איה פלוטו – גרסת 2021

פלוטו (שם בדוי) היה כלבלב מכפר שמריהו.

היה לו הכל – כורסא מפנקת מעור אמיתי, הליכון לטיולי אתגר ארוכים, בובת חתול בגודל טבעי המשמיעה קולות יללה אמיתיים כשנושכים אותה, בובת אוגר, בובת עכבר, בובת כלבה ועוד אוסף בובות ענקי, טבח מיוחד שרקח לו את מיטב תבשילי הכלבים היישר מפאריז (כולל מרק עצמות משובח), פיליפינית שתפקידה לקחת אותו לטייל בחצר רחבת הידיים של הבית שבו התגורר ולאסוף את תוצריו, וטרינר צמוד שהיה מגיע לביקורי בית בכל פעם שפלוטו חש לא בטוב, פסיכולוג כלבים מיוחד שהיה מגיע בכל פעם שהוטרינר לא הצליח למצוא מה הסיבה לכך שפלוטו חש לא בטוב וטען שהכל בראש שלו וכמובן בעלת בית בלונדינית מהממת ושמורה היטב שהייתה מפנקת את פלוטו בליטופים ודגדוגים מפעם לפעם (בממוצע אחת לשבוע לרבע שעה) ומכנה אותו "פלוטוניו מתוקי של אמא".

זה טוב ויפה, אבל בעצם נמאס לו לשבת כך לבדו. פלוטו הרגיש בודד. לא עזרו השיחות הארוכות עם הפסיכולוג (לדעתו של פלוטו הפסיכולוג לא באמת הבין אותו וסתם חיקה את נביחותיו. הוא ניסה להסביר זאת לבעלת הבית, אך ללא הצלחה). לא עזרו גם המשחקים בבובות הרבות שעמדו לרשותו ואפילו לא המשחקים עם בעלת הבית – שגם כך הפכו יותר ויותר נדירים.

מה עשה? קרע את החבל הוירטואלי שקשר אותו לבית (הפסיכולוג מזמן אסר לקשור אותו ברצועה כדי לא לגרום לו לטראומה נפשית), נבח הב הב, ניצל הזדמנות שבה שער החצר היה פתוח ונשא את רגליו.

הוא רץ בשבילים, הוא רץ ברחובות, את מי הוא יפגוש? מעניין מאוד!

בכל אופן, לפחות ככה הוא חשב לעצמו. כי מאז שהוא זכר את עצמו בתור גור הוא פגש בעצם רק ארבעה אנשים – בעלת הבית, הפיליפינית, הוטרינר והפסיכולוג. (את הטבח הוא מעולם לא פגש!)

מרחרוחים חטופים של רגליהם של אותם ארבעה אנשים הוא למד כי בעולם יש עוד אנשים ועוד כלבים – ואולי אפילו בעלי חיים מסוגים שמעולם לא ראה ולא הריח. הוא רצה לראות ולהריח את העולם, להכיר ידידים חדשים ואולי אפילו לממש שאיפות רומנטיות מודחקות.

ובאמת, הנה מולו יצור ירקרק משונה, מי יודע מה שם הייצור? עפ"י הכתובת על אחוריו זהו טרקטור ג'ון דיר! (אפילו בכפר שמריהו עובדים בכביש…)

"שלום לך טרקטור!"  ומה התשובה? עונה הטרקטור לפלוטו: "טרררר טרררר"

נבהל פלוטו ונסוג לאחור ואילו הטרקטור התקדם והשפריץ על פלוטו שלנו גל מים עכורים משלולית עמוקה בכביש.

פלוטו נמלא מבוכה והציץ לתוך השלולית.

מתוך השלולית מציצות בו עיניים – של כלב! מה יש שם מתחת למים?

כן, כצפוי מתחת למים נמצאו כמה זחלי יתושים והרבה לכלוך.

פלוטו נסוג מהשלולית – לא כל כך שמח, אבל  בכל זאת – היום יפה, ונדמה לו שהוא רואה נרקיס פורח.

ועל הפרח יושב יצור נהדר – נדמה לו ששם היצור הוא פרפר!

פלוטו רץ בשמחה אל הנרקיס והפרפר ואפו נחבט בעוצמה בעמוד ברזל… מסתבר שהיה מדובר בפסל סביבתי בצורת פרח ופרפר. נראה היה שהפסל לא נפגע כלל, אך אפו של פלוטו כאב מאוד. הביט בפסל נדהם ועצוב וחשב לו –  "מדוע כלבים לא עשויים מברזל? זה עלול לחסוך הרבה כאבים…"

פלוטו נסוג לאחור כואב והמום וכמעט שירד לכביש – אך מי זה שם בא? תושב כפר שמריהו! קורא: "תיזהר אידיוט!" והמרצדס דוהר. נראה מי יגיע יותר מהר! כמובן שהמרצדס השיג, אבל הוא דרבן את פלוטו לרוץ מהר לכיוון הבתים.

