בית השמש העולה – סיפור (ושיר) לשבת

קיים בית אחד באורלינס החדשה ששמו "השמש העולה". אני חושב שזהו משפט פתיחה טוב לסיפור. אפילו משפט מעולה, אבל יש לי בכל זאת כמה בעיות איתו:
הבעיה הראשונה היא קלה יחסית. האם עדיף לכתוב "קיים בית" או אולי "ישנו בית"?  אני מעדיף את הקיים כי הוא תמיד עדיף על האין. לכן נשמר את הקיים.

גם הבעיה השנייה קלה: מהיכן הגיע ה"אחד" למשפט? באורלינס החדשה קיימים הרבה בתים. ייתכן שרק לאחד מהם קוראים "השמש העולה", אבל גם אם הייתי כותב: "קיים בית באורלינס החדשה…" המשמעות לא הייתה נפגמת. מצד שני, ה"אחד" הזה לא פוגם במשמעות המשפט וכן תורם למספר המילים (כידוע, משלמים לי לפי מספר המילים) לכן הוא יישאר.

כעת אני מגיע לבעיות החשובות יותר: "אורלינס החדשה"?  מדוע לא להשאיר את השם "ניו אורלינס" כפי שהוא? הרי מדובר בשם מקום ואותו לא צריך לתרגם. האם מישהו מהקוראים ביקר פעם ביורק החדשה?  ברור שהעניין נובע מכך שאם אני מתרגם (ומעבד) שיר אני משתדל לתרגם אותו מילולית (ולעבד אותו למוות).  אבל אני מאמין שבמקרה זה יש טעם לפגם בתרגום.

והאם נכון לומר "השמש העולה" או אולי "השמש הזורחת"? הרי לרוב השמש זורחת (או שוקעת) ולא עולה (או יורדת). אבל משום מה תמיד מתייחסים לשמש במשפט הזה כאל "עולה".

לסיכום הבעיות נתפשר על משפט הפתיחה הבא:
קיים בית בניו אורלינס ששמו "השמש העולה".

מה מיוחד בבית הזה? הייחוד שלו אינו העיצוב, המיקום או המחיר. בעצם אולי קצת המחיר: הבית הזה הרס נערים עניים רבים – ולצערי אני אחד מהם. איך זה קרה?  אתחיל מההתחלה:

אמי הייתה תופרת. היא לא רק תפרה את החורים בגרביים ובמכנסיים שלי כמו כל האמהות בזמנה – זה היה המקצוע שלה והיא תפרה חורים בגרביים ובמכנסיים של נערים רבים.

אבל היא לא רק תיקנה חורים: היא אפילו תפרה לי מכנסי ג'ינס כחולים חדשים! (אותם היא הכינה ממכנסי ג'ינס ישנים שהיו של סבא שלי).

אבי היה מהמר, למטה באורלינס החדשה. סליחה – בניו אורלינס. (ולמה למטה? כי למעלה היה לו מאוד קשה להגיע).

הדבר היחיד שמהמר צריך הוא מזוודה ותיבת מסעות. כלומר שני דברים. שני הדברים היחידים שמהמר צריך הם מזוודה ותיבת מסעות. ומשקה טוב. שלושה! שלושת הדברים היחידים שמהמר צריך הם מזוודה, תיבת מסעות ומשקה טוב (והרבה ממנו) – כי מהמר אמיתי מרוצה רק כאשר הוא שיכור.

בשלב זה של הסיפור (שהוא גם שלב מוקדם וגם שלב מאוחר) אני חייב לכלול אזהרה לאמהות הקוראות בבלוג (עורך הדין שלי התעקש על כך):

 אמהות! הזהירו את ילדיכם לא לעשות מה שאני עשיתי!

וכעת, אחרי האזהרה, אתם ודאי תוהים מה אני עשיתי. אני ביליתי את חיי בחטאים ובאומללות בבית השמש העולה (או הזורחת. מה שתעדיפו).

