איך להצליח בחיים

הרבה אנשים רוצים להצליח בחיים. מסקר מקיף ופיקטיבי שנערך בשנים האחרונות עולה כי 97% מהאנשים רוצים להצליח בחיים, 1% מעדיף להיכשל בחיים ו-2% מעדיפים להצליח במוות.

למען האמת, הרצון להצליח בחיים בהחלט מובן. אנו חיים בחברה המקדשת את ההצלחה (ואת החיים) ולומדים מגיל צעיר להסתכל על הנכשלים כעל לוזרים (ולהיפך).

לפני שאוכל לחלוק אתכם את הטיפים המוכחים שלי להצלחה בחיים, יש תחילה להגדיר מהי הצלחה. (אני מניח שאין צורך להגדיר מהם חיים. אם אתם קוראים את הרשומה אין ספק שאתם חיים).

רבים מבלבלים בין הצלחה בחיים לבין עושר. מצד אחד הבלבול די ברור: אנו נוהגים להתייחס לאנשים עשירים כאל מצליחנים ואל אנשים עניים כאל אנשים שנכשלו (לפחות בצבירת כסף אם לא בתחומים אחרים).

אבל כל משורר מתחיל יודע שהכסף הוא לא בהכרח מדד להצלחה. אפשר להיות איש עשיר ולהרגיש הרגשת כישלון עזה (באופן אישי לא הייתי מעולם איש עשיר ממש אבל בעבר קראתי את ספרו של סול בלו "הנדרסון מלך הגשם" המתאר אדם עשיר ולא מצליח)
כמובן שאפשר גם להיות אדם עני ומצליח, כמו למשל הרב מצליח שהיה עני מרוד כל חייו אך בכל זאת נקרא מצליח (עוד מלידה).

בכל מקרה, אם אתם חושבים שהצלחה פירושה התעשרות אתם יכולים להפסיק לקרוא את הרשומה ולעבור לרשומה ישנה יותר שלי – איך לעשות כסף.

אחרים מבלבלים בין כסף ואושר. הם חושבים שאדם מאושר הוא אדם מצליח (ו/או להיפך). גם בלבול זה מובן מכיוון שרוב האנשים הרוצים להצליח בחיים רוצים גם להיות מאושרים.
האם אפשר להצליח בחיים ולא להיות מאושרים? השאלה הזאת היא כמובן בעייתית כל עוד לא הגדרנו מהי בעצם הצלחה, אבל באופן נועז אקבע חד משמעית כי אפשר להצליח ולא להיות מאושר – בשל הנטייה הידועה של בני האדם לרצות תמיד יותר ממה שיש להם.

(וכמובן, אם אתם חושבים שהצלחה פירושה אושר, אתם מוזמנים לעבור לרשומה שלי בנושא – איך להיות מאושר)

אתם עדיין כאן? מצוין! זה סימן שאתם, כמוני, יודעים שהצלחה בחיים לא שקולה לעושר או אושר (שהם הסיום הקלאסי לסיפורי האגדות אבל לא לרשומות בבלוג).

כדי להגדיר הצלחה באופן ברור, אשתמש בדרך השלילה: הצלחה היא ההפך מכישלון.
זה קל ופשוט להבנה במבחנים בבתי הספר, באוניברסיטאות ובמוסדות דומים: בכל מבחן במוסדות כאלה ברור לחלוטין האם התלמיד הצליח או נכשל. אמנם במוסדות שונים יש מדדים שונים להצלחה וכישלון, אבל לרוב די ברור כי ציון מעל 60 ייחשב להצלחה ואילו ציון מתחת ל-50 ייחשב לכישלון.

(קיים גם התחום האפור של בין 50 ל-60 אבל רשומה זאת לא עוסקת בגוונים של אפור מכיוון שהיא מיועדת לכל המשפחה).

למרבה הצער, בד"כ אנחנו לא מקבלים ציונים חד-משמעיים על החיים שלנו, לכן קשה לנו לדעת אם אנו מצליחים או נכשלים.
בהיעדר מורה סמכותי שיוכל להעניק ציונים לחיים שלנו עלינו להסתפק בלתת ציונים לעצמנו (או לחברינו, מכרינו, קרובינו, אויבנו וסתם אנשים שאנחנו לא מכירים).
השאלה היא כמובן על סמך מה לתת את הציון. במבחן בבית ספר התשובה היא פשוטה: תלמיד העונה נכונה על כל השאלות יקבל ציון 100. תלמיד הטועה בכל השאלות יקבל אפס. הציונים בטווח הביניים שבין אפס ומאה יהיו יחסיים למספר התשובות הנכונות של התלמיד.

לאחר מחשבה מקיפה הבנתי שיש כישלון אחד ברור בחיים השקול לאפס במבחן והוא כמובן המוות. מי שמת כבר אינו חי ולכן באופן ברור ומובהק אינו מצליח בחיים.

לאור זאת ברור שכל מי שעדיין חי יקבל ציון חיובי במבחן החיים.

האם יש דרך קלה לקבוע את הציון? אני חושש שלא, אבל אני מרגיש צורך להזכיר לי ולקוראים שהשאלה היא לא "איך לקבל ציון גבוה בחיים" אלא "איך להצליח בחיים".
אני מאמין שכל מי שחי הוא מעצם ההגדרה מצליח בחיים.

לסיכום: איך להצליח בחיים? פשוט מאוד – לחיות.

