שנה טובה תשפ"א

לקראת השנה העברית החדשה, הלא היא שנת תשפ"א, ברצוני לברך את כל קוראות וקוראי הבלוג בשנה טובה ומתוקה (או מלוחה, לפי הטעם).

קיים סגנון ברכות לשנה טובה בו ,למיטב זכרוני, מעולם לא השתמשתי – הפיכת אותיות השנה לראשי תיבות המבטאים את האיחולים לשנה החדשה.

רוב המשתמשים בסגנון זה (לפחות בשמונים השנים האחרונות) עושים לעצמם עבודה קלה ומשתמשים ב-תש בתור "תהא שנת":

תהא שנת פה אדום

תהא שנת פיוס אטומי

תהא שנת פח אשפה

תהא שנת פאי אגוזים (או אגסים, למי שאלרגי)

תהא שנת פירות אכילים

תהא שנת פרסים אדירים

אתם מבינים לאן זה הולך… אבל אני לא. כלומר, אני מבין לאן זה הולך (ושימו לב שהצירוף האחרון אפילו נשמע חיובי) אבל אני לא רוצה להקל על עצמי ולהשתמש ב-"תהא שנת" הנדוש.

אני רוצה להיות מקורי ולכן אאחל לכולם:

תאכלו, שתו, פרחו, אמרו (אמן)!

אני נאלץ להודות שזה לא נשמע כל כך טוב… גם הסתירה הדקדוקית בין "תאכלו" לבין "שתו" זועקת לשמיים. אנסה איחול אחר:

תזכרו שהכל פורח (ב)אביב!

טוב, גם זה קצת בעייתי… וזה גם לא ממש איחול. עוד ניסיון אחד ודי:

תשאפו שלום, פצחו אתגרים!

כן, זה נשמע לי איחול סביר למדי במגבלות שהטלתי על עצמי.  אגב מגבלות, כל עניין השאיפה הוא קצת בעייתי בימים אלה בגלל המסכות ובגלל הסכנה שכשנשאף אוויר נשאף גם כמה וירוסים לא נחמדים. כנראה שכדאי לא לשאוף יותר מדי בשנה זאת. לפחות לא בתחילתה.

אולי כדאי שאשכח מראשי תיבות (כלומר מר"ת) ואסתפק באיחולים רגילים:

שבת שלום, חג שמח ושנה טובה ובריאה!

והרשומה המומלצת היא – החיבור היצירתי בין ישראל ליפן. בואו תראו… – בבלוג של אסנת