הגמדים של שלגיה – היכן הם היום?

לאור ההצלחה הצנועה של סיפור ההמשך לפינוקיו שלחתי את התחקירנים שלי לבדוק מהו הסיום האמיתי של עוד אגדה פופולארית – שלגיה ושבעת הגמדים.

כולם יודעים כי הנסיך ושלגיה חיו באושר ובעושר, אך מי יודע מה קרה לגמדים?

ובכן, לאחר שהנסיך הרכיב את שלגיה על סוסו הלבן ודהר לעבר האופק, חזרו הגמדים לביתם הצנוע, סדרו אותו קצת והכינו לעצמם ארוחת ערב קלה. לא היה להם ממש חשק לדבר. כולם הבינו שכעת חייהם יחזרו לאותה שגרה שהכירו לפני שהנערה היפיפייה פרצה לחייהם.

ואכן, למחרת בבוקר הם קמו בשעה הרגילה, אכלו ארוחה שהכינו בעצמם ויצאו לעבודתם במכרה היהלומים.

הכל נראה רגיל ושגרתי…

אבל בינתיים בארמון התרחשו אירועים שעמדו להשפיע על חיי הגמדים באופן שהם לא חלמו עליו.

שלגיה הייתה מאוד מוטרדת מכך שנטשה את הגמדים לחייהם הבודדים והאומללים בעוד היא זכתה לגור בארמון עם נסיך אמיתי. היא לא רצתה להיות כפוית טובה ולכן ניסתה לשכנע את הנסיך לפעול לטובתם.

הנסיך חקר את שלגיה לגבי דרך החיים של הגמדים כדי להבין מהו הדבר הטוב ביותר שניתן לעשות למענם.

מסיפוריה של שלגיה הצטיירה תמונה עגומה למדי… הגמדים חיו בלב היער בבית קטן ומלוכלך, שבעצם בעיקר ישנו בו. כל בוקר הם היו יוצאים מוקדם מהבית וצועדים למכרה היהלומים, שם הם עבדו כל היום – בלי לראות את אור השמש. כשהיה יורד הערב הם היו חוזרים הביתה, אוכלים משהו והולכים לישון. כך שבעה ימים בשבוע ללא חופשות וללא ימי חג.

והנורא מכל היה שעבור כל העבודה הקשה הזו הם לא קיבלו שכר! אי אפשר היה להאשים את בעלי המכרה – כי אלה היו הגמדים עצמם – אבל הם אפילו לא טרחו למכור את היהלומים כך שכל העמל היה לשווא.

הנסיך חשב וחשב ולבסוף הגיע להחלטה – הוא ישלח אל הגמדים מומחה לייעול שיעזור להם לשפר את מצבם.

למחרת בבוקר, בצאתם מהבית, נתקלו הגמדים בבחור שמנמן וממושקף נושא תיק ג`יימס בונד שהציג את עצמו כאינג` משה (שם בדוי) – יועץ הנסיך לייעול ולהגברת פריון העבודה.

הגמדים לא התלהבו, אך מכיוון שאינג` משה נשא תעודות והמלצות שפיארו את כישוריו וניסיונו הם החליטו לתת לו הזדמנות.

אינג` משה הסביר להם שביום הראשון הוא רק יסתכל על עבודתם ויימצא נקודות לייעול.

"אם לא יועיל, בטח לא יזיק" אמר דוק והגמדים המשיכו לעבוד כרגיל.

בבוקר למחרת, בצאתם מהבית שמחו הגמדים לפגוש את אינג` משה שהיה מלווה הפעם בשני גברתנים סימפטיים לבושים בבגדי עבודה כחולים.

"בוקר טוב ידידי!" – קרא אליהם אינג` משה – "אני שמח לבשר שכבר מצאתי פעולות ראשוניות לייעול עבודתכם! טפשוני, רגזני – אתם מפוטרים. יעקב ושמחה יחליפו אתכם תמורת יהלום אחד ליום לכל אחד".

