פינוקיו – סיפר ההמשך האבוד

כולם מכירים את סיפורו של פינוקיו – הבובה שנוצרה ע"י ג'פטו הנגר הבודד ולאחר תלאות רבות הפך לילד אמיתי.

רוב הילדים – וגם רוב המבוגרים – חושבים כי בכך הסתיים הסיפור והכל בא על מקומו בשלום.

לאחרונה גיליתי באופן כמעט מקרי ולאחר מאמץ מחשבתי מסוים את ההמשך האמיתי של הסיפור.

לכן, ללא הקדמות נוספות, אמשיך את הסיפור מהנקודה בה פינוקיו הפך לילד אמיתי.

היום הראשון בחייו החדשים של פינוקיו היה יום שבת. כל היום הוקדש לחגיגות. ג'פטו לקח את פינוקיו לפארק, שיחק איתו כדורגל, קנה לו פיצה וגלידה והם חיו באושר ובאושר כל אותו יום.

למחרת העיר ג'פטו את פינוקיו ב-06:45, בחר לו בגדים, הכין לו כריך ושלח אותו לבית הספר.

פינוקיו הלך לבית הספר בשמחה (למרות שהיה ילד אמיתי), אך בהגיעו חש מבוכה מסוימת מכיוון שלא ידע לאיזה כיתה להיכנס.

אחת המורות שראתה את פינוקיו עומד נבוך בכניסה לבניין פנתה אליו ושאלה לאיזה כיתה הוא שייך. ההסבר של פינוקיו כי הוא רק אתמול הפך לילד אמיתי ולכן איננו יודע לאיזה כיתה הוא שייך הדליק מספר נורות אדומות והמורה הפנתה את פינוקיו היישר אל משרד המנהלת.

פינוקיו חזר על סיפורו באוזני המנהלת והיועצת ולאחר מכן נשלח באופן זמני לכיתה א2 – בעיקר כדי שיישאר תחת השגחה.

היועצת העלתה מספר השערות לגבי האמת מאחורי סיפורו של הילד המוזר. ההשערה הראשונה כי פינוקיו נתון להשפעת סמים נדחתה חיש מהר  מכיוון שהוא היה ערני וממוקד.

ההשערה השנייה הייתה כי פינוקיו סבל מתאונה או מחלה שגרמה לזיכרונו להימחק. לאחר מכן סוטה זקן חטף אותו ומילא את מוחו בשקרים לגבי מוצאו האמיתי.

המנהלת הטילה ספק בכך שפינוקיו אכן חי עם זקן ערירי ולא עם זוג הורים (פחות או יותר) שבודאי סובלים מחוסר תפקוד מקובל. ילד המסוגל לספר כי עד אתמול היה בובת עץ יכול בקלות רבה לשקר גם לגבי משפחתו.

לדעת המנהלת פינוקיו הדחיק את חוסר התפקוד של אמו החד-הורית והאלכוהוליסטית  ועל כן בדה את הסיפור על היותו בובת עץ (וזאת בודאי בגלל שאמו התייחסה אליו כאל בובת סמרטוטים).

לאחר התייעצות עם גורמי הרווחה הוחלט כי עובדת סוציאלית תלווה את פינוקיו לביתו כדי לבדוק מקרוב את סיפורו.

פינוקיו שמח על הליווי הצמוד הביתה וכל הדרך סיפר לעובדת הסוציאלית על קורותיו. הוא כמובן ציין איך התחיל להפוך לחמור באי הילדים ואיך מצא את ג'פטו בבטן הלווייתן.

הסיפור הותיר על העובדת הסוציאלית רושם ברור – לילד שלצידה יש דמיון עשיר והוא לא מסוגל להבדיל בין דמיון ומציאות. היא מעולם לא נתקלה במקרה כל כך קשה בעבר, אך היה לה ברור כי הילד הוזנח ע"י הוריו (ללא ספק זוג אבות הוללים) ועל כן נמלט מן המציאות הקשה על כנפי הדמיון.

מה רבה הייתה הפתעתה כשהגיעו לבסוף לביתו של ג'פטו, שם היא גילתה כי לפחות חלק אחד מהסיפור הוא נכון – פינוקיו אכן גר עם זקן ערירי שתמך בגרסתו לגבי היותו בובת עץ לשעבר ואף אישר את הסיפורים על אי הילדים והלוויתן.

העובדת הסוציאלית ההמומה לא יכלה לקבוע אם מקומו של ג'פטו בבית הסוהר או בבית חולים לחולי נפש, אך היה לה ברור כי פינוקיו חייב להיות מורחק מיידית מהשפעתו המזיקה של הזקן המוזר.

פינוקיו הועבר לפנימיה שהתמחתה בטיפול בילדים שהורחקו מבתיהם בצו בית משפט וג'פטו – בעיקר מפאת גילו המתקדם – הועבר להסתכלות במוסד מפורסם עד שיוכרע האם הוא כשיר לעמוד לדין.

בינתיים ניסו גורמי הרווחה לאתר את הוריו האמיתיים של פינוקיו. הם חיפשו דיווחים על ילדים נעדרים, על הורים שנספו בתאונות שונות ומשונות וגורל ילדיהם לא היה ברור ואפילו דיווחים על הורים שננטשו ע"י ילדיהם בלידה – אך ללא הועיל.

לאחר מספר שבועות הועבר החיפוש לידי המשטרה. רצה הגורל והקצין שהיה ממונה על התיק הועבר לפקד על משטרת ההגירה – עובדה שגרמה לו לפתע להבין את הרקע האמיתי לתעלומה: פינוקיו הוא בודאי בן לעובדים זרים בלתי חוקיים שגורשו מן הארץ! הטראומה שבפרידה מהוריו והידיעה כי מעמדו בארץ אינו חוקי גרמו לו להמציא סיפור מופרך כל כך ולדבוק בו. וג'פטו? הוא בודאי היה המעסיק של אותו זוג עובדים לא חוקיים ובשל רחמיו על הילד הוא אימץ אותו כבן.

כעת הכל היה ברור. פינוקיו הושם בתא המעצר והמתין לגירושו מן הארץ. נגד ג'פטו נפתחו הליכים באשמת העסקת עובדים זרים ללא רישיון.

אבל לאגדות תמיד יש סוף טוב. בלילה שלפני הגירוש הופיעה הפייה הטובה בתאו של פינוקיו והציעה לו עוד משאלה אחת אחרונה.

פינוקיו בחר מיד לחזור להיות בובת עץ.

שוטרי משטרת ההגירה מצאו בבוקר בובה בתא המעצר. לעציר לא היה זכר. בגלל המבוכה הרבה וכדי למנוע שערוריות שוחר ג'פטו וההליכים נגדו הופסקו. בובת העץ שנמצאה בתא ניתנה לו בתמורה לויתור מצידו על זכות התביעה כנגד המשטרה.

ג'פטו חזר לביתו כשפינוקיו בזרועותיו ומאז הם חיו באושר ללא מחשבות על הפיכת פינוקיו לילד אמיתי.

מוסר השכל: הטיפול בילדים אמיתיים מורכב בהרבה מהטיפול בבובות עץ

שבת שלום!

והרשומה המומלצת היא – אלקנה מזרחית – בבלוג של עננת