סיפור חכמות לשבת ולליל הסדר

מעשה ברבנית רחל והרבנית שרה והרבנית רבקה והרבנית חסיה והרבנית כרוביה והרבנית מושית והרבנית רינה שלקחו פסק זמן קצר מההכנות הקדחתניות לליל הסדר והסבו לקפה ועוגה (עדיין חמץ) בדירתה של הרבנית רחל.
שיבחו הרבניות את הניקיון המופתי של דירתה של הרבנית רחל ואת טעם העוגה המעולה והרבנית שרה שאלה: "כמה אורחים יהיו אצלך בסדר?"

ענתה לה הרבנית רחל: "בספירה האחרונה שערכתי נראה כי יהיו אצלנו לא פחות מ-25 אורחים מלבד בני הבית ואליהו הנביא. וכמה אצלך?"

ענתה לה הרבנית שרה: "השנה אנחנו עורכים סדר צנוע ויתארחו אצלנו רק 36 אנשים מלבד בני הבית ואליהו הנביא"

שאלה הרבנית רבקה בתמיהה: "לזה את קוראת סדר צנוע? אצלנו בסדר צנוע יש לרוב לא פחות מ-45 אורחים! (השנה 48)"

אמרה הרבנית חסיה: "אני מבקשת לא להגזים במספר האורחים. 45 אורחים זה כבר מספר מכובד למדי. זוכרת אני כי בשנים הראשונות לאחר נישואיי מעולם לא אירחתי יותר מ-40 אורחים בליל הסדר. לקח זמן עד שהגעתי למספרים סבירים כמו 56 האורחים שיסבו אצלנו לסדר השנה".

הסתכלו כל הרבניות על הרבנית כרוביה שלרוב מדברת מיד לאחר הרבנית חסיה. לגמה  הרבנית כרוביה מהקפה שלה, ניגבה את פיה בעדינות מפירורי העוגה ואמרה: "אני רואה שאתן מצפות כי אגיד שאני מארחת השנה 77 אורחים לליל הסדר. ובכן, לצערי עליי לאכזב אתכן ולומר שאני מארחת השנה 123 אורחים, אורחות ואורחונים".

השתעלו כל הרבניות במבוכה והרבנית מושית שאלה: "123 אורחים? היכן תכניסי את כולם???"

ענתה לה הרבנית כרוביה: "נכון הדבר שדירתי הצנועה קצת צפופה לעריכת סדר מכובד כזה. לכן שכרתי מבעוד מועד אולם אירועים קטן ובו אני עורכת את הסדר"
הנהנה הרבנית  מושית בהבנה ואמרה: "זה הגיוני. אני שכרתי אולם אירועים בינוני כדי לארח את 238 האורחים שהזמנתי לליל הסדר השנה."

כעת הסתכלו כל הרבניות בציפיה דרוכה על הרבנית רינה שהייתה היחידה שעדיין לא דיברה, אך היא המשיכה לשתות את הקפה בפנים חתומות והתעלמה מן המבטים הנוקבים.
אחרי כמה שניות מתוחות פנתה אליה הרבנית רחל ואמרה: "כבוד הרבנית רינה! האם את מארחת יותר מ-238 אורחים בסדר השנה?"
הסתכלה הרבנית רינה סביבה במבט מופתע ואמרה: "אני לא מארחת השנה… אנחנו מוזמנים לסדר אצל גיסתי"

מהומה רבתי פרצה וכל הרבניות החלו לדבר יחד. חלקן תהו כיצד ייתכן שהרבנית רינה לא מארחת אלא מתארחת, חלקן האשימו אותה בשקר גס וחלקן החלו להעלות השערות לגבי מספר האורחים האמיתי בסדר של הרבנית רינה ותוך כדי כך גם עסקו בשאלת המספרים שנקבו הרבניות האחרות.

לאחר דקות אחדות קראה הרבנית רינה בקול רם וצלול: "שקט שיהיה פה! האם אנחנו רבניות מכובדות או אווזות פותות??? תנו לי להסביר!"

השתתקו הרבניות והסתכלו כולן על הרבנית רינה (אך לא כאווזות פותות!)

אמרה הרבנית רינה: "בכל שנה כולנו נוהגות לארח עשרות ומאות אורחים לליל הסדר. נכון?"
הנהנו הרבניות בהסכמה והרבנית רחל לחשה: "בדרך כלל אני מארחת אלפים… אבל השנה הסדר אצלי קצת צנוע…"

המשיכה הרבנית רינה ואמרה: "מבחינה מתמטית טהורה לא ייתכן שכל אחת מאיתנו תמיד תארח ולעולם לא תתארח. לכן החלטתי השנה להתארח אצל גיסתי. בשנה הבאה אארח אני אותה (ואת שאר 958 בני משפחתי)"

שתקו הרבניות בזמן שהן ניסו לעכל את ההסבר. לאחר כמה דקות אמרה הרבנית שרה בהיסוס: "הכל טוב ויפה, אבל מה הקשר בין מתמטיקה וליל הסדר?"

התחילו כל הרבניות לשיר במקהלה את "אחד מי יודע" ולאחר מכן עברו ל-"חד גדיא".

מוסר השכל:  מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות? שבכל הלילות אנו אוכלים בין אורחים ובין מארחים. הלילה הזה, הלילה הזה – כולנו מארחים

שבת שלום, סדר מסודר וחג פסח שמח!

והרשומה המומלצת היא – חומעת ראש הסוס – בבלוג של עננת