הסיפור לשבת על האיש שזכר (כמעט) הכל

אמנון (שם בדוי כמובן) ניחן בזיכרון מעולה. כבר בתור ילד הוא נחשב לתלמיד מצטיין, מכיוון שיכול היה לחזור בדייקנות על כל דבר שהמורה אמרה.

בייחוד עזרה לו תכונה זו במקצועות ההומאניים – ובעיקר בהיסטוריה. הוא תמיד ידע מהם התאריכים החשובים ואפילו מהם האירועים שקרו בהם.

(בחשבון המצב היה קצת פחות טוב מכיוון שזיכרון בלבד לא עזר לפתור תרגילים. אבל מכיוון שהמורים התעצלו בדרך כלל לייצר תרגילים חדשים, אמנון פשוט שינן את שיעורי הבית של המצטיינים בכיתה לפני המבחנים והצליח "לפתור" את רוב השאלות במבחנים מהזיכרון)

גם ביחסים האישיים הזיכרון שירת אותו נאמנה. במריבות (לא הפיזיות שבהן…) הוא יצא תמיד כשידו על העליונה מכיוון שהצליח להוכיח מהזיכרון כי הוא צודק. הוא הצליח לקנות את לב עמיתיו וחבריו בכך שהוא תמיד זכר את ימי ההולדת שלהם, ידע לצטט את הספרים (או הסרטים) האהובים עליהם וכמובן זכר מלאי בלתי נדלה של בדיחות משעשעות שהתאימו לכל אירוע.

לאחר שירות צבאי מוצלח כאפסנאי (שתמיד זכר איפה נמצא כל דבר  אבל תמיד זכר גם להגיד שאין לו) הוא מצא עבודה בתור מחסנאי במפעל גדול (שם עדיין זכר איפה נמצא כל דבר אבל הפעם גם הנפיק ציוד לדורשים – וכמובן זכר מה ניתן למי ומה צריך להזמין).

היה רק דבר אחד שאמנון לא הצליח לזכור מעולם – בהיותו גבר, הוא לא הצליח לזכור איזה בגדים לבשו הוא או אחרים. אם הוא לא היה מסתכל בראי (או על עצמו), הוא לא היה מסוגל לומר מה לבש הבוקר.

אמנון שם לב למוזרות הזאת שפגמה בזכרונו המושלם, אך לא ייחס לה חשיבות כלשהי מכיוון שלא הפריעה לו בדבר.

במקביל לעבודתו כמחסנאי התחיל אמנון לחשוב על קריירה מבטיחה יותר שתהיה משתלמת יותר גם מבחינה כספית וגם מבחינת יוקרה (אמנון זכר שבדרך כלל יש מתאם בין השתיים)

ראשית חשב אמנון ללמוד ראיית חשבון, אך זכר שהוא בעצם לא טוב בחשבון. הוא שקל ללמוד משפטים – לא תהיה לו בעיה לשנן פסקי דין רבים – אך הוא חשש שמקצוע זה דורש אסרטיביות שאינה מצויה אצלו (וחוץ מזה, למרות עברו כאפסנאי, הוא לא היה טוב בשקרים.)

המקצוע שבאמת התאים לו היה היסטוריה, אך במקצוע זה לא נמצאו כסף או יוקרה…

אמנון התחיל לחשוב על זכירת מספרי הלוטו הזוכים – אך גילה שאין כל טעם בלזכור את המספרים שזכו בעבר. יש לזכור את המספרים שיזכו בשבוע הבא – וזה היה מעבר ליכולתו
(כמו שאמרה פעם המלכה: " It’s a poor sort of memory that only works backwards”)

אמנון התחיל לשקול הימורים הדורשים זיכרון, אך גילה שעולם ההימורים כרוך ביותר מדי רמאויות.

אמנון החליט להמשיך לעת עתה בעבודתו כמחסנאי ולהתמקד בשאיפה נוספת שלו – מציאת בת זוג.

כזכור, לאמנון לא הייתה בעיה להקסים בנות זוג פוטנציאליות – לקח לו זמן קצר "ללמוד" את בת הזוג ואח"כ הוא כבר ידע איזו מחמאה ללחוש, איזה מתנה לקנות ולאיזה סרט ללכת.

לאחר סדרת דייטים וכמה בנות זוג שפשוט "לא היו זה" פגש אמנון את תמר (שם בדוי אך סמלי) והתאהב בה באמת. תמר הייתה יפה, חכמה, מוכשרת ומקסימה ואמנון ידע שהוא פגש את אהבת חייו.

הדרך לליבה של בחורה עוברת גם דרך משפחתה ואמנון למד מהר מאוד להכיר את הוריה, אחותה התאומה (הזהה), אחותה הבוגרת (הגדולה ממנה בשנתיים בלבד) ואחותה הצעירה (הצעירה ממנה בשנה בלבד).

אמנון מיהר לזכור את תאריכי ימי הולדתם, יום הנישואים של ההורים, התחביבים וההעדפות של כל אחד מבני המשפחה. כדרכו, הוא התחבב מהר מאוד על כל בני המשפחה והפך לבן בית שם.

העתיד נראה מבטיח. ואז קרה האירוע ששינה הכל…

יום אחד כשאמנון שהה בביתה של תמר, הוא נרדם על הספה בצהרים. כשהתעורר לאחר שעה קלה הוא הרגיש קצת מבולבל וראשו כאב. הוא רצה לבקש מתמר כדור נגד כאב ראש וניגש לחדר המשפחה שם ישבו תמר ושלוש אחיותיה.

