היה היה בית ספר – סיפור לשבת

"אמא" – שאלה טלי (שם בדוי) את אמה – "למה קוראים לבית ספר בית ספר?"
אמא של טלי (ששמה הבדוי היה טליה, אבל כולם קראו לה פשוט 'אמא של טלי') לא ידעה מה לענות. מאיפה השאלה הזאת הגיעה כעת???

"את יודעת מה זה בית, טלי" –התחילה אמא לענות – "ואת בטח יודעת מה זה ספר. אז…"
טלי קטעה את אמא ואמרה – "בית זה קל! בית זה המקום שבו אנחנו גרים. ספר זה קצת יותר קשה, אבל אני חושבת שלמדתי על זה…"
אמא הסתכלה על טלי שהייתה שקועה במחשבות עמוקות. אחרי שניות ארוכות שנדמו כדקות טלי חייכה ואמרה: "ספר זה כמו סיפור! למדתי בהיסטוריה שפעם הסיפורים היו משהו שאפשר ממש להחזיק ביד ולזה קראו ספרים!"

"נכון מאוד" – אישרה אמא בשמחה – "כשאני הייתי ילדה עוד היו ספרים בעולם. פעם אפילו קראתי אחד. אז אם את יודעת מה זה בית ומה זה ספר, די ברור מה זה בית ספר"
"כן"- אישרה טלי – "בית ספר זה בית כמו שלנו אבל גרים בו ספרים שהם סיפורים שאפשר להחזיק ביד. אבל מה הקשר לבית ספר שאני לומדת בו?"

"זה קצת מסובך" – הסכימה אמא – "השם בית ספר הוא בעצם שם היסטורי. את יודעת מה זה היסטוריה?"
"בטח!" – ענתה טלי בחיוך גדול – "כבר למדתי היסטוריה! היסטוריה זה מה שהיה פעם – אפילו לפני אתמול. למדתי בהיסטוריה למשל על זה שפעם אנשים יכלו לטוס באוויר כמעט כמו ציפורים!  את טסת באוויר פעם אמא?"

"כשהייתי ילדה קטנה קטנה ההורים שלי – סבא וסבתא שלך – לקחו אותי לטיול בארץ רחוקה שהייתה קיימת אז שקראו לה איטליה. ככה הם סיפרו לי. אני לא זוכרת הרבה מהטיול הזה אבל הם אמרו לי שטסנו לשם…".  אמא שקעה בהרהורים אבל התנערה מהם למשמע השאלה הבאה של טלי: "את מתכוונת לסבא וסבתא שאנחנו תמיד פוגשים בזום ביום שישי?"

"כן, בוודאי" – ענתה אמא – "ההורים שלי. את יודעת".
"אני יודעת" – אמרה טלי – "אבל עוד לא יודעת למה קוראים לבית ספר בית ספר".

אמא נאנחה וחזרה להווה – או אולי בעצם לעבר: "פעם כשילדים היו צריכים ללמוד, הם היו צריכים לצאת מהבית שלהם ולהכנס לבית גדול אחר שם הם היו לומדים. בבית הזה היו הרבה ספרים ולכן הוא נקרא 'בית ספר'. איכשהו גם היום כשהילדים לומדים דרך המחשב בבית שלהם, בלי ספרים, השם נשאר"

טלי הייתה המומה לנוכח המידע המדהים הזה. היא שתקה במשך כמה דקות שלמות בניסיון לעכל אותו. לבסוף היא שאלה: "גם המורים הלכו לבית הגדול הזה?"

"ברור"- אמרה אמא – "הם היו צריכים ללמד את הילדים"
"אבל זה קצת מוזר" – הרהרה טלי בקול רם – "שהם היו צריכים לצאת מהבית שלהם וללכת לבית אחר כדי לשדר שם את השיעורים. הם לא יכלו לעשות את זה מהבית שלהם?"
אמא צחקה קצת והסבירה: "אז לא 'שידרו' שיעורים. המורים עמדו קרוב לילדים והסבירו להם את החומר פנים מול פנים. ממש כמו שאנחנו מדברות כעת"

טלי נבהלה מאוד וקראה בהתרגשות: "אז הילדים היו צריכים להיות ממש ליד אנשים זרים חיים! איחס! מזל שלא הייתי אז בעולם!"
אמא ניסתה להסביר שלפגוש אנשים זרים זה לא בהכרח מגעיל – זה יכול להיות אפילו מעניין – אבל באמצע המחשבה היא נזכרה שהוריה תמיד הזהירו אותה לא לדבר עם זרים (ולא לקחת מהם ממתקים) והיא נאלצה להסכים עם טלי שהעולם המודרני הרבה יותר מוצלח מהעבר הפרימטיבי מלא הסכנות.

 

מוסר השכל: ללמוד מהבית זה לא בהכרח רע. אבל עד מתי יימשך המצב הזה???

 

שבת שלום ובריאות לכולם!

 

והרשומה המומלצת היא – יצירה בעקבות תמונה ושיר – כלניות – בבלוג של כתוממה

 

18 תגובות על ״היה היה בית ספר – סיפור לשבת״

  1. מוטי, מה שבטוח הוא שאם המצב ימשך עוד הרבה השיחה הזו תתקיים בהרבה בתים (השם ישמור) בעיקר בבתים של אנשים שאינם חרדים, כלומר כנראה מאוד חרדתיים אבל לא חרדים – אמוניים… שם לא יוותרו על המלמד עם המקל או הסרגל…כלומר לא יוותרו לבנים, הבנות רק יפגשו במקוואות)))
    והטמיעו בבלוג אפשרות למינוי (בעזרת אמלפי וקנקן השם ישתבח).

