הנידון: חוסר שביעות רצון משהיה במלונכם

לכבוד: מר מ.  נשרי

מנכ"ל תשלובת מלונות US States

הנידון: חוסר שביעות רצון משהיה במלונכם

שלום רב,

מטרת מכתב זה הינה  לתאר את השתלשלות המאורעות שגרמו לי לחוסר שביעות רצון קיצוני מהשהות במלונכם.
למרות תלונות חוזרות ונשנות אל פקיד הקבלה, מנהל המלון ועוזרתו החיננית ואל שרות הלקוחות שלכם, עדיין לא נעניתי בצורה משביעת רצון.

אי לכך מצאתי לנכון לפנות ישירות אלייך בתקווה כי דרישותיי ההגיוניות לפיצוי הולם ייענו.

ובכן, אם לצטט את מאיר שלו, הדבר היה  ככה:

בתאריך 25.11.1976 בשעות בין הערביים הייתי בדרכי בדרך מדברית חשוכה,  כשהרוח מנשבת בשערי (החלון היה פתוח). הרחתי ריח מוזר של מריחואנה באוויר ובדיוק  אז ראיתי אורות מנצנצים באפילה.
הרגשתי שראשי נעשה כבד וראייתי מטשטשת – כנראה בהשפעת ריח המריחואנה (שאני נשבע לך כמו שנשבעתי במשטרה שלא הייתה שלי!) ולכן שמחתי לגלות כי האור המנצנץ היה השלט של מלון הדגל שלכם – מלון קליפורניה.

בפתח המלון עמדה בחורה שמאוחר יותר זיהיתי כעוזרת המנהל (בחורה ממש יפיפייה אגב). בזמן שהתפעלתי מיופייה התחילו פעמונים לצלצל – דבר שחיזק את כאב הראש שלי. אני זוכר שחשבתי לעצמי – המקום הזה יכול להיות גן  עדן, אבל גם יכול להיות גיהינום. אם רק הייתי יודע כמה אני צודק!
להפתעתי הרבה עוזרת המנהל הדליקה נר (כנראה בדיוק הייתה הפסקת חשמל) והובילה אותי במסדרון. נדמה היה לי ששמעתי קולות שאומרים במסדרון: "ברוך הבא למלון קליפורניה! מקום כל כך נחמד ועוזרת מנהל כל כך חתיכה. המלון רחב ידיים ופתוח בכל עונות השנה".

מכיוון שהייתי מטושטש וראשי כאב חשבתי שמדובר במעין תעלול פרסומת שבאותו שלב לא ייחסתי לו חשיבות. רק מאוחר יותר הבנתי שלקולות אלה תפקיד חשוב בסיפור.

בינתיים מיקדתי את תשומת לבי בעוזרת המנהל. היו לה הרבה מעלות בולטות. למשל המוח שלה נראה כאילו עוצב בטיפאני (שמעתי שזו חנות מאוד יקרה ויוקרתית עם עיצובים נהדרים), והיא נראתה כמישהי הראויה להיות מוסעת במרצדס  (הסקתי את זה מהעיקולים בגופה).
מאוחר יותר, בארוחת הערב, למדתי שיש לה הרבה "ידידים" חתיכים – ראיתי אותם רוקדים בחצר. הם נראו די מסוממים (אולי הריח של המריחואנה הגיע מהם?). חלקם רקדו כאילו הם מנסים להיזכר במשהו וחלקם רקדו כאילו הם דווקא מנסים לשכוח את אותו דבר. (הצעתי להם להתחלף אבל לא היה נראה שהם מקשיבים לי).

בקיצור,  החלטתי להתעלם מכל ה"ידידים" האלה ולהזמין יין. אני יודע שיש האומרים שלא טוב לשתות יין בזמן שהראש כואב, על קיבה ריקה, אחרי שמריחים מריחואנה, אבל הרגשתי שאם אשתה כוס  יין עוזרת המנהל תתחיל להתייחס אליי כמו שצריך.

קראתי למלצר: "יין בבקשה! ועכשיו!" להפתעתי המלצר (שמשום מה לבש מדי ב' עם דרגות סרן) אמר לי שהמלון לא מגיש יין מאז 1969. הוא היה נשמע די גאה בשטות הזאת, אבל  לדעתי הוא חשב שבמצבי לא כדאי לי לשתות יין. התכוונתי לצעוק עליו אבל אז שוב שמעתי את הקולות האלה "ברוכים הבאים למלון קליפורניה…" ברחתי למיטה, אבל באמצע הלילה שוב העירו אותי אותם קולות, חוזרים כמו תקליט שרוט על אותן סיסמאות פרסום שחוקות: "ברוך הבא למלון קליפורניה! מקום כל כך נחמד ועוזרת מנהל כל כך חתיכה. עושים חיים במלון קליפורניה- אל תשכח להביא את האליבי שלך!"