כזכור, לתמר היתה תאומה זהה. ומסתבר שגם שתי אחיותיה האחרות היו דומות לה להדהים…

אמנון עמד לרגע מבולבל ותהה מי מהאחיות היא בעצם תמר. הוא קרא בקול חלוש: "תמר…"  ארבע האחיות הרימו את ראשן והסתכלו עליו בלי לומר מילה.

פתאום אמנון נזכר. תמר לבשה חולצה ירוקה שהוא קנה לה. הוא ניגש אליה, חיבק אותה בשמחה ולחש באוזנה "אני אוהב אותך".

כמובן שהוא בחר באחות הלא נכונה… זה עוד היה יכול לעבור בשלום אבל לאחר שאירועים דומים נשנו וחזרו יותר מדי פעמים התאהבו בו כל האחיות.

הסוף היה ברור. אמנון, תמר ושלוש אחיותיה התאסלמו. אמנון נשא את ארבעתן והן עברו לחיות באוהל גדול בנגב, שם אמנון תמיד זכר מי מהעיזים שלו ואת שמות כל עשרים ושניים ילדיו.

מוסר השכל: יש הפתעות גם בסיפורים לשבת

שבת שלום!

והרשומה המומלצת היא – לא מבקש סליחה – בבלוג של arikbenedek

20 תגובות על ״הסיפור לשבת על האיש שזכר (כמעט) הכל״

  1. תודה עבור סיפור נחמד עם סוף מפתיע.
    מאחלת לך שנה טובה ושמעין סיפורך לא יבש.

  2. גדול מהחיים. אצחק כל היום

    שהוא אגב יום חג אמצע הסתיו הסיני שתמיד קורה חצי חודש אחרי ראש השנה שלנו בהיותם שניהם חגים שמחושבים לפי הירח.
    מאחר והיום ירח מלא, תזהרו מאד בלילה ממשוגעים.

    הוא לא היה חייב להתאסלם, הוא היה יכול להפוך להיות בודהיסט ולהחזיק מה שנקרא קונקוביין. יש להניח שגם היה יכול לקבל קונסול כבוד ליצג בהצלחה את סין

    1. שמח שהצלחתי להצחיק 🙂
      פילגשים אפשר להחזיק בהרבה תרבויות…. אני מניח שיש גם עוד אפשרויות לריבוי נשים…

      תודה וסוף שבוע נעים 🙂

  3. אהבתי. וקצת הזדהיתי – כמישהי עם זיכרון מעולה אבל שבכלל לא שמה לב מה אנשים לובשים…..
    אבל הטוויסט שבסוף היה מוצלח ממש. הצלחת להפתיע. חג שמח

    1. גם לי יש בעיה עם בגדים… חשבתי שזה יותר אופייני לגברים 🙂
      שמח שהצלחתי להפתיע.

      תודה, סוף שבוע נעים וחג שמח גם לך 🙂

  4. חחחחחחח.
    יש ב'הוט' ערוץ 3 או ב- HBO סדרה הנקראת אהבה גדולה העוקבת אחרי פוליגמים בארה"ב. מתברר שזו – לפי סדרה – תנועה סודית מאוד, כי הם נרדפים, כככל הנראה על ידי השלטונות. 🙂
    רועה עיזים OMG. מה הוא לא יכל לקבל את תפקיד האפסנאי של השבט כשהשבט נודד במדבר 😉
    תודה על ההמלצה ♥

    1. לא שמעתי על הסדרה קודם, אבל אני מניח שפוליגמיה אינה חוקית בארה"ב אז לא פלא שהם נרדפים…
      אפסנאי זה תפקיד יותר הגיוני 🙂

      תודה לך – סוף שבוע נעים וחג שמח

  5. הרי ברור שעם 22 ילדים הוא חי על קיצבת ביטוח לאומי ולא מגידול עיזים.
    כבר עדיף שיפתח 2 קבוצות כדורגל כמו האחים בנקוצץ.

    איך כולם הולכים ברחוב בימים טרופים אלו?

    1. על החלק הזה לא חשבתי… הגיוני מאוד.
      יש פחות אנשים ברחוב מאשר ב"שגרה" (מישהו זוכר אותה?) אבל עדיין הרבה יותר מדי.

      תודה, חג שמח ושבת נעימה 🙂

  6. היתרון הגדול בלהתחתן עם 4 אחיות הוא שיש רק חותנת אחת. חשבתי שזה הפואנטה בסיפור.
    מהנה מאד

    1. בכיוון הזה לא חשבתי (אולי בגלל שלרוב הגברים הנשואים יש חותנת אחת ואולי בגלל שהחותנת שלי היא אישה נהדרת)

      תודה, חג שמח והמשך שבוע נעים 🙂

  7. סיפור מאוד טוב ובאמת סוף מאוד מפתיע. בהתחלה חשבתי שאני דומה לאמנון, עם תאריכים וכו'. הסוף מפתיע, ולא ממש מציאותי.
    אני גם מחפש כעת בת זוג, ובנוסף משקיע מאמצים גדולים, לשמור על העבודה שלי.
    פעם הכרתי בעבודה, שהייתי חדש, הכרתי מישהי עם צירוף מקרים מאוד נדיר, אבל רמזה לי שהיא צעירה מידי לגילי, קטנה ממני בכמעט 16 שנים.
    והם גם 4 אחיות, הגדולה נשואה, והיא גם תאומה. 🙂

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s