בת הים הקטנה – סיפור לשבת

בת הים הקטנה הייתה הבת הצעירה מבין חמש בנותיו של מלך הים.  אביה נהג לקרוא לה בשם הבדוי "אריאל" למרות שלמעשה לא היה לה שם.

כמו כל בני ובנות הים, אריאל גרה מתחת למים, במעמקים. בניגוד לרוב יצורי המעמקים היו לה יכולות שירה מדהימות (במיוחד לנוכח העובדה שבזמן שהיא שרה היא מילאה את פיה מים).
אריאל השתוקקה להגיע כבר ליום הולדתה ה-15 – היום בו לבנות הים מותר לעלות על פני המים ולראות עולם שונה.
עד שיום זה יגיע, היא הסתפקה בסיפורי אחיותיה הגדולות שהיו מלאים ניסים ונפלאות כמו שחפים, אניות וכתמי נפט.

היום הגדול הגיע ואריאל עלתה אל פני המים נרגשת כולה.
היא נדהמה והופתעה מהצבעוניות של פני המים: הם היו מקושטים בשלל צבעי הקשת ובכל מיני צורות אקזוטיות. על כך אחיותיה לא סיפרו לה!
אריאל שחתה קרוב יותר אל אחד העצמים המעניינים. אם היא הייתה מכירה את עולם בני האדם היא הייתה מבינה שמדובר בבקבוק משקה שצף במים בין הררי האשפה, אבל בתור בת ים תמימה היא חשבה שזהו אחד  הדברים הנפלאים ביותר בעולם.

לפתע נשמעו צפירות עזות. אריאל הפנתה את ראשה לכיוון הרעש וגילתה ספינה לבנה ענקית המתקרבת אליה (היא הבינה שזאת ספינה מתיאורי אחיותיה). מכיוון הספינה נשמעו קולות שירה ונגינה שמשכו את ליבה.
היא שחתה קרוב לספינה ככל שהיא העזה והצליחה לראות שעל סיפונה רקדו אנשים שהיו מאוד דומים לבני ובנות הים, אך חסרו את הסנפירים הגדולים והיפים – במקומם היו להם עוד זוג ידיים שעליהם הם עמדו או נעו. זה היה מאוד מוזר.

אריאל שכחה כבר מהפסולת המקסימה שצפה על המים והתרכזה באנשים על הספינה. אחד מהם שבה את ליבה מיד: הוא היה גבוה יותר מכל חבריו ונראה יפיפה להדהים.
היא גם הוקסמה מהדרך בה הפליגה הספינה באלגנטיות בין הקרחונים תוך שהיא מלטפת אותם בעדינות.
בשלב מסוים הספינה החליטה ללטף את אחד הקרחונים באופן קצת פחות עדין.

אריאל צפתה מרותקת במים שחדרו לספינה. היא מאוד שמחה לראות את בני האדם יורדים מהספינה הגדולה אל הים. היא קיוותה שכעת תוכל להכיר אותם מקרוב ואולי אף להזמין את החתיך המדהים להתארח בארמונה.

אבל היא לא הצליחה להבין למה בני האדם מקימים כל כך הרבה רעש. במקום לשמוח על כך שקיבלו הזדמנות לשחות במים ולהכיר את יצורי הים (להקת כרישים כבר התקרבה למקום, שמחה להזדמנות להכיר בני אדם מקרוב כל כך) הם עסקו בצרחות, דחיפות ובהלה.

אחרי כמה דקות מתוחות החליטה אריאל שהגיע הזמן לעשות מעשה: היא תציל את אהוב ליבה מכל האנשים ההיסטריים. בזריזות (תוך תחרות עם הכרישים) היא שחתה לעברו וגררה אותו לכיוון הארמון.
הבחור דווקא לא היה מאושר. הוא השמיע קולות חנוקים עד שאריאל נאלצה להעלות אותו שוב אל פני המים. הסתבר שמשום מה הוא לא מסוגל לנשום מתחת למים! אריאל ניסתה לתקשר איתו אך נראה שהוא לא הבין את שפת בני הים משום מה. הוא השמיע כל מיני קולות מוזרים שמהם היא רק הצליחה להבין את המילה החוזרת "ליאונרדו" שכנראה הייתה שמו של הבחור.

אריאל לא הייתה בטוחה מה לעשות, אך למרבה המזל הופיעה במקום מכשפת הים אורסולה. היא שאלה את אריאל למעשיה ואחרי שהבינה את המצב היא הציעה פתרון מהיר: בעזרת הקסמים העומדים לרשותה היא תהפוך את רגליו של ליאונרדו לסנפיר ראוי לשמו והוא יהפוך לבן ים. המחיר לא היה יקר: כל שהיא ביקשה בתמורה היה את קולו של הבחור.

אריאל לא ראתה סיבה לסירוב. היא ניסתה להסביר לליאונרדו את העניין כדי לקבל את הסכמתו אבל הוא לא ממש הבין. בכל מקרה לא היה נראה לאריאל שהקול של ליאונרדו היה חשוב לאור חוסר יכולתו לדבר. היא ביקשה מאורסולה להפעיל את קסמיה ותוך דקות הפך ליאונרדו לבן ים יפיפה ושתקן.

אריאל לקחה אותו אל הארמון, הציגה אותו בפני אביה ואחיותיה ותוך ימים ספורים היא התחתנה עם ליאונרדו והם חיו להם באושר ובעושר עד קץ הימים (והאוקיאנוסים).

לעיתים אריאל תהתה האם ליאונרדו באמת מאושר איתה, או שאולי הוא מתגעגע לחייו הקודמים, אבל מכיוון שהוא מעולם לא התלונן היא הניחה שהוא באמת מאושר.

