ביכורי קציר חיטים – סיפור לשבת ולשבועות

יותר מכל החגים אהב בכור (שם בדוי כמובן) את חג השבועות.
וזה היה קצת מוזר. אולי אפילו יותר מקצת. בינינו, כמה אנשים יאמרו שהחג האהוב עליהם הוא שבועות?

יש האוהבים את פסח (בגלל האביב), יש שאת פורים (בגלל התחפושות) יש שאוהבים את חנוכה (בגלל הסופגניות, או האש אם הם פירומנים) ואפילו יש אנשים שאוהבים את ראש השנה. אבל שבועות? מה כל כך מיוחד בחג הזה?

אתם יכולים לחשוב שהסיבה לכך שבכור אהב את חג השבועות הייתה אהבתו הרבה למאכלי חלב בכלל ולעוגות גבינה בפרט, אבל זה כלל לא היה נכון. למעשה בכור היה טבעוני והוא לא נגע במאכלי החג המסורתיים.

הסיבה האמיתית שבכור אהב את חג השבועות הייתה שמו (הבדוי). לא שמו של החג אלא שמו של בכור. הרי שבועות הוא חג הביכורים ולדעתו של בכור זה היה החג היחיד שנקרא ממש על שמו.
(הקוראים הערניים ודאי תוהים כיצד יכול אדם שפוי לאהוב חג רק בגלל קשר סמנטי בין שם החג לשם בדוי של האדם. זה המקום לגלות שני סודות כמוסים: הראשון הוא כי בכור אכן לא היה שפוי והשני הוא כי שמו האמיתי היה קציר – וחג השבועות נקרא גם חג הקציר. אתם מתבקשים לא לגלות סודות אלה).

בכל שנה לקראת חג שבועות (או הביכורים, או הקציר) היה בכור מתלהב מחדש ומתכונן לחג המיוחד שלו.
בכל שנה הוא התאכזב מחדש כשגילה שהחג הפך ל"חג החלב" – ולו בכלל לא קראו חלב והוא לא אכל מוצרי חלב (ראו הסוד הראשון בסוגריים לעיל).

בכור זכר בגעגועים את ימי ילדותו בהם הוא היה מביא לגן ביכורים בטנא קטן – ירקות ופירות שנקטפו בזהירות ובחרדת קודש על ידי פועלים קשי יום, נארזו, נשלחו לסופרמרקט ושם נקנו במיוחד ע"י אמו (יחד עם פירות וירקות אחרים שנקנו בצורה פחות מיוחדת לצריכה שוטפת).
הוא זכר גם את אלומות השיבולים שהגננת הייתה מסדרת בצורה דקורטיבית ברחבי הגן תוך כדי שהיא מזמזמת לה "וחג השבועות תעשה לך ביכורי קציר חיטים" (שימו לב שגם השם הבדוי וגם השם האמיתי של בכור מופיעים בשיר!)

אבל בימים אלה נראה היה שאף אחד לא זוכר ששבועות הוא חג הביכורים (והקציר). בכור לא שמע ברדיו שירים לחג ולא ראה ברחובות ילדים ששיערם מעוטר בזר נושאים טנא בדרכם לגן. (למרות שפה ושם הוא ראה ילדים אוכלים מאכלי חלב).

בצר לו החליט בכור לחדש את ימי חג השבועות כקדם.
בשלב ראשון הוא פתח קבוצת פייסבוק בשם "מלוא הטנא – יוחזר חג השבועות (והביכורים והקציר) לימי התהילה שלו".
מה רבה  הייתה אכזבתו כשהוא גילה שהשם ארוך מדי ופייסבוק לא מאשר לו לפתוח את הקבוצה.
הוא החליט לקצר את שם הקבוצה ל"מלוא הטנא" אבל לצערו הסתבר שכבר יש דף פייסבוק בשם זהה (על שם עמותה המחלקת מצרכי מזון לנזקקים).

