בהתחלה ניקח את מנהטן (ולקינוח את ברלין)

האמת שלא התפלאתי על כך שתפסו אותי. קשה לשנות את השיטה מבפנים מבלי שישימו לב לכך. אפילו לא ניסיתי להסתיר זאת.

אבל פסק הדין מאוד הפתיע אותי בחומרתו. עשרים שנים של שעמום? ציפיתי לקבל קנס של כמה מאות שקלים או כמה חודשי שעמום על תנאי, אבל קיבלתי לא פחות מעשרים שנה. בפועל.

מזל ששמרתי בירכתי מוחי כמה נקודות עניין שהצליחו לעזור לי לחמוק מהשעמום הזה.

וכעת אני פה כדי לשלם להם כגמולם. מיד לאחר ארוחת הצהרים.

מה אוכל? התפריט לא נראה מבטיח מדי. אבל אני חושב שאתחיל בכריך מנהטן (הוא נראה לא רע) ולקינוח אקח עוגת ברלין. (אני חושב שהיא דומה לעוגת היער השחור, רק עירונית יותר).

יש משהו שמדריך אותי בבחירת המנות הנכונות בתפריט של כל מסעדה – אפילו אם זו פעם ראשונה שאני נכנס אליה.

זה מין סימן כזה משמיים… אות מגן עדן. או אולי זה בכלל סימן הלידה הזה? ברגע שאני מסתכל על המנה הנכונה בתפריט אני מרגיש צריבה באזור סימן הלידה (אתם באמת לא רוצים לדעת איפה הוא). זה קצת מזכיר את הרי פוטר שהרגיש את הצלקת שלו בוערת. רק שסימן הלידה שלי הוא לא בצורת ברק, אלא בצורת ביבי.

טוב, אני אגלה את הסוד. אבל אל תצטטו אותי:  מה שבאמת מוביל אותי לבחירות הטובות בתפריט זה היופי של כלי הנשק שלנו. נכון שזה יפה? למשל שיטת ה-M16. בוחרים את המנה ה-16 שבשמה מופיעה האות M (או מ' – מה שמתאים יותר).

אז מה החלטתי? כן. כריך מנהטן ולקינוח עוגת ברלין. בתמונה שלה בתפריט היא נראית ממש טוב. הרבה שוקולד. אני אוהב שוקולד. מי לא אוהב שוקולד?

אני ממש אוהב לשבת פה במסעדה הזאת. לשבת פה לידך. אני אוהב אותך – את הגוף שלך, את הנשמה שלך, את הבגדים שלך. כן השמלה הזאת פשוט מקסימה. לא, היא לא משמינה אותך. איך שמלה יכולה להשמין? מילא עוגה… כמו עוגת הברלין הזאת. אבל שמלה? אל תצחיקי אותי.

את רואה את כל האנשים העומדים בתור בתחנה ממול? אני מוכן להתערב איתך שנשאל כל אחד ואחד מהם ואף אחד לא יחשוב שהשמלה הזאת משמינה אותך.

איך אני יודע? כבר אמרתי לך. אמרתי לך. אמרתי לך: פעם הייתי אחד מהם.

כן, מהאנשים העומדים בתור. מתי? אתמול בערב לפני שנסעתי הביתה באוטובוס של שמונה.

מה? את חושבת שמי שנוסע באוטובוס הוא מפסידן??? איך אמר שמעון פרס: "אני לוזר?" זה מה שאת חושבת? שאני לוזר?

באמת? וכעת את חוששת שאני עומד להפוך ל"וינר"? למה את מודאגת מזה?

נכון שאני ממלא "וינר" כי אני יודע מי ינצח ורוצה לעשות מזה כסף. את לא מרוצה מזה שאני מהמר? את רוצה לעצור אותי? נראה אותך. לא  נראה לי שיש לך את המשמעת העצמית הנדרשת.

אני מוכן להתערב איתך שאת תבקשי עוד פרוסה של עוגת ברלין.

כמה לילות כבר חיכיתי לעוגה הזאת! אני כבר לא יכול לחכות לטעום אותה!

אבל קודם נאכל את כריך המנהטן ואחר כך את עוגת ברלין.

תראי, זה נכון שאני לא אוהב את עסקי האופנה שלך. "אופנת אדוני?" איזה מין שם זה? ועוד לאופנת נשים?

אני גם לא אוהב את התה הטיבטי שאת שותה כדי להישאר רזה. הוא מסריח.

אבל יש הרבה דברים שאני לא אוהב… אני למשל לא אוהב מה שקרה לאחותי. היא התחתנה עם גרוש! גרוש עם חור!

