תחרות התחפושות – סיפור לשבת ולפורים

כשהודיעו בעבודה של קורן (שם בדוי) על תחרות התחפושות המסורתית הגדולה לכבוד פורים, הוא התחיל לתהות למה יתחפש.
קורן היה ידוע בעבודה בתחפושות המקוריות והמפתיעות שלו. למרות תדמיתו הרצינית והתפקיד הזוטר אך הלא כל כך חשוב שהוא מילא בארגון, קורן היה מוכן תמיד (כלומר רק בפורים) להשתטות ולהעז.  החברים של קורן נהנו להעלות השערות למה הוא יתחפש השנה ונהנו עוד יותר כמובן לראות את התחפושת ביום המסיבה והתחרות.
("חברים" זאת מילה קצת גדולה בהקשר זה. אולי הייתי צריך לכתוב "עמיתים").

במהלך השנים הצליח קורן לשמח את עמיתיו לעבודה (שלא תגידו שאני לא מפיק לקחים!) בתחפושות מדהימות של (בין היתר) מתאבק סומו (עם מפלי שומן מנייר וחיתול מחיתול אמיתי), דרקון סיני (עם ראש של דרקון שקנה בצ'יינה טאון בסן-פרנסיסקו וזנב משרשראות נייר שילדיו הכינו לסוכות) וחייל בריטי ממשמר המלכה (את הכובע הוא יצר במו ידיו ממעיל פרווה ישן של אשתו – אחר כך הסתבר שהוא לא היה כל כך ישן ואשתו שלחה אותו לישון על הספה למשך שבועיים, אבל זה היה כדאי).

הבעיה היחידה (או כמעט היחידה) הייתה שאיכשהו קורן מעולם לא זכה בתחרות התחפושות של מקום העבודה. הוא אפילו לא הגיע למקום השני המכובד. עמיתיו אמרו לו פעמים רבות שהוא זה שהיה צריך לזכות והוא, מתוך נימוס, הסביר שהזוכה אכן היה ראוי לפרס. אבל בליבו הוא חשב שהפעם, לשם שינוי, העמיתים האלה דווקא צודקים.

השנה הוא החליט שנמאס לו להשקיע בתחפושות מסובכות. נראה היה לו שהזוכים בשנים הקודמות לא באמת השקיעו ביצירת התחפושת, אלא יותר השקיעו ברעיון של התחפושת. מדוע עליו לעבוד קשה על מנת שלא לזכות בפרס, אם הוא יכול רק למצוא רעיון מוצלח וכן לזכות בפרס?

קורן השקיע הרבה זמן (אבל רק זמן! לא כסף ולא מאמצים פיזיים כלשהם) במחשבה על הרעיון המקורי שיקנה לו בצדק את המקום הראשון בתחרות התחפושות.

אחרי מאמצים (מחשבתיים) מרובים הוא הגיע לרעיון המנצח: קורונה! השנה כולם מדברים על קורונה, קוראים על קורונה וחוששים מקורונה. תחפושת של קורונה בוודאי תתקבל באהדה ובשמחה ע"י השופטים בתחרות ותנצח כל קאובוי, אינדיאני או שודד ים.

כעת רק נותר להחליט כיצד להתחפש. קורן הצליח להתגבר על הפיתוי להשקיע בתחפושת שתיראה בדיוק כמו הוירוס (מתוך הידיעה הברורה שאף אחד לא יזהה אותה).
אחרי מחשבות רבות הוא יצר את התחפושת המושלמת: על ראשו הוא חבש כתר (מתחפושת נסיכת דיסני כלשהי של בתו), על פיו ואפו הוא חבש מסיכה רפואית (היה לו קצת קשה להשיג אחת כזאת אבל הוא הצליח דרך חברה של קרובת משפחה, אחות במקצועה), הוא לבש חולצה עם תמונה של בירה קורונה (שהייתה אצלו עוד מימיו באוניברסיטה) ובידו הימנית אחז בקבוק של בירה קורונה.

