איך להיות מאושר

במסגרת סדרת המדריכים המקיפה שלי "איך לעשות מה" החלטתי הפעם להתמודד עם הנושא החשוב שהרבה בני אדם התמודדו, מתמודדים ויתמודדו אתו באופן יום-יומי: איך להיות מאושר.

כולנו (כולל משה כחלון) רוצים להיות מאושרים. מסיבות לא ברורות קיים בחברה המערבית (וכנראה גם במזרחית, בצפונית ובדרומית) אידיאל האומר שעדיף להיות מאושר מאומלל (וגם עדיף להיות בריא מאשר חולה ועשיר מאשר עני).

הבעיה היא שרבים מאתנו אינם מאושרים. בכל אופן לא מאושרים כל הזמן ואולי אפילו לא מאושרים רוב הזמן.

זה לא אומר שאנחנו אומללים כל הזמן, אבל עצם העובדה שאנחנו לא מאושרים כל הזמן גורמת לנו לתחושת החמצה מסוימת ("יכולתי להיות כעת מאושר במקום סתם לנסוע לדיסנילנד!") שבעצמה גורמת להחרפה בתחושת חוסר האושר.

על רקע זה אנשים לא מעטים (חלקם אולי אפילו נוכלים) כתבו מדריכים, העבירו קורסים, הרצאות וסדנאות ופיתחו כלים שונים ומשונים שמטרתם העיקרית להפוך אותנו למאושרים.

בתור שרות ראשון לציבור הקוראים אספק לכם טיפ חשוב שיעזור לכם להתמצא בשלל העצות הטובות בנושא "איך להיות מאושר": אם העצה הטובה דורשת שתתנו סכום כסף גדול ליועץ, סביר להניח שהוא יהפוך למאושר יותר כתוצאה מיישום העצה, אבל אתם לא.

(נכון שאי אפשר לקנות אושר, אבל באמצעות עושר אפשר לקנות דברים שיעזרו לכם להיות מאושרים יותר. מצד שני יש גם עניים מאושרים אבל קשה יותר להיות מאושר כשאתה רעב ללחם או חסר בית).

אני מבטיח כי לא אדרוש מכם תשלום כלשהו תמורת הטיפים שאספק ברשומה זאת. אתם מוזמנים להשתמש בהם חינם אין כסף (אין החזרות או החלפות של טיפים מכל סיבה שהיא).

כמו בנושאים רבים אחרים, גם בנושא האושר יש לי ניסיון רב. למעשה אני יכול מנות בקלות על אצבעות יד אחת מספר פעמים בהם הייתי מאושר בשלושים השנים האחרונות בלבד!

מניסיוני אני יכול לומר כי קיימות שלוש סיבות עיקריות המונעת מאנשים להיות מאושרים באמת:

– מחשבות וחרטות הקשורות לעבר – ניסיונות להבין מדוע עשינו פעולות מסוימות, נמנעו מפעולות אחרות או מה יכולנו לעשות אחרת, געגועים למשהו או מישהו טוב שהיה בעבר ונעלם מחיינו ועוד

– דאגות שונות בהווה – בעיות בריאות, בעיות כסף, מצב קשה של חברים או קרובי משפחה, קשיים בעבודה ועוד

– חששות מהעתיד – חשש שנפוטר מהעבודה, שניכשל, שנחלה, שניקלע לתאונה ועוד

סיבות אלה הן אמנם כבדות משקל, אבל החדשות הטובות הן שמדובר בשלוש סיבות בלבד כך שוודאי ניתן לטפל בהן.

הסיבה הקלה ביותר לטיפול היא דווקא הבעיות בהווה. אמנם לעיתים ההווה מכביד עלינו מאוד, אבל יש לזכור כי ההווה הוא רגעי מאוד וחולף כהרף עין. למעשה, אפילו המילה "למעשה" שנכתבה בתחילת משפט זה אמנם נכתבה במקור בהווה, אך כעת היא נחלת העבר. כל מה שנראה לכם כהווה יהפוך לנחלת העבר תוך שבריר שנייה.

מכיוון שכך, נותרו למעשה רק שתי סיבות מרכזיות המונעות מאתנו להיות מאושרים: העבר והעתיד.

העתיד, כידוע לכולם, לא באמת קיים. בכל אופן, לא כרגע. דבר לא נקבע מראש ובעצם כל דבר יכול לקרות. אפילו אם תחשבו שיש דברים שיתרחשו בעתיד בוודאות מוחלטת (למשל שהשמש תזרח מחר או שנתניהו ימשיך להיות ראש ממשלה) אתם עלולים למצוא את עצמכם מופתעים (ואפילו מאוד) כשהעתיד יהפוך להווה (ומהר מאד לעבר).

