פתאום קם אדם בבוקר
ומרגיש צורך לכתוב שיר
או שמא יש לומר במליצה
כי נפשו אומרת שירה
אך מה יעשה האדם הנועז
שלמרות רצונו העז
למעשה אין הוא יודע היכן להתחיל
ועצם הרעיון מטיל עליו רעד וחיל?
כמובן שאין צורך לחשוש
ולא לגרד יותר מדי את הראש
כי כל מה שצריך לעשות בחכמה
הוא לפנות למדור "איך לעשות מה"
כן, אתם ודאי כבר מכירים
את יכולתי המופלאה לכתוב שירים
והיום החלטתי בנושא חשוב זה לנגוע
ולחלוק עמכם באופן נדיב את סודות המקצוע
ראשית, כדי שהשיר לא יהפוך לסיפור
חייבים לכתוב אותו בקיצור
כלומר, לכתוב שורות קצרות, בנות לא יותר מחמש-שש מילים ורצוי שגם המילים האלה יהיו קצרות כלומר שלא יהיו בהן הרבה הברות (אם אתם לא יודעים מהן הברות מומלץ לבדוק באנציקלופדיה)
שנית, למרות שזה לא נכון במאה אחוזים
שירים רבים כתובים בחרוזים
חשוב להדגיש כי חרוז טוב מן השורה
הוא כזה שבו שתי המילים מסתיימות באותה הברה
יש רבים החושבים למשל שתפוז וחרוז הן חרוז מעולה
אבל האמת העצובה היא שזה סתם קונספט מוטעה
מה שחשוב יותר מהחריזה הוא המשקל
אין הכוונה שהשיר חייב לעשות דיאטה
אלא שכל השורות ישמרו פחות או יותר על אותו אורך, מקצב, צליל וכמובן משקל
כי אם אחת השורות תהיה פתאום יותר ארוכה, תתהווה פה חריגה רצינית מהקצב הכללי של השיר ושוב נגלוש לכיוון הפרוזה שכזכור אותו אדם שקם בבוקר לא רצה לכתוב – הוא הרי רצה לכתוב שיר ועל כך המדריך נכתב!
עוד דבר שמקובל בשירים הוא שימוש בדימויים
דימוי טוב הוא כמו מים הגולשים מעדנות על חוף נווה מדבר עטור דקלים
לעומת זאת דימוי רע הוא כמו קרנף קצר ראיה המסתער על כל העומד בדרכו
ממש כמו פיל בחנות חרסינה
שבה נמכר כל מוצר בשקל
כי המוצרים מיובאים מסין
שהיא ארץ רחוקה המופיעה הרבה בשירים
ומסמלת בהם דברים לא מובנים
כמו הפסקה הנוכחית
המשימה שלנו כמעט הסתיימה
והשיר כבר כמעט מוכן לצאת מהחממה
נותר רק על נושא אחד להסתער
והוא כמובן: "למה התכוון המשורר?"
כל מי שחושב לכתוב שיר
יהי זה שיר אהבה לירי או סתם חמשיר
צריך לשקול היטב בין היעדים
את האפשרות ששירו יוכנס לתכנית הלימודים
ואז דורות רבים של תלמידים מזיעים
יבחנו היטב את החרוזים (הגרועים)
ינסו להבין כל דימוי ובדל שורה
על מנת לקלוע לרצון המורה
כדי לשאת חן בעיני הפרשנים
מומלץ להכניס לשיר סימנים
שיכולים להתפרש בדרכים שונות ורבות
ולהצית ויכוחים כמו שלהבות
כי בסופו של דבר מהו שיר
אם לא
אוסף של מילים
ומהן המילים אם לא
אוסף של אותיות
או שתיקה
או אולי זעקה גדולה
או שמא להקה גדולה
הרשומה ארוכה מאוד אמר הבלוגר
הרשומה הסתבכה מאוד אמר הבלוגר
ובליבו נשא תפילה
שאולי גם היום יקבל תגובה
(או כמה)
והרשומה המומלצת היא – פרויקט 7*7 – שלישי משבע – בבלוג של chic (וגם שאר הפרויקט)
החיים שלי (או של אחרים) 
שיר נרשם כאשר יש חשק לרשום שיר,
חוקים זה טוב
האמת יוצאת מבפנוכו
היא לא צריכה חוקים 🙂
יום נהדר
ברור שלשיר אין חוקים וגם לא מדריכים… הכל בהומור 🙂
תודה והמשך שבוע נעים
את הכל קראתי
את הרוב הבנתי,
מילה, משפט ופיסקה
ביניהם יש הפסקה,
להן חוברת כוונה
וכלום לא השתנה.
כל שיר והדינמיקה שלו
עבורי, בשבילה וגם בשבילו,
הנה, גיבוב מילים כתבתי
אין צורך לאמר – אהבתי 😉
בהחלט הצלחת לסגל את רוח הרשומה 🙂 יופי של תגובה!
תודה והמשך שבוע נעים
🙂
תודה על החיוך והמשך שבוע נעים 🙂
שירה יכולה להיות גם כתיבה רגשית, של זרם התודעה – תחום מעט מנוגד לכללים…
זה נכון. אין באמת כללים או מדריכים…
תודה והמשך שבוע נעים 🙂
כל הכבוד על ההתמדה זה שהתחלת לכתוב שירה
עלית מדרגה כולי הערכה
גם השיר שלך נחמד 🙂
תודה והמשך שבוע נעים!
מדריך הומוריסטי מאוד נחמד. העלה בי חיוך :). כל הכבוד. (פעם ראשונה שלי, שכל הפוסט נמצא אצלי במייל, ונותר לי רק ללחוץ אהבתי ותגובה כמובן ):) .
מאוד נחמד ! 🙂
תודה רבה 🙂 לגבי כל הפוסט מייל – אולי זאת טעות שלי…
יום נעים!
אוהבת את ההומור שלך
ויצאה לך יופי של הדרכה
להבא אם ארצה לכתוב שיר
אעיין בפוסט הזה וזה מייד יזכיר!
🙂
תודה רבה לך על התגובה הלירית 🙂
המשך שבוע נעים!
מוטי מוטי מוטי מוטי…
חיכיתי בסייפא למוסר השכל)))
וחייכתי לכל אורכו ורוחבו של השיר!
ועוד כמובן תודה על הפרגון!!!
מוסר השכל זה בסיפור לשבת 🙂
שמח שנהנית. תודה לך והמשך שבוע נעים!
כמו שאמר פוגי – אני אוהב לכתוב שירה. בעיקר של ביאליק.
😛
גם אני 🙂
תודה