חזר לכפר, נכנס למעדנייה. "שלום לך אשה טובה, אפשר אולי לקבל אומצה?"

"טיפש מטופש!" המוכרת עונה "אני מוכרת קוויאר וגבינה מסריחה!"

"אם אין לך כסף – עוף לי מהעיניים! כלב מלוכלך מקומו בסמטאות ירושלים!"

הרימה המוכרת מטאטא ואיימה לעשות שפטים בפלוטו המסכן כשלפתע נכנסה לחנות הפיליפינית שלו!

"פלוטו שלנו! שלום וברכה! חזרת הביתה – איזה שמחה!"

לקחה הפיליפינית את פלוטו חזרה הביתה, רחצה אותו וקראה לטבח שיבשל לו מרק עצמות משובח – כי כבר זמן לאכול ולשכב לישון.

מוסר השכל:  כל כלב בא יומו

שבת שלום!

תודה ללאה גולדברג על הסיפור המקורי ול-mama quail על הרעיון לכתוב עיבוד חדש שלו

והרשומה המומלצת היא – בר-דרבן הסירה – בבלוג של עננת

16 תגובות על ״איה פלוטו – גרסת 2021״

  1. לפלוטו שלנו יש שבב ג'יפיאס באוזן, הפיליפינית יכלה לעקוב אחריו על המפה בטלפון אבל התקשרה מהר לפסיכולוג שיעץ לה ב לייב לתת לו ללמוד בדרך הקשה שאין מקום כמו הבית. הוא אפילו לא קיבל הזדמנות לקפוץ על הכלבה של השכנה קפיצת הכרות, אבל אחרי הבלונדינית בבית מי ירצה להסתכן בפישפשים מהשכנה

  2. זו היא סחיטה, מאחר ועברת על זכויות יוצרים, או שתתן לנו מיד את הכתובת של הבלונדינית או שעליך ללאה גולדברג

  3. חביב וסאטירי ומציג בעיקר את "בדידותם של בני האדם".
    בתרבות המערבית, בתורת הפרשנות, הרמנויטיקה, בעלי חיים ברב המקרים מייצגים את עולמו החייתי של האדם, הלא מודע. אם כמאות אלפי תלמידי ישראל נדרשת לקרוא וללמוד את 'אבא גוריו' וקראת, כמו 90% מהם איזו מיקודית או טקסט שמקצר ומסביר מבלי לדרוש מהקורא לקרוא ח"ו את הרומן, בטח למדת שכל החלק הראשון של הרומן, בו בלזאק מציג את אורחי האכסניה, בלזאק משתמש בחיות שונות על מנת לאפיין את הדיירים השונים, ובכך ברור לך שהוא נקדים את פרויד התיאורית ה"תת מודע", "הליבידו" ופרשנויות של חלום 🙂
    אז
    אולי בפשטנות יתרה יש בסיפור לגלוג קליל על האלפיון העליון, אולי יש בו סאטירה מתוחכמת ואלגורית על ממשלת ישראל [אני לא ראיתי את זה..], ואולי הוא תיאור מבודח, אך עצוב באמת, על עולמו של האדם או איך בצרפתית זה נשמע נהדר יותר:
    La Condition humaine
    אם תבדוק ב-ויקי בעברית, תקבל תוצאה של הספר שכתבה ארנדט, חנה [ 1958-1963]. אם תחפש בצרפתית, תמצא את מרלו [1933], ויש רגליים להנחה שהשם נגזר מתיאוריות אקזיזנטציאליסטיות שונות שאותן הכירה היטב.

    1. האמת שללא קראתי את אבא גוריו – לא את התקציר ולא את המלא… לימודי הספרות שלי לבגרות היו קצת משונים בגלל מעבר בית ספר בכתה י"א.
      לטעמי פשוט עדכנתי את פלוטו – מהקיבוץ של שנות ה-60 לכפר שמריהו של שנות ה-2000.
      אבדוק את מה שכתבת לי… תודה וסוף שבוע נעים!

  4. דווקא בכפר שמריהו עוד אפשר לפגוש קצת פרחים ופרפרים… באמת קצת. וטוב שהוא לא הגיע אל מתחם המערות השומרוניות ונפל לאחת… הוא היה יכול לתבוע את העיריה על הרבה כסף. 😛

  5. היי מוטי, חסר לי ברשומה הקרדיט לכותבת
    הסיפור המקורי, גם אם זה מובן מאליו
    שכל קוראיך מכירים אותו, אני חושב
    שכדאי להוסיף את זה לרשומה.

    חוץ מזה, עיבוד נהדר,
    וגבינות מסריחות/חריפות הן מאלה שיותר
    טעימות לי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s