לכן הוא פתח את הקבוצה בשם המקורי, אך בקיצורים הכרחיים: "מה – יחש (בק) לתש". לקבוצה הצטרפו במהרה כמה בחורות צעירות, אך הן עזבו אותה כשהסתבר להם שלא מדובר בקבוצה לקצינות ת"ש.

לאחר התלבטות ארוכה וחשבון נפש קצר שינה בכור את שם הקבוצה שוב. הפעם הוא בחר בשם פשוט, קליט ומשמעותי: "ביכורים".

אנשים רבים הצטרפו לקבוצה במהרה ופרסמו בה את יצירות הביכורים שלהם: שירים, סיפורים קצרים (כולל סיפורים לשבת), ציורים והגיגים.
למרות שלא נמצא כל קשר בין ביכורים אלה לחג הביכורים, בכור היה מרוצה: בתפקידו כמייסד ומנהל הקבוצה הוא זכה למחוק פוסטים ולחסום אנשים ובכך הרגיש קצת כמו אלוהים – שכזכור לכבודו הובאו הביכורים בחג שבועות המקראי.

מוסר השכל: קבוצה בפייסבוק, בוואטסאפ או באינסטגרם היא פתרון קסם כמעט לכל בעיה

שבת שלום וחג שבועות שמח!

והרשומה המומלצת היא – כפות דקלים או כפות רגליים – בבלוג של chic

18 תגובות על ״ביכורי קציר חיטים – סיפור לשבת ולשבועות״

  1. ואוו, אנחנו יכולים לנחש את גילו של בכור קציר על פי תשוקותיו. זה מזכיר לי סיפור של אפרים קישון על מישהו עם כאב בברך שהאחות שולחת אותו לרופא פנימי אז אין לו ברירה והוא מעביר את הכאב לבטן.

    1. אפשר אולי גם לנחש את הגיל של הסיפור לפי ההתייחסות לפייסבוק…

      תודה וסוף שבוע וחג נעימים, רגועים ושקטים

  2. הבעייה עם כל אלו שפותחים קבוצות שהם באמת מרגישים כמו אלוהים אבל לא במובן החיובי, הם דורשים שיתישרו לפי הדעות שלהם ואז כל הטעם מהדיון יוצא. אלא אם כן זה על אוכל

    1. מניסיוני הלא רב, בהרבה קבוצות זה לגמרי נכון… לשמחתי יש גם יוצאים מהכלל.

      תודה, סוף שבוע נעים וחג שמח 🙂

  3. לסבי ע"ה קראו בכור, כי נולד ראשון בין כל אחיו. זהו שם טיפוסי לבן ראשון בעדות המזרח. גם אבי היה בכור, וגם אחי הוא בכור. הם סוחבים אתם שם נוסף.
    מסכן הבכור שלך שלא מבין שטבעונים הם הם בעליו האמיתיים של החג, שהרי בכורי קציר חיטים, ירקות ופירות שמבשילים עם בוא הקיץ. החלב והגבינות הן תוצרת מודרנית של המחלבות הגדולות, כמו וולנטיינס החג של יצרני הזבל מפלסטיק.
    השם קציר הוא שם יפהפה.
    חבל שכאשר בחרתי שם לבי לא חשבנו על האפשרות הזו. ♥

    1. אני זוכר את בכור שלום שטרית אבל באופן אישי לא הכרתי אנשים בשם בכור או קציר. מכיר אסיף אחת…

      בתור טבעוני אני בכל שנה מרגיש כעס מסוים על הפיכת שבועות לחג החלב. אבל בעצם הבעיה האמיתית היא הפיכתו לחג ממוסחר – בדיוק כמו כתבת על וולנטיין.

      לילדים שלנו נתנו שמות תנכיים קצרים ויפים לטעמנו. בהחלט לא מקוריים…

      תודה, סוף שבוע נעים וחג שמח!

      1. כאן חטאנו בת זוגי ואני – לבתנו אמנם הענקנו שם תנ"כי, אליה, אבל הוא על שם אחי [אליהו]. הבן קיבל את השם שיר, בגלל שהוריו ספרותיים מאוד, ורואים בשיר את פסגת האמנות האנושית. 🙂 [וגם בגלל שאבא שלו לימד לפני 35 שנים תלמיד בבת ים שקראו לו שיר, וכך הייתי בטוח שהוא לא ייפגע בגלל השם.]