הגמדים לא היו מאושרים מהרעיון, אבל אינג` משה הראה להם גרפים וטבלאות שהוכיחו כיצד טפשוני ורגזני מעכבים את העבודה ומורידים את המורל. הצבעים המרהיבים בגרפים סנוורו את עיני הגמדים והם החליטו כי לתקופת ניסיון טפשוני ורגזני יישארו בבית (ובינתיים יוכלו לנקות ולסדר) ובינתיים תיבדק השפעת הפועלים החדשים על התפוקה.

העבודה באותו יום באמת הייתה יעילה יותר. בסוף היום אינג` משה ציין בסיפוק כי הגמדים (מחוזקים ביעקב ושמחה) כרו 7% יהלומים יותר מאשר ביום הקודם – אך הוא לא מתכוון לנוח על זרי הדפנה אלא לחשוב על דרכי ייעול נוספות.

ואכן, למחרת בבוקר פגשו הגמדים את אינג` משה מלווה בארבעה גברתנים בבגדי עבודה – ליעקב ושמחה צורפו גם יצחק וששון. אמנם שכרו של כל פועל כבר עלה לשני יהלומים ליום (בשל התנאים הקשים במכרה), אך לדעתו של אינג` משה פיטוריהם של ישנוני ואפצ`י והחלפתם ביצחק וששון רק יועילו לתפוקה. גם הפעם לוותה ההצעה במצגת מאוד משכנעת (אינג` משה עבד עליה חצי לילה) והגמדים נאלצו להסכים שיש צדק בדבריו.

התפוקה באותו יום אכן עלתה ב-3% נוספים ואינג` משה הודיע שהמטרה כמעט הושגה. לשאלה מהי המטרה ענה המומחה כי הוא בעצם לא בטוח והוא יכין תשובה למחר בבוקר.

הבוקר עלה והגמדים לא ממש הופתעו לפגוש את אינג` משה מלווה בשבעה גברתנים. אינג` משה הודה בהיסוס בלתי רגיל אצלו כי השאלה על המטרה הטרידה אותו מאוד.

בדרך כלל שוכרים את שירותיו פשוט כדי לייעל את העבודה, אבל הנסיך אמר לו משהו על שיפור חייהם של הגמדים. אינג` משה הקדיש למחשבה על כך את כל הלילה – הוא לא ישן אפילו דקה – אבל לבסוף הגיע למסקנה ברורה: הגמדים יהיו מאושרים אך ורק אם התפוקה במכרה תעלה ב-20% לפחות.

וכדי שהתפוקה תעלה בכמות זו, אין מנוס מלנקוט בצעדים דרסטיים שהם פיטורים מידיים של דוק, עליזי וביישני והחלפתם בפועלים חרוצים שיעבדו קשה מאוד תמורת ארבעה יהלומים ליום.

הגמדים היו קצת המומים מהחדשות אבל הפעם לאינג` משה היו לא רק מצגת וגיליונות עבודה ממוחשבים אלא גם תוכנית פרויקט ומסמך תכנון עם תמצית מנהלים כך שהגמדים נאלצו לקבל את הגזירה ולהיות מאושרים בפקודה.

הימים הבאים חלפו על הגמדים בעיקר בהסתכלות בטלוויזיה… ביום השלישי הם הבינו פתאום מה באמת חסר להם – בכל הסרטים והסדרות שהם ראו לא הופיע אפילו גמד אחד!

כבר למחרת הם נסעו להוליווד ובעזרת קצת פרוטקציה וקצת מזל מצאו סוכן טוב שסידר להם הופעה בסרטים רבים תמורת שכר נאה.

ומאז הם חיים באושר ובעושר – שלא לומר משחקים אותה בסרטים – עד עצם היום הזה.

מוסר השכל: הגודל לא קובע – העיקר הייעול

שבת שלום!

והרשומה המומלצת היא – מה עושות המסכות ברכבות? – בבלוג של chic