ואז נזכרתי שבאמת שכחתי את האליבי שלי במכונית… בהיתי לרגע בדמותי שהשתקפה במראה על התקרה ויצאתי מהחדר. במסדרון נתקלתי בעוזרת המנהל שהחזיקה בקבוק שמפניה ורודה בתוך דלי קרח. רציתי להתלונן בפניה על עניין הקולות אבל לפני שפתחתי את פי היא אמרה לי:

"אנחנו כולנו אסירים פה, מרצוננו החופשי"
זה גרם לי לחשוב שהיא בעצם כבר שתתה את השמפניה… הלכתי אחריה הישר לחדר המנהל  שם התרחשה איזו מסיבה מוזרה. כל האורחים ניסו לדקור חיה משונה בסכינים אבל לא הצליחו להרוג אותה.

הדבר האחרון שאני זוכר הוא שרצתי לדלת. שוער הלילה ניסה להרגיע אותי ואמר: "אל תדאג, אתה יכול לעשות צ'ק אאוט מתי שתרצה – אבל לעולם לא תוכל לעזוב!"


כמובן שדחפתי אותו ויצאתי החוצה. נכנסתי למכונית וברחתי משם, אך מרוב מהירות התנגשתי בעץ והמכונית נהרסה.

לאור השתלשלות האירועים דלעיל, הנני תובע ממלון קליפורניה ומרשת המלונות US States:

בשל הפסקת החשמל – 500 ₪

בשל צלצול הפעמונים – 500 ₪

בשל הקולות שהפריעו לי לישון – 1000 ₪

בשל הסירוב להגיש לי יין – 1000 ₪

בשל הזעזוע שנגרם לי ממראה ה"מסיבה" בחדר המנהל – 5000 ₪

בשל הנזק שנגרם למכוניתי (רצ"ב דו"ח שמאי) – 25000 ₪

סה"כ – 33,000 ₪.
אהיה מוכן לשקול המרת חלק מהכסף בבילוי עם עוזרת המנהל.

אם לא תיעתרו לבקשתי, אראה את עצמי חופשי להפיץ מכתב זה בכל אמצעי התקשורת ואולי אפילו להלחין אותו כך שיהפוך ללהיט גדול וכל תחנת רדיו במדינה תשמיץ את מלון קליפורניה.

בכבוד רב,

דון הנלי (שם בדוי)

מוסר השכל: נהיגה תחת השפעת מריחואנה מסוכנת לבריאות אך עשויה להועיל לארנק

שבת שלום!

הסיפור מבוסס כמובן על השיר הידוע "מלון קליפורניה". זה היה העיבוד הראשון לשיר בבלוג המקורי שלי והרעיון לעבד את השיר לסיפור שם הוצע לי ע"י בלוגר (שכבר מזמן לא מפרסם) בכינוי ריש עלום השם.

והרשומה המומלצת היא – המדריך לטראמפיסט: כרומוזומים, מין ומגדר – בבלוג תיבת נעם

20 תגובות על ״הנידון: חוסר שביעות רצון משהיה במלונכם״

  1. ואו! רק עכשיו הגעת למלון המופלא הזה? הייתי בטוחה ששהית שם בעבר! ואיך זה שלא ראיתי אותך שם? אני במלון קליפורניה כבר 20 שנה ולא מצליחה לצאת (ולמען האמת אני גם לא מנסה … )

  2. אף פעם לא חשבתי לנתח ככה שיר
    רעיון מקסים שפתאום "פותח" את הראש חחחחח
    סוף שבוע נעים
    יעל

    1. ביצעתי כבר הרבה "ניתוחים" כאלה בבלוג הישן שלי… חלקם מוצלחים יותר וחלקם פחות 🙂
      תודה וסוף שבוע נעים גם לך!

      1. בטח שאפשר – קבל שרבוב ושרטוט ראשוני, ככמה מהמותן:
        מלון קליפורניה
        בסמטה אבן צרה שר –
        אנתה עומרי
        והוא בפתח החדר עם ריחות הזעתר
        כולאני בתשוקתי.

    1. תודה 🙂
      קיבלתי ביקורות בעבר על היחס לעוזרת המנהל, אבל אני עדיין חושב שהוא נובע מהשיר המקורי ולא מהדעות שלי…

      תודה וסוף שבוע נעים 🙂

  3. חחחח גדול! אוהבת ממש כשאתה כותב "שירים" ככה.
    תוספת קטנה (שהלכה לאיבוד בתרגום) – כשביקשת יין מהקפטן, הוא אמר שמאז 1969 אין להם במלאי את ה-SPIRIT הזה, שיכול להיות משקה אלכוהולי אבל יכול להיות גם רוח רפאים / נפש / נשמה….. מה שמתאים יותר לשיר.
    וכמובן בגרסא "שלי" של סיפור השיר הזה, לא הצלחת לצאת מהמלון וכתבת את המכתב על נייר המכתבים שבחדר………;)

    1. אני כבר הייתי בן 9, אבל הכרתי את השיר רק מאוחר יותר…
      גם אני מתגעגע לימי הזוהר של תפוז,אבל יודע שהם לא יחזרו 😦

      תודה והמשך שבוע נעים!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s