איפה המלצרית הזאת? אני כבר רוצה להזמין את כריך המנהטן ועוגת הברלין.

את רוצה לדעת למה הזמנתי אותך לפה? זה פשוט. רציתי להודות לך על המתנות ששלחת לי – הקוף וכינור הדיקט.

התאמנתי על הקוף כל לילה. זאת אומרת על הכינור. הנה המלצרית!

מלצרית! אנחנו מוכנים להזמין! אני רוצה קודם כריך מנהטן ולקינוח עוגת ברלין.

למה את מסתכלת עלי ככה? זה אני! אני שחייתי למען המוזיקה! אני שהייתי השליח במכולת! אני שפצע את כולם ביום האב!

טוב, אני רואה שהאחים מהמוסד הצליחו למצוא אותי שוב… הם תיכף יקחו אותי. מלצרית! תארזי לי כריך מנהטן ועוגת ברלין לקחת! אני חייב לרוץ!

מוסר השכל:  אפשר להשתגע מרוב שעמום!

שבת שלום!

תודה לליאונרד כהן על הרעיון לרשומה.

והרשומה המומלצת היא –  הבלוג שלי חוגג בר-מצווה! – בבלוג של עננת

33 תגובות על ״בהתחלה ניקח את מנהטן (ולקינוח את ברלין)״

  1. לרגע חשבתי שטסת למנהטן אהובתי ומשם לברלין בענייני עבודה 🙂 מקווה שתוכל להגשים בקרוב ולהנות באמת ממה שמציעים שני המקומות.
    סופש נהדר.

    1. לא טסתי לחו"ל מאז ספטמבר 2019 ולא טסתי בענייני עבודה מאז 2015…
      כן הייתי במנהטן (לא מעט) ובברלין (פעם אחת)

      תודה וסוף שבוע נעים!

  2. זרם התודעה, וללא הומור הפעם. מאד מצא חן בעיניי הדיבור הזה, בגוף ראשון, ללא המספר אליה, אל איזו נמענת חסרת אישיות לגמרי. האם היא פנטזיה או האם היא ממשית? האם הגיבור מחבל ערבי או מחבל יהודי? האם הם נפגשים בתל אביב או בברלין או שמא בניו יורק, ואולי דווקא בבירת איראן? לך תדע.
    ולאור הפטפטת האינסופית עולה שלא משעמם, נהפוך הוא, לפגוש נשים בין בריחה לבריחה, לדבר אליה כמו היא בת זוג מוכרת [משמינה לא משמינה ].. לי נשמע דווקא די מעניין.

    1. התבססתי באופן צמוד על המילים של לאונרד כהן עם מעט (לפעמים יותר) פרשנות שלי.
      סוג של ניתוח שיר 😉

      תודה וסוף שבוע נעים!

      1. סוף שבוע נעים גם לך ♥
        לאונרד כהן אינו בדיוק מהמשוררים או מהזמרים האהובים עליי. שני שירים שלו נגעו בי: ציפור על תיל ו- הללויה. זהו. אז אין לי מושג לאיזה שיר אתה מתכוון.
        החלטתי שאני לא מגיב יותר לטרול [ ל' האורג מלים, איזו יומרה ] המשועמם שכנראה מצא אצלך בבלוג מקום לרסס את תסכוליו ומררתו.

        1. יש בסוף קישור בסוף למילים של השיר והטמעה לסרטון של השיר. לדעתי הוא מוצלח. פחות מהללויה אבל יותר מציפור על תיל. כמובן שהכל עניין של טעם
          אורגת מילים היא לא טרולית אלא בלוגרית שאני קורא בבלוג שלה כבר שנים רבות
          תודה

          1. חחחח, נכנסתי אליה לבלוג, וכתבתי בקורת ממש מרושעת על הפוסט האחרון, כדוגמת הביקורת פה. אתגרתי אותה, אם תעז לפרסם. עד עתה, נייט. וכן שמתי לב שאתה מגיב שם בצורה אנושית, כפי שאתה תמיד.

            1. מיותר לציין, שמה שהיא מרשה לעצמה לכתוב כאן, לא תרשה למישהו אחר לפרסם אצלה! מבחינתי, על אף העובדה שאתה קורא ומגיב לבלוג שלה, היא טרול. אבל, אני שומע את הבקשה שלך – לא אדון אותה ברותחין וגם לא אציץ בבלוגה יותר.

