חלוקת התפקידים בבית – או מי עוזר למי?

במדור השרביט החם מוצע הפעם לכתוב על נושא התפקידים במשפחה.

הניסוח של הכותרת גרם לי לחשוב (מסתבר שבטעות) שההשראה לנושא באה מהרשומה שלי בנושא הבקשות  שם כתבתי –

 אני כמעט לא מבקש מבני המשפחה שיעזרו לי בעבודות הבית (ולמה בכלל ש"יעזרו לי"? למה שלא סתם "ישתתפו"?)

אז אני אכן כמעט לא מבקש עזרה גם בבית. אבל כמה אני באמת עושה?  האם יותר מדי?

תמיד האמנתי בשוויון בין בני הזוג. כשהייתי ילד אמי הייתה "עקרת בית" ואבי עבד ופרנס את המשפחה. בכל זאת ראיתי אותו משתתף בעבודות הבית בזמן המועט יחסית בו הוא היה בבית. כשגדלתי באמת לא הבנתי למה הרבה פעמים מצפים מנשים שעובדות במשרה מלאה גם לטפל בבית ובילדים אבל מגברים מצפים רק "לעזור" לנשים.
אני חושד שפרט להנקה גברים מסוגלים לבצע את כל המטלות הקשורות לבית ולילדים לא פחות טוב מנשים.

נתקלתי בגברים שלא מסוגלים לבצע מטלות פשוטות כמו כביסה או הפעלת מדיח – אני מניח שכמו בצבא זה לא שהם לא מסוגלים אלא פשוט לא רוצים…

וכעת נזכרתי שבעבודתי הראשונה לפני כ-25 שנים ילד של אחת העובדות שהיה במשרד לרגל חופשה כלשהי שאל אותי בפליאה אם אני גם תולה כביסה (ולא רק מפעיל את  מכונת הכביסה) וכאמרתי שכן הוא היה ממש המום. אני תוהה מה קרה כשהילד גדל (מבחינת היחס שלו לכביסה).

אז מה אני עושה בבית?

מוריד את הזבל (כמובן. זאת מטלה גברית מובהקת).

עושה את רוב הכביסה. בשנים האחרונות הילדים שלי (שניהם כבר עברו את גיל 20 אבל עדיין גרים בבית) הרבה פעמים תולים ו/או מורידים את הכביסה, אבל עדיין אני חושב שאני עושה את זה יותר.

שוטף רצפה בבית – באופן קבוע. לעיתים מזדמנות גם אחרים עושים זאת.

עושה את רוב הקניות השבועיות המרוכזות – לעיתים אשתי עושה זאת.

שוטף חלק גדול מהכלים הדורשים שטיפה ביד – גם אחרים בבית עושים זאת.

מנקה שירותים – נראה לי שזאת מטלה בלעדית שלי.

מנקה את ארגזי החול של החתולים – גם זאת מטלה בלעדית שלי (אלא אם במקרה אני לא בבית יותר מיום – יומיים).

משקה חלק קטן מהעציצים (יש חלוקה בהשקיה ביני לבין אשתי – הרוב באחריותה)

זהו בערך… לא כל כך הרבה כמו שפעמים רבות נראה לי, אבל בהחלט לא מעט.

אגב, אם נחזור לעניין הבקשות – כשאני מבקש "עזרה" במטלות הבית תמיד אקבל אותה. (אבל קשה לי לבקש…)

והרשומה המומלצת היא – על סדר היום: תקופת מעבר – בבלוג עמדת תצפית

22 תגובות על ״חלוקת התפקידים בבית – או מי עוזר למי?״

  1. מעניין מאד. מה אתה לא עושה? הבנתי שאת העציצים אתה בעיקר משאיר לאשתך. מי מנקה את האמבטיה והשירותים ? זה נושא שנוא עלי. מי מארגן טיולים? אירועי משפחה?

    מי מבשל? מי מחליט מה יהיה התפריט השבוע? מה לקנות בסופר? איזה סרטים לראות בערב?

    המשפט ההוא שלך כן משך את תשומת ליבי ויתכן שזה נשאר אצל הפרפרת בתת מודע. מקריות מקרית מקורית מדי.

