איך להצליח בחיים

הרבה אנשים רוצים להצליח בחיים. מסקר מקיף ופיקטיבי שנערך בשנים האחרונות עולה כי 97% מהאנשים רוצים להצליח בחיים, 1% מעדיף להיכשל בחיים ו-2% מעדיפים להצליח במוות.

למען האמת, הרצון להצליח בחיים בהחלט מובן. אנו חיים בחברה המקדשת את ההצלחה (ואת החיים) ולומדים מגיל צעיר להסתכל על הנכשלים כעל לוזרים (ולהיפך).

לפני שאוכל לחלוק אתכם את הטיפים המוכחים שלי להצלחה בחיים, יש תחילה להגדיר מהי הצלחה. (אני מניח שאין צורך להגדיר מהם חיים. אם אתם קוראים את הרשומה אין ספק שאתם חיים).

רבים מבלבלים בין הצלחה בחיים לבין עושר. מצד אחד הבלבול די ברור: אנו נוהגים להתייחס לאנשים עשירים כאל מצליחנים ואל אנשים עניים כאל אנשים שנכשלו (לפחות בצבירת כסף אם לא בתחומים אחרים).

אבל כל משורר מתחיל יודע שהכסף הוא לא בהכרח מדד להצלחה. אפשר להיות איש עשיר ולהרגיש הרגשת כישלון עזה (באופן אישי לא הייתי מעולם איש עשיר ממש אבל בעבר קראתי את ספרו של סול בלו "הנדרסון מלך הגשם" המתאר אדם עשיר ולא מצליח)
כמובן שאפשר גם להיות אדם עני ומצליח, כמו למשל הרב מצליח שהיה עני מרוד כל חייו אך בכל זאת נקרא מצליח (עוד מלידה).

בכל מקרה, אם אתם חושבים שהצלחה פירושה התעשרות אתם יכולים להפסיק לקרוא את הרשומה ולעבור לרשומה ישנה יותר שלי – איך לעשות כסף.

אחרים מבלבלים בין כסף ואושר. הם חושבים שאדם מאושר הוא אדם מצליח (ו/או להיפך). גם בלבול זה מובן מכיוון שרוב האנשים הרוצים להצליח בחיים רוצים גם להיות מאושרים.
האם אפשר להצליח בחיים ולא להיות מאושרים? השאלה הזאת היא כמובן בעייתית כל עוד לא הגדרנו מהי בעצם הצלחה, אבל באופן נועז אקבע חד משמעית כי אפשר להצליח ולא להיות מאושר – בשל הנטייה הידועה של בני האדם לרצות תמיד יותר ממה שיש להם.

(וכמובן, אם אתם חושבים שהצלחה פירושה אושר, אתם מוזמנים לעבור לרשומה שלי בנושא – איך להיות מאושר)

אתם עדיין כאן? מצוין! זה סימן שאתם, כמוני, יודעים שהצלחה בחיים לא שקולה לעושר או אושר (שהם הסיום הקלאסי לסיפורי האגדות אבל לא לרשומות בבלוג).

כדי להגדיר הצלחה באופן ברור, אשתמש בדרך השלילה: הצלחה היא ההפך מכישלון.
זה קל ופשוט להבנה במבחנים בבתי הספר, באוניברסיטאות ובמוסדות דומים: בכל מבחן במוסדות כאלה ברור לחלוטין האם התלמיד הצליח או נכשל. אמנם במוסדות שונים יש מדדים שונים להצלחה וכישלון, אבל לרוב די ברור כי ציון מעל 60 ייחשב להצלחה ואילו ציון מתחת ל-50 ייחשב לכישלון.

(קיים גם התחום האפור של בין 50 ל-60 אבל רשומה זאת לא עוסקת בגוונים של אפור מכיוון שהיא מיועדת לכל המשפחה).

למרבה הצער, בד"כ אנחנו לא מקבלים ציונים חד-משמעיים על החיים שלנו, לכן קשה לנו לדעת אם אנו מצליחים או נכשלים.
בהיעדר מורה סמכותי שיוכל להעניק ציונים לחיים שלנו עלינו להסתפק בלתת ציונים לעצמנו (או לחברינו, מכרינו, קרובינו, אויבנו וסתם אנשים שאנחנו לא מכירים).
השאלה היא כמובן על סמך מה לתת את הציון. במבחן בבית ספר התשובה היא פשוטה: תלמיד העונה נכונה על כל השאלות יקבל ציון 100. תלמיד הטועה בכל השאלות יקבל אפס. הציונים בטווח הביניים שבין אפס ומאה יהיו יחסיים למספר התשובות הנכונות של התלמיד.

לאחר מחשבה מקיפה הבנתי שיש כישלון אחד ברור בחיים השקול לאפס במבחן והוא כמובן המוות. מי שמת כבר אינו חי ולכן באופן ברור ומובהק אינו מצליח בחיים.

לאור זאת ברור שכל מי שעדיין חי יקבל ציון חיובי במבחן החיים.

האם יש דרך קלה לקבוע את הציון? אני חושש שלא, אבל אני מרגיש צורך להזכיר לי ולקוראים שהשאלה היא לא "איך לקבל ציון גבוה בחיים" אלא "איך להצליח בחיים".
אני מאמין שכל מי שחי הוא מעצם ההגדרה מצליח בחיים.

לסיכום: איך להצליח בחיים? פשוט מאוד – לחיות.

והרשומה המומלצת היא – התיאוריה הגדולה של הכל – בבלוג של אבו אלמוג