  4. סלינו על כתפינו הבאנו עוגות גבינה.
    באמת רעיון טוב היה לבחור, זאת אומרת לבכור. אולי תזמין סיפורי אורחים לבלוג שלך. אפשר לעשות את זה כמו שהיה פעם בתפוז. להעלות נושא ולחבר סיפור על זה או לבקש מהקוראים להוסיף רעיונות הומוריסטים.

    אפשר להכין עוגות גבינה נהדרות נטולות גבינה מחלב שקדים או סוייה אבל זה יחמיץ את הרעיון שיצרני הגבינות המציאו חג כדי להפטר מעודפי החלב שהחמיצו.

    סוף טוב הכל טוב.

    1. סיפורי אורחים לבלוג שלי? אני תמיד פתוח לרעיונות ולכתוב סיפורים לפיהם, אבל מפרסם רק את מה שאני כתבתי 🙂
      פעמם אחת יזמתי בתפוז סיפור בהמשכים בו כל בלוגר כתב המשך משלו. יצא זוועה 🙂
      יש לי מתכון מצויין לעוגת קשיו שהיא כמו גבינה…

      תודה, סוף שבוע נעים וחג שמח!

  5. אולי מוזר אבל אני כמעט לא זוכרת שום דבר מהגן, מלבד מה שמתועד בתמונות (ולאבא שלי, הצלם הראשי שלנו, הייתה בעיה עם חגים. אולי בגלל זה צילם רק את התחפושת לפורים?). מה שאני זוכרת זה את שם הגננת (שתיהן, למעשה) ואת לולה – הכלבה החמודה שהייתה לגננת הראשונה.
    סופ"ש וחג שמחים ושקטים 🙂
    (כי לאחל ולקוות עדיין אפשר).

    1. לי יש מעט זכרונות מהגנים, אבל לא יותר מדי. אני בטוח שבשבועות לא הבאנו טנא עם מוצרי חלב – כשאני הייתי בגן אמנם אכלו עוגות גבינה בשבועות אבל זה לא היה "חג החלב" אלא "חג הביכורים".

      תודה, סוף שבוע וחג שמחים ושקטים גם לך

  6. לבי לבי על בכור אבל טוב שמצא פתרון למזור שלו. גם אני לא יודעת מתי הפך שבועות לחג החלב. זוכרת היטב את עצמי ואת ילדיי ועכשיו נכדיי הולכים לגן עם הטנא ובגדים לבנים חגיגיים. השנה וגם בשנה שעברה כל זה נמנע מהקטנים – אז בגלל הקורונה ועכשיו בגלל המצב הבטחוני. ובכלל למי יש מצב רוח לחגוג?

  7. בכור צריך לעשות קבוצת זום עם גיא אג"ח 008, הבלש הפולני והרבניות ולראות אם ניתן לארגן חגיגה משותפת על טהרת הביקורים בבית של זה שיש לו סלון הכי גדול ולדון במצב על מרק עדשים ושניצל ופטריות נטופה ולקנח במרק שוקולד

  8. אני מאוהבי חג השבועות. תמיד הוא היה חג שמח. הטקסים, הטנאים והזרים, וכן, מאכלי החלב שהיו נהוגים בביתי מאז ומתמיד. בלי שום קשר לחברות המסחריות.(ויסלחו לי – או שלא- כל הטבעונים – אני בהחלט אסלח להם כשצריך). אני מתה על קרפלך בגבינה – מלוחה או מתוקה ואת זה אנחנו עושים רק פעם בשנה…
    חג שמח והכי חשוב – שקט

    1. אני גם אוהב בלינצ'ס גבינה וקצת מתגעגע אליהם, אבל לא מתחרט על הבחירה בטבעונות…

      תודה, חג שמח ורגוע

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s