מוסר השכל: יפה שתיקה לחכמים (ולחתיכים)

שבת שלום!

תודה להנס כריסטיאן אנדרסן על הסיפור המקורי.

והרשומה המומלצת היא – מיזוג אוויר הוא סקסיסטי – בבלוג תיבת נעם

27 תגובות על ״בת הים הקטנה – סיפור לשבת״

    1. את טיטאניק ראיתי אבל לא ממש זוכר. בעיקר זוכר שהוא ארוך מדי…
      את בת הים הקטנה של דיסני גם אני לא ראיתי. ביססתי הסיפור על זה של אנדרסן כפי שהוא מסוכם בויקיפדיה והוספתי קצת טיטאניק וקצת אקולוגיה.

      תודה וסוף שבוע נעים!

    2. את טיטאניק ראיתי אבל לא ממש זוכר. בעיקר זוכר שהוא ארוך מדי…
      את בת הים הקטנה של דיסני גם אני לא ראיתי. ביססתי הסיפור על זה של אנדרסן כפי שהוא מסוכם בויקיפדיה והוספתי קצת טיטאניק וקצת אקולוגיה.

      תודה וסוף שבוע נעים!

  1. האם בת הים הקטנה שרה במקלחת?
    ואיך זה היו כרישים במקום שבו יש קרחונים.

    בכלל לא סיפרת במה עבד הבחור, מי פירנס? ואיך הוא יכול היה לדרוך בחתונה על הכוס? מי בישל צהריים ואיך תחת המים?
    איך הם תקשרו הרי האיפון לא עובד תחת המים, וזוג שיש לו סנפירים מתחת למותניים יכול רק להתנשק כל היום וזהו.

    השארת הרבה מקום לדמיון.

    1. בת הים הקטנה תמיד שרה במקלחת.
      לגבי הכרישים – תפסת אותי. נראה שהסיפור לא יכול היה להתרחש במציאות (אבל זה לא הפרט המסגיר היחיד…)

      הבחור היה נסיך מעל ומתחת למים ולכן לא יכול היה לעבוד כמובן!

      ולגבי יחסי המין, אני מניח שזה היה דגי סטייל.

      תודה וסוף שבוע נעים!

  2. הסיפור מתוק ומצחיק אבל משום מה התגובה האחרונה כאן לפני פשוט גרמה לי לגעות בצחוק בקול רם (ומזל שלי יש את הקול שלי)

    1. בהחלט מזל שיש לך קול 🙂 בסיפור שלי גם בת הים לא מאבדת את קולה… לי זה נשמע (!) חיובי.

      תודה וסוף שבוע נעים

  3. סיפור נחמד מאד.
    קראתי ספר שנקרא "פוליטיקלי קוראת",
    עיבוד מודרני לאגדות קלאסיות שמותאמים
    ל"תקינות חברתית".

    בעיבוד ל"בת הים הקטנה" פעיל סביבתי
    מתאהב בה, ובעזרת הנדסה גנטית
    הופך את עצמו ל"בתול" ים.

  4. אני מבינה, אז בהתחשב שהם עושים את זה דגי סטייל והיא בת 15 זה אפילו לא נופל בקטגורית בעילת קטינה. עדיין, בפעם הראשונה שהיא עולה למים היא תופסת את הבחור הראשון שהיא רואה, זה אחראי מצד הסופר? בפוליטיקה הוא לא יכול לעסוק כי הוא לא יכול לדבר, נסיך נסיך אבל בסופו של דבר הם חיים על חשבון המלך.
    כמה זמן לדעתך לפני שיהיה ראיון אצל אופרה וינפרי?

    1. אני חושב שהסופר המקורי, בסיפוריו המקוריים היה הרבה יותר חסר אחריות ממני… הוא התעלל בבת הים, אני מתעלל יותר בנסיך 🙂

      אני מעריך זמן קצר מאוד עד הראיונות בטלוויזיה…

      תודה שוב 🙂

  5. מקסים.
    אגב, הנכדות ואנחנו הלכנו לראות את הסרט "לוקה". בני הים ובנות הים שם, בעלי זנב "דרקון" או "צלופח", מכוסים קשקשת מכף רגל ועד ראש, על הראש זימים למרות שישנם חורי אף, והם מדברים במים כמו שאנחנו על היבשה.
    הטוויסט המדליק, כשהם עולים ליבשה הם הופכים לבני אדם, והם צריכים רק לדאוג שמים [ ולא חשוב אם מלוחים או מתוקים ] לא יגעו בהם.
    אין סיפור אהבה.
    יש סיפור עם מוסר-השכל שמתאים לכו-לם.
    תמיד תמיד לקבל את הזר, האחר, השונה – אם לא, אז אתה רשע, גס רוח, מטרידן וגם לא הוגן. בסוף אפילו החברים שלך יצחקו עליך.

  6. פעם היו חושבים לגבי (או ממש אומרים ל-) נשים – 'תהיי יפה ותשתקי'. נחמד מאד ש(בסיפור בדוי!) עשית את זה לגבר… יש בזה מן האיזון :-]

    המשך נפלא וסופ"ש נעים ככל האפשר 🙂

    1. מכיר כמובן את האמירה הזאת, ואני באמת תוהה אם זה קשור לכך שבסיפור המקורי בת הים נתנה את קולה כדי לקבל רגליים. אני החלטתי שזה לא הגיוני שבת הים תקריב הכל כדי להיות אשה אנושית – אפשר לדרוש גם מהגבר לתת משהו…. הוא לפחות זכה בחייו.

      תודה וסוף שבוע נפלא גם לך

  7. אל תספר לאף אחד, אבל מאחר ואני לא מתלהבת מליאונרדו, אחריתו כאן, הפוטרת אותנו מסרטים נוספים בכיכובו, מקובלת עלי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s