פעם הייתי בתימן – סיפור ושיר לשבת

פעם הייתי בתימן.

טוב, לא בדיוק בתימן. כי תימן – כידוע לכולם – היא מדינה שלא מקיימת יחסים רשמיים עם מדינת ישראל וישראלים לא יכולים לבקר שם.

אני לא בטוח שאתם יודעים, אבל אין לי דרכון זר. וגם אם היה לי, אני לא חושב שהייתי רוצה להסתכן בביקור בתימן.

אבל הייתי בהרבה מדינות אחרות. פעם (ואפילו מספר פעמים) הייתי באנגליה, בהולנד, בגרמניה, בשוויץ, אפילו בסינגפור ובדרום קוריאה.

פעם הייתי בארצות הברית!

למעשה, כמו שחלק מהקוראים יודעים, גרתי בארצות הברית במשך שנתיים וחצי ומעבר לכך ביקרתי בארצות הברית מספר פעמים לביקורים לא קצרים במיוחד. ראיתי חלקים גדולים מהמדינה, אבל ארצות הברית היא מדינה ענקית (קשה לישראלים להבין את הגודל שלה) ויש בה עוד הרבה מקומות בהם אשמח לבקר וכמה שאשמח לחזור אליהם למרות שכבר ראיתי אותם.

בראש ובראשונה אשמח לחזור לפארק ילוסטון בו פעם הייתי וממש לא אתנגד לבקר בו שוב.

אבל לא על זה הרשומה.  הרשומה היא על מה שראיתי בתימן. כלומר, לא בתימן, כי לא הייתי שם.

בילוסטון ראיתי גייזרים, באפאלו, עיטמים לבני ראש ועוד המון מראות.  ייתכן מאוד שגם ראיתי שם כושי קטן.

כמובן שלא הייתי מעז לומר את זה בקול רם. לכל היותר הייתי אומר שראיתי אפריקאי אמריקאי מאותגר גודל.

לדעתי המשמעות השלילית שהצמידו בארץ למילה "כושי" היא שגויה מעיקרה. זוהי מילה תנכית המתייחסת לאנשים שגרו בארץ כוש.  הצמדת השם (שנים רבות לאחר תקופת התנ"ך) לכינוי גנאי אמריקאי לשחורים היא לא מובנת לי.

אבל בארצות הברית לא הייתי מעז להשתמש במילה "כושי". אני לא יכול לדעת מי מסביבי מבין עברית ויתרגם את המילה באופן השגוי המקובל. מהר מאוד אני יכול למצוא את עצמי בבית המשפט, מגן על עצמי מדברים שכלל לא התכוונתי אליהם.

אז אם ראיתי כושי קטן, ראיתי בעצם אפריקאי אמריקאי מאותגר גודל וכמובן מיד חשבתי את מי אפשר לשדך לו, או במילים אחרות – למי הוא יהיה חתן.

די ברור שבמצב כזה אחשוב על השיר הידוע –

" פעם הייתי, פעם הייתי  ביוסמיטי,
שם ראיתי, שם ראיתי אפריקאי אמריקאי מאותגר גודל"

וברור שצריך להשלים את השיר.

אתם ודאי תוהים על מה יש לחשוב פה. ברור שהוא "יהיה לרותי חתן". הבעיה היא כמובן שאני לא מכיר אף רותי. בעצם הכרתי רותי אחת פעם מזמן, אבל ככל הידוע לי היא נשואה.

ובכן, הקדשתי קצת מחשבה לבחורות הרווקות שאני מכיר שייתכן וישמחו להתחתן עם אפריקאי אמריקאי מאותגר גודל. מהר מאוד גיליתי שמכיוון שאני לא יודע מספיק על אותו אפריקאי אמריקאי, קשה לי מאוד לשדך לו מישהי. (ואולי הוא בכלל מעדיף מישהו? מאין לי לדעת?)

קצת לאט יותר הבנתי שלמרות הפופולאריות הרבה של השיר "פעם הייתי ביוסמיטי", אין זה מתפקידי לשדך כלה לכל אפריקאי אמריקאי מאותגר גודל שאני רואה.  טוב והגיוני יותר לתת לו להחליט בכוחות עצמו האם הוא רוצה להתחתן ואם כן עם מי הוא רוצה להתחתן.

על כן נטשתי את המחשבות הגזעניות, השוביניסטיות והמיושנות והתרכזתי ביופי הטבע של יוסמיטי.

הבעיה היחידה שנותרה הייתה שלא יכולתי שלא לזמזמם לעצמי את השיר:
"פעם הייתי, פעם הייתי
ביוסמיטי
שם ראיתי, שם ראיתי,
אפריקאי אמריקאי מאותגר גודל
והוא יהיה למי שהוא רוצה
אם הוא רוצה
חתן (או כלה)"

מוסר השכל: כדאי לבקר ביוסמיטי וגם בילוסטון. באמת מקומות מדהימים.

 

שבת שלום!

 תודה ל-empiarti על הרעיון לסיפור המבוסס על השיר הקצרצר "פעם הייתי בתימן".

והרשומה המומלצת היא – פורים 2020 – הקוסם מארץ עוץ  – בבלוג של טל אייזנמן