וחזרה לסיפור: ובכן, מצאתי את עצמי עם רגל אחת על הרציף ורגל שנייה על הרכבת. מצב מסוכן מאוד לכל הדעות אם הרכבת מתחילה בדיוק לנסוע, אבל מצב טבעי והגיוני למי שבדיוק עולה לרכבת (או יורד ממנה).
אבל בשבילי זה לא היה מצב טבעוני והגיוני – כי הייתי בדרכי לניו אורלינס (החדשה) ללבוש כדור ושרשרת.

לאלה מכם שלא מבינים את המשמעות של "לבישת כדור ושרשרת" אסביר שזוהי אלגוריה למאסר (זוכרים את האסירים בסרטים המצוירים?). אבל אני לא חושב שאני בדרך לכלא – אלא רק לבית השמש העולה שהוא אלגוריה לכלא (או שהכלא הוא אלגוריה אליו).

בקיצור ולסיכום, בלי להסתבך יותר מדי:

קיים בית בניו אורלינס ששמו "השמש העולה".

הבית הזה הרס נערים עניים רבים – ולצערי אני אחד מהם.

מוסר השכל: אפשר לכתוב הרבה גם על שירים עם מעט מילים, אבל זה ממש לא משפר אותם.

שבת שלום!

תודה ללהקת  The Animals על עיבוד השיר המקורי ולעננת שהציעה לי לכתוב עליו.

והרשומה המומלצת היא – רכבת לנאפולי עם סופיה לורן – בבלוג של chic

26 תגובות על ״בית השמש העולה – סיפור (ושיר) לשבת״

  1. שיר שנצרב בתודעה … אגב, במשך שנים רבות לא ידעתי שהאנימלס הם בכלל להקה בריטית. הם שרו שירים אמריקאיים בהיגוי אמריקאי מושלם. (והבסיסט שלהם נורא דומה לדונלד טראמפ).

    1. קלאסיקה של המאה ה-20… אני איכשהו ידעתי שהם בריטים. לדמיון לטראמפ לא שמתי לב – יש משהו…

      תודה וסוף שבוע נעים 🙂

  2. בחיי, מזמן לא קראתי כזו פארודיה מבריקה על הפרשנות המקובלת של "שירה" [ שירים ]. מקסים. אז תרשה לי להוסיף קצת משלי, ולעבות [ להשמין מעט את הטקסט הרזון שלך ]:
    המילה "אין" שוללת גם קיים וגם יש. מהו ההבדל האונטולוגי [ של היש/הקיים ] בין שתי המילים בעברית לא ברור לי, אבל אחד הספר הכי מפורסמים בתחום הפילוסופיה המודרנית, זו שנוצרה במאתיים השנים האחרונות הוא של היידיגר [האנטישמי ] ישות וזמן, שעסק בו רבות.
    בית אחד, מדוע אחד מוסף, שהרי נאמר בית.. נו על כך יש חלנו תשובה נפלאה מ"האדונית והרוכל" של עגנון, משפט הפתיחה של הסיפור:
    "רוכל יהודי אחד הגיע לבית יחיד בשדה יער,", מה לנו האחד הזה כאן? האחד לפחות אצל עגנון מרפרר ל"הוציא נשמתו באחד" [ סיפור מותם של צדיקים, כמו רבי עקיבא, שמתו על קידוש השם, והוציאו נשמתם בסיום "שמע ישראל" ] – רמז עדין ל-מה שמחכה לרוכל, אבל ה"אחד" הזה הופך את הבית ההוא לסמל יחיד. זה בית שהוא שונה מכל שאר הבתים באשר הם בניו אורליאנס.
    ולענין החדשה, ולמה ניו-אורליאנס ולא אורליאנס החדשה – נו ברור. השיר נכתב לפני ההוריקן המטורף ההוא לפני כמה שנים שכמעט הוציא נשמתה באחד, כך שעדיין ב-ניו יש רפרור לאורליאנס בצרפת, מה לא?! כמו יורק באנגליה, לא?!
    לגבי ה"חדשה" – בעברית של ראשית ההתישבות בארץ, וכן בספרות עברית שתרגמה ספרים שעסקו בנדידה מערבה, חדש/חדשה הן הערבות הבתולות, אלה שלא זכו בבעילת המחרשה הכבדה. לכן, לתרגם ה-חדשה הוא לעורר קונוטציה אשלייתית של אדמה בתולית. כמו הגישות הרומנטיות של עליה שנייה ועלייה שלישית, ואלו העוטות על עצמן מיסטיקה שקרנית מאז 1968, של תנועות ההתנחלות וגירוש ערבים מהאדמה החדשה/הבתולה.
    יוווווווווווווווו
    טחנתי את המוח.