ברגע האחרון הוא הצמיד לגב החולצה דף נייר שעליו הוא הדפיס את ההנחיות המבלבלות של משרד הבריאות ויצא אל המסיבה והתחרות.

כשהוא נכנס לעבודה חשכו עיניו: נראה היה שמישהו התקין מצלמה נסתרת בביתו וכמעט כל העובדים גנבו ממנו את הרעיון המוצלח כל כך והתחפשו לוירוס הקורונה. זאת הייתה ממש תחפושת מדבקת! אמנם לא כולם היו מקוריים ממנו, אבל קורן ראה הרבה מאוד וריאציות על מסיכות (ללא רעשנים), בירה קורונה וכתרים.

עוד דבר מוזר שקורן שם לב אליו היה השקט ששרר במקום. הוא ציפה למוזיקה רועשת והרבה דיבורים, אבל נראה היה שכולם עומדים בשקט ובמבוכה, מסתכלים זה על זה ומצפים לתחילת המסיבה.

קורן הניח שזה בגלל שכולם התאכזבו לגלות שרבים אחרים העתיקו ממנו את הרעיון המקורי, אבל אז הגיחה מחדרה אחראית כח האדם בתחפושת עלובה במיוחד של קורונה – רק מסיכה – וקראה: "לא שמעתם? המסיבה בוטלה!  התקהלויות אסורות! כולם הביתה לבידוד!"

 

מוסר השכל: כבר יותר מקורי להתחפש לניצחון הסוחף של הליכוד בבחירות (כלשהן)

שבת שלום ופורים שמח!

 

והרשומה המומלצת היא – לצייר תפילות – בבלוג של דני קרמן

36 תגובות על ״תחרות התחפושות – סיפור לשבת ולפורים״

      1. תיאור שמשקף את המציאות בימים אלה.
        בישוב של הורי בוטלו החודש 3 אירועים גדולים, ביניהם 2 אירועי פורים. ובנוסף לכך גם ליל הסדר.

        רעיון לרשומה, המחלקה של גיא אג"ח נכנסת לבידוד, וגיא מפתח תאוריית קונספירציה, ומוצא במחלקה כתר, מטבעות קרונה ובירה קורונה.
        או ש"סוכנת אויב" מזמינה אותו לשתות בירה קורונה…

  1. האם אפשר להקיש מהסוף על ההתחלה, ואולי ללמוד מדוע לא זכה בפרס הראשון?
    אבל ובעיקר, אהבתי את המרירות המלווה את הסיפורון, כמעט צ'ארלי צ'פלין בסרטו על סרט הייצור והאדם כבורג במכונה, או מה שאוהבים בבקורת ספרות הניכור, האורבניזם וכו' וכו'

    1. אני חושב שזה מוטיב חוזר בסיפורים שלי… האדם הקטן מול אכזריות הבלוגר 🙂
      תודה וסוף שבוע נעים!

  2. אהבתי שכבר משמו של הדמות הראשית יכולתי להבין לאן הסיפור הולך
    אהבתי את כל הסתירות ששזרת בתוך הסיפור.
    עניין החברים/עמיתים הזכיר לי שכאשר בתי היתה בת 16 בערך, היא באה לבקר בעסק של בעלי, התיישבה על הבר (זה היה עסק של אירועים/חתונות וכו), ואחד העובדים של בעלי התיישב לידה. הוא הציג את עצמו ואמר אני צ', חבר של אבא שלך. בתי הסתכלה עליו בבוז קל ואמרה לו "לאבא שלי אין חברים, יש לו רק קוליגות"……….

    1. אני משתדל לבחור שמות בדויים משמעותיים 🙂 איך החבר/קולגה קיבל את התגובה של הבת? אותי זה היה משעשע…
      תודה וסוף שבוע נעים!