זה לא אומר שאין סיבה לדאגות מהעתיד. לפעמים אולי אפילו להיפך (קשה לי מאוד לדמיין כיצד אתפקד אם השמש לא תזרח או נתניהו לא יהיה ראש ממשלה!), אבל למרבה המזל יש פתרון פשוט לדאגות: מכונת זמן.

באמצעות מכונת זמן (המסוגלת לנסוע לעתיד) ניתן להגיע לכל נקודת זמן שהיא בעתיד, לבדוק האם חששותינו התממשו ואם כן – לטפל בהן.

למרבה המזל מכונת זמן שכזאת היא לא פנטזיה אלא מציאותית ביותר: אם למשל אני רוצה לדעת מה יקרה בעוד שנה, עליי רק להתניע את מכונת הזמן, להמתין כ-365 ימים (זה הזמן הנדרש לנסיעה שנה קדימה בזמן) ואמצא את עצמי שנה מהיום.
לכן, אין באמת צורך לדאוג לגבי העתיד. צריך פשוט להתחיל לנסוע אליו – וכשנגיע נדע אם יש בעיות שצריך לדאוג בגללן. (כמובן שכשנגיע העתיד יהפוך להווה – ואת ההווה כבר פתרנו).

אם כך, נותרה לנו רק בעיה אחת – העבר.

כל תלמיד פילוסופיה מתחיל יודע לומר שאין טעם לחשוב על העבר. העבר כבר קרה (או כמו שאמר מופז: "זה מאחורינו". גם הוא כבר מאחורינו) ואי אפשר לשנות אותו (אלא אם מישהו ימציא מכונת זמן שנוסעת לעבר – מה שלא נראה לי אפשרי).

הבעיה היא שמאוד קל לומר שאין טעם לחשוב על העבר אבל קשה ליישם עצה זאת. נראה שחלק מטבע האדם הוא לעסוק במחשבות על העבר.

הפתרון לבעיה זאת הוא למעשה פשוט יותר ממה שנדמה לנו. המילה הלטינית לפתרון היא "אמנזיה" או בעברית פשוטה יותר – שכחה.

אם נוכל לשכוח את כל מה שקרה בעברנו מן הסתם לא נחשוב על העבר ולכן לא נהיה מודאגים בגללו.

אל דאגה: אני לא ממליץ על סמים, תאונות או ניתוחי מוח. יש מצב טבעי אחד בו אנו לוקים באמנזיה מסוימת ו(כמעט) לא חושבים על העבר: שינה.
נכון שלפעמים אנחנו חולמים על העבר, אבל חלומות הם לא אמיתיים ולכן גם אם לא נהיה מאושרים בזמן החלום זה לא ייחשב לחוסר אושר בחיים האמיתיים.

אפשר לתמצת את כל המדריך הארוך הזה למשפט אחד: רוצים להיות מאושרים? לכו לישון!

והרשומה המומלצת היא –ביקור שני – בבלוג של L אורגת מילים

26 תגובות על ״איך להיות מאושר״

  1. קמתי לפני קצת מהשינה קוראת אותך על הבוקר ונעשית מאושרת,למה?
    כי הכי כיף לקום בבוקר ולהתחיל אותו עם חיוך גדול!
    תודה ויום נפלא גם לך

  2. מכירים את המשפט " לי זה לא יקרה" אז תזכרו תמיד שמה שהיה היה.
    ויש או אין עתיד.
    מצליחים לקום בבוקר,
    השמש זורחת,
    תהיו אופטימיים,
    תעשו משהוא טוב כל יום גם אם אין לכם אמצעים.
    והכי שוב, תשארו אופטימיים!
    הכל מתחיל ומסתיים בכסף.
    זה ממש לא הכל בחיים.
    תהנו מכל רגע שיש לכם כאן.
    אחלה מרשם מוטי.
    אהבתי!

