חג שני של פסח

"אבא" – שאל משה (שם בדוי) ביום האחרון של חול המועד את אביו עמרם (שם בדוי גם כן, אבל מובן בהקשר זה).
"רצית לשאול משהו?" – שאל עמרם את בנו משה.
"אני חושב שכן" – ענה משה – "אבל מרוב סוגריים ושמות בדויים כבר שכחתי מה רציתי לשאול והאם בכלל רציתי לשאול… למה אתה חושב שרציתי לשאול משהו?"
"משתי סיבות"  ענה עמרם – " הראשונה היא שאני יודע שאתה בן חכם ולכן מן הסתם אינך זה שאינו יודע לשאול. והשנייה היא שהמילים הראשונות ברשימה אחרי המילה 'אבא' הן – 'שאל משה' – מה שמרמז שרצית לשאול משהו"

משה היה גאה באביו החכם אבל קצת נבוך בגלל שלא זכר מהי השאלה. כדי לחפות על מבוכתו הוא המציא שאלה במקום: "אבא, למה אנחנו חוגגים חג שני של פסח?"
אבא קצת התפלא על השאלה וענה: "אתה הרי יודע שבני ישראל יצאו ממצריים ונדדו במדבר ועשר המכות ואליהו הנביא שפך חמתו ודיינו…"
אבל משה קטע את אביו (בנימוס) ואמר: "כן אבא, אני יודע את כל זה, אבל זה לגבי חג ראשון של פסח עם ליל הסדר ומה נשתנה. אבל מה לגבי החג השני?"

עמרם חשב רגע וענה בשמחה: "נכון שהחג השני פחות ברור, אבל הוא מוזכר בתורה. כנאמר (שמות, י"ב, ט"ו): " שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ אַךְ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאֹר מִבָּתֵּיכֶם כִּי כָּל אֹכֵל חָמֵץ וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִיִּשְׂרָאֵל מִיּוֹם הָרִאשֹׁן עַד יוֹם הַשְּׁבִעִי. וּבַיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלָאכָה לֹא יֵעָשֶׂה בָהֶם אַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכָל נֶפֶשׁ הוּא לְבַדּוֹ יֵעָשֶׂה לָכֶם."

משה התפעל מהבקיאות המדהימה של אביו במקורות (במיוחד לאור מנהגו לאכול חזיר וחלב יחדיו ביום כיפור ללא ברכה וללא כיסוי ראש) והעיר: "אבא! לא ידעתי שאתה בקיא כל כך במקורות ויודע את התורה בעל פה כולל מספרי הפרקים והפסוקים!"
עמרם מיהר לתקן את בנו ואמר: "ראשית, לפרקים ולפסוקים אין מספרים אלא אותיות. ושנית אני לא מכיר את התורה בעל פה, אבל בזמן שדיברנו הספקתי לחפש בויקיפדיה מדוע חוגגים את החג השני וזאת התשובה (יחד עם עוד כמה פסוקים)"

משה הסתכל גם כן בויקיפידיה (לפי הקישור לעיל) ואמר: "אני מבין שחג שני הוא מצווה מהתורה, אבל אני עדיין לא מבין מדוע! מהי הסיבה לחגוג שני חגים בהפרש קצר שכזה??? הראשון הוא לזכר יציאת מצריים והוא לכאורה נמשך שבעה ימים (שרובם לא לגמרי חג). אבל מה עם השני? הוא גם מאותה סיבה? אז למה שניים? ולמה אין לו כל מצוות מיוחדות???"
עמרם לא ידע כיצד להשיב על השאלות הנוקבות.
הוא אימץ את מוחו ולבסוף הציע סיבה לא רעה (לדעתו): "אולי החג השני נועד לחגוג את סיום שבעת הימים בהם אסור לאכול חמץ? זאת בהחלט סיבה לחגוג!"
למרבה הצער משה פסל את התשובה מיד: "זאת אמנם סיבה טובה, אבל לשם כך בדיוק אנו חוגגים את המימונה שבה אפילו אוכלים חמץ"

עמרם נאלץ להודות כי הצדק עם בנו וניסה לחשוב על סיבה נוספת. לאחר זמן קצר יחסית הוא הצליח להעלות רעיון חדש: " שמת לב בני משה " – הוא שאל – "שהשנה החג השני יוצא בשבת וערב החג בשישי כך שלא קיבלנו יום חופש נוסף?"
משה הנהן בעצב לאות הסכמה.
"ובכן" – אמר עמרם – "החג השני נקבע ליום השביעי של פסח, כך שלא ייתכן ששני החגים ייצאו בשבת ותמיד יהיה לנו לפחות יום חג אחד שאינו שבת!"
משה הסכים עם הרעיון הגאוני ושניהם יצאו לחגוג את החג השני בשמחה.

  מוסר השכל: אם אין לחם, לפחות יש תורה

   שבת שלום וחג (שני) שמח!

 .                                                 

והרשומה המומלצת היא – דברו אליי בבועות (דיבור) – בבלוג של הקוראת הראשונה

12 תגובות על ״חג שני של פסח״

  1. המון תודה! בן רגע פתרת לי תעלומה, שכלל לא הייתי מודעת לה. בכלל לא קלטתי כי כילדה סבלתי (כמסתבר) מחסך בשאלות 'למה' לגבי חגים…
    ותוך כדי קריאה נחת האסימון – בבית נטול דת, אין מה שיסקרן…

    שבת שלום/חג שמח/סופ"ש נעים 🙂

  2. מעולם לא טרדתי את מוחי הקטן בסוגיות הרות גורל מהסוג הזה. אני שמח שיש חגים, כי יש חופשה מהעבודה. בלאו הכי, בילדותי, עת המצב הכלכלי היה קשה, בערבי מועד, אבי החילוני להכעיס הכין אוכל נהדר. לא לא כשר, ממש לא. אבל ממה שמצא. אחר כך היתה חופשה.
    ולא טרחנו להקפיד על כלום.
    בטרם היותי חבר בגילדת המורים והמורות עבדתי גם בימי כיפור [ שעות נוספות, הרבה כסף ] בבתי מלון.
    אגב משה הנקניק הזה עבר מבחנים קשים מאוד – הנה דוגמית נהדרת אחת.
    https://agadastories.org.il/kids/node/230

    1. אני לפעמים תוהה לגבי כל מיני מצוות מהתורה ומשמעותן… למשל, מה המשמעות המקורית של ראש השנה?

      חופשה זה חשוב וגם אוכל טוב.

      תודה, חג שמח וסוף שבוע נעים 🙂

  3. גם אני לא עלינו, לא הוטרדתי מהשאלה הרת הגורל הזו. אהבתי חגים. אהבתי את ההתכנסות המשפחתית והסתפקתי בזה.
    להיפך אצלנו במשפחה הוספנו חג לחגיגה ופתחנו (בעצם אחותי פתחה) במסורת חגיגת מימונה אשכנזית. מה, גם לנו מגיע דברים טובים. ובמקום מופלטות אצלנו אוכלים בלינצסים ופנקיקים ונהנים!)))

    1. שמח שאהבת 🙂
      יש לי עוד הרבה שאריות של החינוך הדתי שלי… אולי זה חלק מהן 🙂

      תודה והמשך שבוע נעים!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s