      1. אוהבת את הסיפורים שלך ואת הדרך שאתה בוחר לספר אותם.
        החבר/קוליגה נעלב למרות שגם צחק. זוכר לה את עד היום

    1. אצלנו ביטלו את המסיבה הגדולה שלא התכוונתי ללכת אליה אבל קיימו אירוע קטן יותר… מקווה שאצלך הכל יסתדר.
      תודה וסוף שבוע נעים 🙂

  3. זוכר את בג 2000, זה היה ליום אחד והפך את העולם למאמינים.
    כאן הייתה ידיבה מתוכננת של כמה טריליונרים שהחליטו להוציא לאויר קורונה מסוג חדש שטסה לאיטליה והתפזרה בעולם בצורת ספגטי 🙂
    תעשיה ענקית של כסף שמגלגלים על שטיפת מוח להמונים.
    שפעת עם או בלי טיפול לוקחת 7 ימים. באפריקה מתים כל יום אלפים ולאיש לא מזיז כלום
    כך אפשר למכור להמונים חיסון שאיש לא יודע מה טיבו, אקמול בוקר ולילה או צהרים לפי מה רוצים, טיפות אף ועוד מריעין בישים העיקר שיקנו.
    מסכות ממילא לא עוזרות כי הוירוסים קטנים וחודרים דרך המסכות.
    עצוב שאנחנו התחפשנו לפאונים על לוח שחמט שעושים בנו מה שרוצים.
    העיקר שיהיה לכם פורים שמח

    1. עבדתי בענייני באג 2000 שנתיים וחצי. הבאג היה אמיתי אבל הוא נופח מאוד בתקשורת.
      לגבי הקורונה, אני בינתיים רואה רק הפסדים בגללה

      תודה על התגובה, סוף שבוע נעים ופורים שמח 🙂

      1. אכן יש מפסידים כרגע אבל יש גם הרבה שמרוויחים מזה והרבה. אנשים ממלאים את הבית באוכל למצור ארוך ועוד.
        לא נעים לשון המעטה. כאשר מי שיחליט על קורונה יחליט לסיים אותה, נשכח מזה מהר מאוד.

        1. מצטער, אבל אני לא חושב שמישהו "החליט על קורונה" ויכול להחליט "לסיים אותה". זאת קונספריציה מופרכת מדי לטעמי.

          1. הייתה כבר קורונה, אבל
            כאשר יש מספר קטן של חולים זה לא מצדיק עשייה.
            כאשר משהוא מחליט לשנות את הכלכלה, יש הצדקה לעשות שטיפת מוח לעולם, להפחיד כפי שהפחידו בעבר את השבטים בליקוי חמה או ירח שהשמש נעלמת, ויחזירו אותה אם ישלמו .
            שיטה מתוחכמת לניהול גלובלי של האוכלוסיה.
            עכשיו יש קורונה, החברות יתחרו מי ייצר אולי "חיסון" שגם הוא לדעתי עבודה בעיניים כי כול עושים מוטציה,
            כך יהיה עוד מקור להכנסת כסף.
            תושבי ונציה והולנד שמחים שאין להם תיירות כי מאסו בה כמו עוד כמה מקומות חשובים.
            השאלה אם יבטלו את הארו -ויזיון או האולימפיאדה.
            מדוע איש לא מכריז על מגפה עולמית כמו שעשו שהיתה צרעת או פוליו או שחפת?
            מפחידים מחצבת אדמת ולא מאחרים למרות שיש מקרים גם של שחפת?
            הפכנו דג'וקים שניתן לדרוך עליהם בלי למצמץ.
            עצוב מאוד.

  4. הכי אהבתי את מוסר ההשכל…
    :-/
    ולגבי הקורונה… מדברים כבר על הגדרתה כמגיפה ברמה עולמית, ע"י ארגון הבריאות העולמי…

      1. הפסקתי להתחפש בשנות ה-90' בתחפושת הכי מוצלחת שהייתה לי – התחפשתי לגבר. כולם ידעו שאני לא, אבל גם לא הצליחו לנחש מי אני באמת… פרשתי בשיא 😉
        ואין באמת על מה להצטער אם פעם ב… לא מתחברים. זה קורה גם בין האנשים הכי קרובים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s