  3. מכיר את הטרילוגיה של ספילברג "בחזרה לעתיד"? ובכן שם ניתן עם מכונת הזמן לנוע מההווה הן לעתיד והן לעבר ואפילו ניתן לשנות אותם. אבל לסיכום הפוסט הגעתי למסקנה שהמתכון האידיאלי לאושר ואפילו זמין לאדם (אם כי לא למקורביו) הוא האלצהיימר 🙂
    הדיסוננס התמוה ביותר בעיני הוא שבמשאלי דעת קהל, 85% מהישראלים טוענים שהם מאושרים עד מאושרים מאוד..
    ולכן אתה צריך לקחת בחשבון שהפוסט שלך פונה למיעוט גדול באוכלוסיה 🙂

    1. בוודאי שאני מכיר את הסדרה הזאת. היא נחמדה 🙂
      אבל ההיגיון שלי אומר שאפשר לנסוע בזמן רק לעתיד כי העבר לא קיים.
      מכיר את הסקרים האלה ותמיד אני תוהה לגביהם. יש לי הרגשה שישראלים לא רוצים להודות בסקר שהם לא מאושרים…

      תודה על התגובה והמשך שבוע נעים 🙂

  4. לפני הכל, המילה אשר שמתחבקת ומתנשקת ולדעתי גם מקיימת יחסי מין עם המילה עשר, נמצאת בעוכרי היהודי הממוצע. למשל אני לא יהודי, אלא ישראלי, אז אין לי בעיית אשר, שנובעת מקנאת היהודים באשר האינסופי שמציעה האהבה הנוצרית בעולם הנגאל ובמלכות שמים. אני לכשעצמי נהנה מאוד מהשמחה "ושמחת בחגיך והיית אך שמח", כך המסע ל"אשר" נגדע אצלי בטרם התחיל.
    מן הצד השני, מי אם לא הקוקטייל יווני-יהודי-נוצרי המציא לנו את הקפיטליזם שמאחד היטב בין עושר לבין אושר, שהרי הבודהיסטים לעולם אינם מחפשים אשר כי אם נירוונה, שהיא איון העצמי, הסופיסטים היווניים הוכיחו השכם והערב שמה שאתה אומר לבן הוא בעצם שחור, ואומללות הינה שיא האשר, מה לא ראית את הפאקירים ההודיים שולטים על גופם, מסתפקים בגרעין תירס ליום והם בעננים.
    ואחר כל זה – המרשם הבטוח לאושר [ בהנחה שאינך סובל מהפרעת חרדה ביולוגית ממש – במוח משהו מחווט רע מאוד ] להסתפק במה שיש לך. כל סיפורי המימוש העצמי, הגשמת החלום, מציאת הנשמה התאומה, חיים רוחניים וחזרה לחיים כמו אבותינו הניאנדרטליים הם הונאה עצמית, כדברי סארטר הגאון האקרזיזטנציאלי, גבר מאושר בעקבות דיכוי וכנראה גם, לכאורה, גניבות ספרותיות מבת זוגו.

    1. תודה על התגובה המושקעת.
      אני יודע שאני רוצה להיות מאושר ואני יודע שאני לא. אני גם יודע למה אני לא מאושר…
      אולי אני צריך להפוך לבודהיסטי 🙂

      המשך שבוע נעים!

  5. כל תגובה שלי לסיפור, רשומה שלך מושקעת גם אם היא רק רגשון של חיוך. אני מאוד אוהב לקרוא, מאוד אוהב לקיים שיחה עם הטקסט שאתה כותב, וכמגיב אתה מכיל מאוד ומעודד להמשיך לשוחח עם הטקסט. [ הלוואי אני הייתי כזה 🙂 ]

  6. אני יכול לומר לך למה אתה לא מאושר, דפרסיה, ואם כתבת כפי שכתבת על העבר, תהיה בטוח שזה יחריף אצלך בעתיד. אין פתרון פרט לבת זוג טובה וחוש הומור

  7. פוסט פילוסופי….
    מעניין שעוד לא המצאת את הטרנד החדש :"קורס אנטרנטי בזום" הם צצים בכל פינה ומתקשה להחליט אם זה טוב או לא. כאחת שמתחברת יותר לשיטת לימוד אצמעי מול סרטונים ולמידה לבד – מתקשה עם כל מי שחושב שבא לי לראות את הסטורי שלו מלקק גלידה או מעיף בלון לאוויר.
    טוב זה לא הנושא.. על אושר עסקינן…
    לדעתי הדשא של השכן תמיד יותר ירוק
    ובזה זה מסכם את הדעה שלי על פרספקטיבה לאושר
    המשך יום טוב
    יעל

    1. הדשא של השכן בהחלט ירוק יותר והרוב רוצים מה שאין להם ולא מסתפקים במה שיש להם…
      תודה על התגובה וסוף שבוע נעים 🙂

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s