שרלוק בישראל – סיפור לשבת

הבלש הנודע שרלוק הולסם (נא לא לבלבל עם בלש מפורסם אחר בעל שם דומה) ישב בדירתו ברחוב אפינג בלונדון וניגן בחליל כאשר עוזרו הנאמן ד"ר ווטזון נכנס מנופף במעטפה.

"שרלוק" – הוא קרא – "קיבלת מכתב בכתב סתרים!"
שרלוק הפסיק מיד את נגינתו, לקח את המעטפה ובחן אותה בקפדנות. "לא כתב סתרים, ידידי" – הוא אמר – "כל קורא בבלוגים ישראלים היה מבחין מיד שעל המעטפה פשוט יש כתובות בעברית!".
הוא פתח את המעטפה בזהירות והוציא ממנה את המכתב שהיה כתוב גם הוא בעברית. לאחר שסובב אותה בכל הכיוונים הוא החליט להשתמש בידיעותיו הנרחבות ופתח את google translate  בעזרתו הוא תרגם את המכתב לשפה סבירה יותר.

לאחר שסיים לקרוא את המכתב הוא הכריז: "קדימה ווטזון! נוסעים לישראל!"
ווטזון ניסה לשאול על מה ולמה אבל שרלוק הסביר לו שאין זמן לשאלות כעת והוא יסביר לו הכל בדרך.

במטוס הסביר שרלוק כי ממשלת ישראל ביקשה את עזרתו של שרלוק בפענוח פרשיה חמורה: התגלה כי אחד מהבכירים במשטרת ישראל הינו מושחת אך לא ברור מי הוא. מכיוון שבמצב כזה המשטרה לא יכולה לחקור את עצמה, נדרשת עזרתו של בלש מהולל מבחוץ לחקירה.

מיד לאחר שנחתו נאספו שרלוק ועוזרו הנאמן ע"י עוזרו של השר הממונה על החקירה. שרלוק ביקש ממנו את כל הפרטים על בכירי המשטרה והעוזר מיהר לספק לו אלבום המכיל את תמונות כל הקצינים במשטרה מדרגת תת-ניצב ומעלה יחד עם קורות החיים שלהם.

שרלוק דפדף באלבום וכשהמכונית הגיעה למלון המפואר בתל אביב הוא הצביע על תמונת אחד הניצבים והודיע: "זהו הפושע שלכם!"
עוזר השר היה המום מיעילותו של הבלש האגדי, אך בכל זאת ביקש הוכחות. שרלוק הבטיח שאם ייתנו לו לחקור את הקצין הוא ישיג ממנו הודאה – וכך היה: לאחר שיחה לא קצרה בין שרלוק והניצב (והמתורגמן, כי הניצב לא דיבר אנגלית), נשבר הניצב (וגם המתורגמן היה על סף שבירה) והודה בלקיחת שוחד, הטרדה מינית וגניבת ציוד משרדי. עוד באותו יום התפטר הניצב מהמשטרה בבושת פנים (וגם המתורגמן פרש).

שרלוק וווטזון כבר תכננו טיול קצר בארץ לפני שיחזרו לאנגליה כשעוזר השר ביקש סיוע נוסף – הועלה חשד שיש במשטרה עוד בכיר מושחת. שרלוק בחן שוב את אלבום הבכירים ותוך זמן קצר איתר והשיג הודאה מהאשם – הפעם תת-ניצב שגם לא שמר על ידיו בקרבת שוטרות.

שרלוק ווטזוון יצאו לטיול המובטח בארץ הקודש, אך הטיול הופרע מפעם לפעם ע"י חשדות נוספים. שרלוק לא אכזב והצליח בכל פעם לאתר תוך זמן קצר את הבכיר המושחת.
לאחר שאלבום בכירי המשטרה התחיל להצטמצם משמעותית ושרלוק כבר חשב על חזרה לאנגליה, הוא קיבל הצעה שקשה לסרב לה: להאריך את שהותו בארץ ולעבור לחקור חשדות כבדים לשחיתות בקרב ראשי ערים, חברי הכנסת ואפילו שרי ממשלה.

שרלוק עשה חיל בעבודתו: כמעט בכל יום הוא הצליח לחשוף אישיות בכירה שמוסריותה הייתה מוטלת בספק: חלקם התגלו כלוקחי שוחד, אחרים כמעדיפי מקורבים, גזענים, מטרידים על רקע מיני, מנצלי סמכות לרעה  מקבלי תרומות לא חוקיות ולעיתים הכל יחד.

במהרה כל צמרת המדינה למדה להעריך את כשרונו המדהים של שרלוק וגם לפחד ממנו. עיתונאים וחוקרים רבים ניסו ללמוד את שיטות החקירה המתוחכמות שלו אבל רק ווטזון ידע (ולא גילה) את הסוד הגדול (שרוב הקוראות והקוראים ודאי כבר הבינו).

מוסר השכל: לפעמים זה כלל לא מסובך לאתר את המושחת

שבת שלום!

והרשומה המומלצת היא – טריטון הפסים – בבלוג של עננת