לי דרכון זר. וגם אם היה לי, אני לא חושב שהייתי רוצה להסתכן בביקור בתימן.

אבל הייתי בהרבה מדינות אחרות. פעם (ואפילו מספר פעמים) הייתי באנגליה, בהולנד, בגרמניה, בשוויץ, אפילו בסינגפור ובדרום קוריאה.

פעם הייתי בארצות הברית!

להמשיך לקרוא פעם הייתי בתימן – סיפור ושיר לשבת

תחרות התחפושות – סיפור לשבת ולפורים

כשהודיעו בעבודה של קורן (שם בדוי) על תחרות התחפושות המסורתית הגדולה לכבוד פורים, הוא התחיל לתהות למה יתחפש.
קורן היה ידוע בעבודה בתחפושות המקוריות והמפתיעות שלו. למרות תדמיתו הרצינית והתפקיד הזוטר אך הלא כל כך חשוב שהוא מילא בארגון, קורן היה מוכן תמיד (כלומר רק בפורים) להשתטות ולהעז.  החברים של קורן נהנו להעלות השערות למה הוא יתחפש השנה ונהנו עוד יותר כמובן לראות את התחפושת ביום המסיבה והתחרות.
("חברים" זאת מילה קצת גדולה בהקשר זה. אולי הייתי צריך לכתוב "עמיתים").

להמשיך לקרוא תחרות התחפושות – סיפור לשבת ולפורים