  3. אתה יוצא מתוך הנחה שהוא היה משוגע, כל המילים אצלו לא כל כך קשורות וכששאלו אותו הוא לא ידע להסביר

  4. לא מספיק שלא הבנתי את השיר הזה מעולם, עכשיו את הסיפור שלך הבנתי עוד פחות. אבל זה היה משעשע לפחות

  5. כן כן, אני מתכוון לדמות. כששאלו את לאונרד כוהן על משמעות השיר הוא אמר שהוא תמיד היה פסנייטד מטרוריסם, הרצון לשינוי אלים של המישטר.
    היו פרשנויות שונות שהציגו את זה כנפילת הקומוניסטים למרות שהשיר הוא מ 1986. לאונרד כוהן שייך לדור של שנות השישים, מחאות.

  6. מוטי, איזה כיף אף פעם לא להתאכזב ובכל סוף שבוע לבוא אצלך ולחייך!
    שבת טובה ומשעממת כי בעיקר פה חשוב וכדאי להשתעמם לפעמים.
    ומזל טוב לעננת – חגיגה גדולה

  7. אני ממש לא אוהבת להגיב לפןסטים שאני לא מוצאת בהם דברים חיוביים להגיד.
    לצערי הרגשת פיזור דעת, כתיבה של זרם התודעה.
    ואת השירים של כהן, אני פחות אוהבת.

  8. לאונרד כהן נולד במונטראול, יש שם רובע יהודי שידוע בסנדביצים של פסטרמי הודו על לחם שיפון. זהו מאכל שמקובל בניו יורק ונקרא מנהטן סנדביץ אבל המונטראולים טוענים ששלהם המוצלח ביותר בעולם. סלין דיון קנתה אחד המקומות הידועים ביותר מזה דורות של המקום. של משפחה יהודיה. מגישים אותו עם מלפפון חמוץ וצ'יפס. המקום מפוצץ אבל זה לא שווה את התהילה. לא מציאה גדולה. המקום מלא מוסלמים.
    זה פשוט דליקטסן יהודי. אפילו לא ברור מדוע זה נקרא סנדביץ מנהטן.

    עוגת ברלין זו עוגת לימון עם שקדים. יש כמה וריציות. בדרך כלל יבשה.
    סך הכל מה שאפשר להבין מהשיר הוא שהמוזיקה היא שמשכנעת לא המילים. זה מה שקורה כשפוליטיקאים מדברים אתכם, זה מה שקורה בכל שיחה וויכוח, הלך ההגיון זו רק המוזיקה היבבנית שגורמת לכם להחליט מה טוב ומה רע. המילים המתוחכמות אבל לא התוכן.

    1. תודה על ההסברים המלומדים לגבי מנהטן וברלין. לטעמי המוזיקה לא יבבנית… עניין של טעם.
      שבת נעימה!

  9. הלך ההגיון זו רק המוזיקה היבבנית שגורמת לכם להחליט מה טוב ומה רע

    אני חושב שלא הבנת את כוונתה. היא לא מתכוונת למוזיקה של לאונרד כהן, אלא ככלל לכך שכיום לתוכן אין משמעות, רק הצליל של המילים הבומבסטיות שנשמעות מרשימות, הוא המוסיקה המשכנעת. אצל לאונרד כהן המילים מהפנטות, מסממות, הן נשמעות טוב ואתה הולך אתן והשיר למרות שאין להן משמעות. הוא תוצר של מהפכת ההיפים. אתה יכול לראות משהו דומה כיום בקולנוע, בעתונות, בפוליטיקה, המשפטים מבריקים ויהירים. פעם היו אומרים: אם אתה רוצה שזה יצלצל טוב אז תשתין על פח. זה דוחה ויהיר אבל זה בדיוק מה שיש פה. תתבונן על פוליטיקה, התוכן כבר חסר משמעות, האידיאולוגיה חסרת משמעות, זה רק מלל אנחנו משתכנעים ממה שנשמע מנצח, גם אם הוא חסר הגיון. מה זה הגיון? כבר אבדנו את הבסיס להגדרות.
    קודם נקח את מנהטן ואחרי זה את ברלין יכול להיות סיסמת הליברלים, הדמוקרטים.

    אתה יכול למצוא חלק מזה פה. סתם מילים

    https://mida.org.il/2021/06/16/%d7%94%d7%98%d7%95%d7%91-%d7%94%d7%a8%d7%a2-%d7%95%d7%94%d7%9e%d7%9b%d7%95%d7%a2%d7%a8-%d7%a7%d7%95%d7%95%d7%99-%d7%94%d7%99%d7%a1%d7%95%d7%93-%d7%a9%d7%9c-%d7%9e%d7%9e%d7%a9%d7%9c%d7%aa-%d7%91%d7%a0/

    1. תודה על הניתוח המעמיק.
      לא חשבתי שאכנס לשדה מוקשים שכזה.
      ובכל מקרה אני לא חושב שהמוזיקה פה יבבנית.
      סוף שבוע נעים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s