    1. אני גם חושש כך… מקווה שתוך כמה שבועות זה יהיה מאחורינו.
      אם לא, גם החרדים ייאלצו למצוא פתרון.

      כל הכבוד לאמלפי וקנקנן – עוד מעט אכנס לבלוג לעשות מנוי.

      תודה על התגובה וסוף שבוע נעים ובריא!

  2. לא רק עד מתי, אלא גם – איך באמת ייראה העולם לבסוף? גם אני עסוקה בנושא הזה הבוקר, אם כי מזווית אחרת (כמובן). ועדיין לא לגמרי מגובשת.
    סופ"ש נעים ובריא 🙂

    1. שאלות קשות מאד… דברים עלולים להשתנות משמעותית.

      אני סוף סוף התחלתי לעבוד מהבית היום…

      תודה וסוף שבוע נעים ובריא גם לך 🙂

  3. לך תסביר כבר היום לילדים מה זה טלפון חוגה, טייפריקורדר, פטפון…
    ומה דעתך על צ'יפ מושתל במוח עם ויקיפדיה וגוגל והכל יהיה זמין בלי צורך ללמוד?
    והסיפור הזכיר לי את השיר הזה:

    1. הילדים שלי (כבר גדולים) יודעים על חלק מהדברים… לחבר של בתי יש פטיפון 🙂
      מי יודע מה יהיה בעתיד? לא אני…
      השיר נחמד אבל כמובן עצוב. אולי גם הרשומה שלי…

      תודה וסוף שבוע נעים ובריא לך!

  4. מעניין, היו כאן הרבה מגפות ושפעות קטלניות, לא רק בארץ אלא בכל העולם, לא עשו מזה היסטריה כזו, גם שהייתה שפעת החזירים סארס, =קורונה, פוליו שחפת ועוד. כל שנה נפטרים בעולם בעולם מאות משפעת , ואיש לא פוצה פה, כאשר באפריקה מתים כל יום מאות, הכי מעניין מדוע אין תרופה לשפעת עם או בלי טיפול 7-10 ימים זה עובר???
    הקורונה הפכה לאביזר הפחדה מצויין לצערי.
    זהירות ושיקול דעת תמיד טובים.
    משהוא רוצה לשנות את העולם.
    כמו שהיה בבג 2000 ,
    אופטימיות ,צחוק ודומיהם, נעבור גם את זה.
    כנראה שחוק הברירה הטבעית או המכוונת עושה סדר 🙂
    סוף שבוע בריא

    1. אני חושב שהקורונה מדבקת יותר משפעת החזירים.
      באג 2000 זה סיפור אחר לגמרי.
      אני לא יודע מה נכון ומה לא… אבל אני מודאג.
      תודה וסוף שבוע בריא ונעים לך 🙂

  5. איך אני אוהב סיפורים פוטוריסטיים. אתה ממשיך מסורת מפוארת מאוד, למשל דב"א כתב על כניסה לאיזו מרפאה ממשלתית וכל מה שאתה צריך ללמוד מועבר למוח שלך. בטח ראית במטריקס איך לומדים לא רק ידע כי אם גם מיומנויות קרב, שימוש בנשק וכו', ואני נזכר גם באפוס רחב היריעה של אסימוב – מוסד וקיסרות, שם באחד הכוכבים בני אדם יוצאים למרכז כלשהו להשאיר תרומה גנטית [ זרע או ביצית ] וחוזרים לביתם ולחייהם הבודדים.

    1. כרגיל, אני שמח שאתה אוהב 🙂 מכיר כמובן את הלימוד במטריקס, אבל לא קראת את הסיפור של דב"א ולבושתי גם לא את האפוס של אסימוב…
      תודה וסוף שבוע נעים ובריא!

  6. סיפור מצמרר, האמת…..ולא לגמרי עתידני. בית הספר כבר מזמן לא עדכני – כשהוא פותח במאה ה-19 עבור עולם אחר לגמרי וצרכים שונים לגמרי – אבל יש לי השגה לגבי ה"איכס" שהילדה אומרת לגבי מפגש עם אנשים. דווקא הייתי חושבת שהיא תהיה סקרנית לגבי זה……..ולא תיגעל. מה דעתך?

    1. בינתיים הוא עדיין עתידני לדעתי, אבל עלול להתממש תוך כמה שנים.
      ה"איחס" בסיפור נובע מכך שהילדה מעולם לא פגשה במציאות אדם שאינו ממשפחתה הגרעינית וכך למדה לפתח דחייה מזרים. אבל אולי את צודקת 🙂
      תודה וסוף שבוע נעים ובריא!

  7. קצת מפחיד הסיפור הזה. גם להיות חיילים לומדים מהמחשב ? ואני עוד מהדור שלמד מספרים. העיקר שהמגפה הזו תחלוף במהרה.

    1. פחות מפחיד מהמצב הנוכחי לדעתי… אני תוהה אם בני כשייסים את הלימודים בעתודה יגוייס וישרת בצבא מהבית…
      מצטרף לתקווה שלך.
      תודה וסוף שבוע נעים ובריא 🙂

להגיב על motior לבטל

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s