  3. מוטי, אני זוכר רשומה שלך על שיר על "בית השמש העולה". אם אני זוכר נכון רשומה אחרת על המילים לגרסה הנשית, הפחות מוכרת.
    שיהיה סוף- שבוע טוב.

    הגרסה שלטעמי האישי היא היפה ביותר ששמעתי.

    1. אולי אתה זוכר את הרשומה הזאת… פרסמתי אותה בתפוז לפני כשלוש שנים.
      הגרסה של ג'ון באעז בהחלט מיוחדת. משום מה לא הצלחתי להכנס מהקישור ששמת – מצאתי פה:

      תודה על התגובה וסוף שבוע נעים 🙂

  4. ובכן, את השיר עצמו אני כל כך אוהבת, עד כי פעם נשארתי באוטובוס עד לתחנה הבאה רק כדי להמשיך לשמוע את השיר עד הסוף (וחזרתי ברגל).
    מה שמדהים אותי עכשיו זה שאף פעם, אבל ממש מעולם, לא עניינו אותי המילים… (וזה מוזר! תמיד הייתי בעניין של מילים…).
    ובאמת המילים די מאכזבות…
    אם כי אתה מצחיק 🙂
    (אגב, אבשלום קור אמר פעם ש-'יום' זה כבר ביחיד לכן אין לומר 'יום אחד' אלא יום, יומיים, שלושה והלאה. נדמה לי שאפשר 'ביום מן הימים', או 'באחד מהימים'. אותו כנ"ל יתאים גם לבתים).
    סופ"ש נעים ככל האפשר 🙂

    1. אני מחבב גם את השיר הזה, אבל לא עד כדי כך. ידעת שהאנימלס חידשו את השיר שהיה מאוד ישן ובמקור דיבר על בית בושת?
      אבשלום קור ודאי צודק, אבל אני מעדיף להיות מצחיק מצודק (לפחות בבלוג)
      תודה על התגובה וסוף שבוע נעים!

  5. מעולה ! סופש נהדר.
    אגב האם יש בבלוג שלך שורות ירוקות?
    אם לא יש פתרון למעט שידרוג?
    תודה

    1. לא הבנתי את השאלה על השורות הירוקות – אם הכוונה לצבע כזה, לא השתמשתי בו. בעיקרון הטקסט בשחור פרט לקישורים ולאיחול "שבת שלום".
      איזה שדרוג את מציעה?

      תודה וסוף שבוע נהדר גם לך

      1. בוקר טוב מוטי, רוצים שאשדרג ואני לא רוצה, חלק מהשורות בבלוג צבועות בירוק בכל הבלוגים שלי. אחד מחקתי ויש לי 5
        לא יודעת מה לעשות.
        תודה

  6. איזה יופי! ממש אוהבת את הז'אנר הזה שלך.
    וגם נהניתי מהתגובות!
    אגב הנערים העניים הם אולי (גם) נערים מסכנים….
    ועוד אגב – הביטוי "כדור ושרשרת" (יותר נכון כדור ושלשלת) אכן מתייחס לאסירים אבל משתמשים בו גם ככינוי לרעייה, זו שאתה נשוי לה. the old ball and chain
    ובהקשר של השיר, זה גם יכול להיות הגיוני

    1. אני שמח שנהנית 🙂
      גם אני חושב שהכוונה למסכנים, אבל לצורך התרגום התאים לי לעוות קצת פה.
      לא ידעתי לגבי הרעייה 🙂

      תודה וסוף שבוע נעים!

  7. אהבתי את הפרודיה.
    יש לי פינה חמה לשיר – היה זה השיר הראשון אותו למדתי לפרוט על גיטרה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s