והרשומה המומלצת היא – התיאוריה הגדולה של הכל – בבלוג של אבו אלמוג

18 תגובות על ״איך להצליח בחיים״

  1. כשאתה נותן 0 למוות אתה מניח שאין גרוע מזה. האם אתה יכול לחשוב על משהו שגרוע ממות?
    שמעתי פעם את וודי אלן אומר: האם יש משהו שכדאי למות עבורו? והוא ענה: האם שמעתם על מישהו שמת כי היה כדאי לו? והכוונה
    שלו היתה להראות בזה שכמוך מוות זה 0 . אבל זה לא נכון, יש גם גרוע מ 0, יש גם ריבית שלילית בחיים. אם אתה לא יכול לחשוב על דבר גרוע ממות, זה סימן שלא היית מאושר ממש אף פעם.

    1. אתה לוקח את זה לכיוונים שונים משלי… הדגש שלי היה על הצלחה *בחיים*. מי שמת הוא לא חי ומן הסתם לא מצליח. זה הכל…

      תודה על התגובה והמשך שבוע נעים 🙂

  2. לנצל כל רגע שיש.
    קמים בבוקר השמש זורחת, יוצאים לטיול והדרך עולה מאפס לכמה שאתה רוצה:)
    זו בחירה אישית.
    יום נפלא.

  3. יש מיליארדרים שמרוויחים ומרוויחים ואף פעם לא מספיק להם. לכאורה הם היו יכולים כבר לפרוש מזמן. או להמשיך לעבוד בשביל הסיפוק. אבל לא. האובססיה לכסף מסנוורת אותם. זו דוגמה לכך שאפילו הם נמצאים במירוץ נגד עצמם. אז עדיף כבר לצאת מהמירוץ

    1. זה נכון. כנראה מעטים מאוד האנשים שיכולים לומר לעצמם שיש,להם מספיק כסף ואפשר להפסיק לעבוד עבורו.

      תטדה והמשך שבוע נעים 🙂

  4. הפתיח הזכיר לי את הספר "פחד מפני הצלחה"
    https://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=144746
    דהיינו פחות מ-97% (הרבה פחות) רוצים להצליח, כי הם מפחדים מכישלונות לאחר ההצלחה.
    ספר מאוד מעניין וכיום ניתן להשיגו רק כספר יד שנייה. אגב את העותק האישי שלי השאיל ממני בזמנו סטודנט לרפואה והוא התווסף לרשימת הספרים המושאלים שלא הוחזרו.
    אגב אני מכיר הרבה אנשים "מצליחים" שאינם מאושרים 🙂

    1. לא הכרתי את הספר אבל כן את המושג… הדיון שלי הוא כמובן על המושג "הצלחה בחיים" ולכן הגעתי למסקנות המוזרות שלי.
      ואני מסכים אתך 🙂

      תודה והמשך שבוע נעים

  5. פוסט יפה ומעורר מחשבה, ויחד עם זאת מוגש בקריצה. אהבתי.
    אני מזמן הפסקתי להשתמש במונחים כמו הצלחה או כשלון או אפילו עושר ואושר.
    מסע חיי מדבר על רוגע, שקט נפשי, הרמוניה אישית. עבורי ועבור האנשים שאני מנסה לעזור להם.
    וזה מושג בעיקר על ידי היכרות עצמית, התבוננות פנימה, הסכמה לחוש את מה שעולה, הסכמה לראות את המציאות כפי שהיא ולא להיתפס כל הזמן למה שאמור להיות, לדעתי.
    ומודעות לכך שזו תמיד שאיפה, אין באמת מישהו שהגיע לזה לגמרי. זה תמיד תהליך.

  6. ההצלחה היא יחסית. וגם יש באמת עוד פרמטרים, כמו כסף ואושר. הבנתי שהרשומה הזאת גם הומוריסטית.
    מעניין מאוד , רשומה טובה. יש גם עוד פרמטר חשוב בחיים, וזה בריאות הגוף והנפש. אני מאמין באלוקים, ומתפלל לפעמים שישמור עלי בכמה פרמטרים 🙂

    1. כן, הרשומה הומורוסטית… אני לא באמת מאמין ברוב מה שאני כותב.
      באופן כללי אני לא אדם מאמין 😉

      תודה והמשך שבוע נעים!

  7. לדעתי לחיות לא משהו מולד לדעתי… זה נבנה מהסביבה בה גדלת.
    יש הרבה אנשים שלדעת לחיות זה לבזבז 2 שקל כשמכניסים רק 1.
    התוצאה אסון מאוחר יותר.
    למה נתתי את הדוןגמא הזו – כי למרות שהאנשים צודקים במעבק שלהם כנגד החלטות הממשלה לגבי הקורונה, על חוסר עזרה ועל ההסגר – למרות שהם צודקים – אני גם כועסת על המפגינים.
    כועסת כי במשך שנים חיו כמו הצרצר – ופחות כמו הנמלה https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A6%D7%A8%D7%A6%D7%A8_%D7%95%D7%94%D7%A0%D7%9E%D7%9C%D7%94

    כועסת כי אם הים היו חיים ביתר זהירות כלפי העתיד שלהם – ולא נושכים את החיים בלי מחשבה עמוקה – אז אנשים כמוני – לא היו צריכים להיות בהסגר מלא בגלל שאני בקבוצת סיכון.
    הם מסכנים אותי בזה שהם מחייבים את הממשלה לא לעשות הסגר מלא.
    עובדה שזה הצליח במדינות אחרות
    יעל

    1. עצוב שזה המצב…
      אבל לפי הרשומה שלי, גם הצרצרים האלה מצליחים בחיים 😉

      תודה על התגובה.
      באמת מקווה לשיפור מהיר עם המגפה הזאת

  8. אמנם לחיות פרושו להצליח בחיים אלא שהשאלה האמיתית היא: מהי הצלחה (יש אנשים שזכו להצלחה אחרי מותם. ואן גוך, למשל).

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s