    1. שאלות טובות שמזכירות לי ששכחתי כמה נושאים:
      אני מנקה את האמבטיה והשרותים
      אני בעיקר מבשל, פרט למנות בשריות שאני כלל לא. אחרים מבשלים לעיתים.
      יעדי טיולים בארץ נקבעים ע"י אשתי. פעם, כשהיינו טסים לחו"ל זאת הייתה לרוב החלטה משותפת.
      אני לרוב מרכיב את רשימת הקניות ושואל את כולם מה הם צריכים או רוצים.
      סרטים – החלטה משותפת.

      תודה ושבוע נעים

  2. לא הייתי יכולה לחיות עם גבר שחושב שהוא שייח סעודי ולא מרים כוס בבית.
    עצוב שיש עדיין גברים כאלה, ועוד יותר עצוב שיש נשים שמסכימות לזה
    היום כולם מביאים פרנסה הביתה לכן שיוון חובה
    והיום יש "ניקול" כבר לא צריך לבקש חחחחח
    (לא בטוחה שראית את הפרסומת אז מחדדת – בדיוק אתמול ראיתי את הפרסומת החדשה של ניקול .. שכבר לא צריך לבקש יש ניקול)

    ארגז חול זה לא נחמד (לדעתי פחות משירותים)

    יעל

    1. אני גם לא מבין איך יש נשים מסכמות לכך, אבל אני יודע שיש כאלה. מצד שני, בחיים יש הרבה פשרות. למשל ארגזי חול 🙂

      תודה ושבוע נעים

      1. וואו ארגז חול זה סיוט… ומצד שני להוציא את הכלב ב10 בלילה גם כשיורד גשם… זה סיוט לא פחות 🙂

        1. ארגז חול לדעתי זה "לא נעים, לא נורא"
          לצאת עם הכלב יכול להיות נחמד ויכול להיות לא נעים בכלל…

          תודה וסוף שבוע נעים

  3. בהחלט נשמע שהמשפט ההוא שלך נקלט לי בתת מודע ואף שבקריאה שניה עדיין פספסתי אותו, הוא כנראה זה שנטע במוחי את הרעיון לנושא השרביט החם השבוע 🙃
    באמת שאתה נוטל חלק משמעותי מתפקידי הבית ומטלותיו ואף שיש חלוקה כלשהי בינך לבין זוגתך וגם הילדים, באמת דומה שאתה לקחת על עצמך המון. זה מאד משמח לשמוע שעוד ועוד משפחות כבר מתנהלות ככה. כל הכבוד. ותודה שכתבת

  4. אצלנו, את רוב הדברים שהזכרת אני עושה. ואפילו מורידה את הזבל… אני בת העולם הישן, זה ברור לי לגמרי, לצערי.
    יוצא מן הכלל יחידי: הקניות הגדולות הן בבלעדיות של האיש שלי. בעיקר כי אני לא נוהגת (אפרופו עולם ישן).

    1. אכן עולם ישן… מזכירה לי מישהי שאני מכיר וירטואלית שחלתה בסרטן (ולשמחתי החלימה) וסיפרה כמה בן זוגה עזר בזמן שהייתה חולה. לא יכולתי לא לחשוב שבוא עשה באותה תקופה מה שאני עושה תמיד…

      תודה והמשך שבוע נעים

  5. רק כשנפסיק לעסוק בזה, זה יהפוך לנורמה שכולם שותפים.
    ובינתיים כל הכבוד לך ולגברים שכמוך (כלומר בעלי היקר).

  6. נראה יופי. שיתוף של ממש.
    אצלינו יש שיתוף אבל אחרת. אצל כל זוג זה קצת אחרת. אצלינו הוא המבשל ואני המנקה, אבל העיקר שיש שיתוף.

  7. זה שונה בכל זוגיות, ממש כפי שיש אנשים שמפיקים הנאה מפרוש מילים של שירים שזה בערך כמו לנסות לקרוא בקלפים בזריקת עצמות אידניאנית , כל אחד וטעמו עמו. אולי כדאי שתכתוב פוסט על ההבדל בין לוגי'ק לקומן סנס. זה יהיה שינוי מרענן. קצת מחשבה מעמיקה במקום בירבור

    1. אכן זה שונה בכל זוגיות. גם ההנאה משירים (או מספרים או מסרטים או ממוזיקה) שונה בין בני אדם שונים. רשומות אישיות על חיי הן שינוי מהסיפורים הרגילים אבל גם ההגדרה של רענון שונה מאדם לאדם.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s